רבי מאיר תאומים
 | |
| שער ספרו "ברכת יוסף ואליהו רבא" (זולקווה ה'תק"ז) | |
| מקום קבורה | לבוב |
|---|---|
| פטירה | י"ט בתמוז ~ ה'תק"ל |
| מקום פעילות | לוברטוב, לבוב |
| תחומי עיסוק | מגיד מישרים, מורה צדק וראש ישיבה |
| חיבוריו | ברכת יוסף ואליהו רבא; נופת צופים ומאירת עינים; עמק הלכה; יד אליהו |
| בת זוג | גיטל |
| אב | רבי יוסף |
| צאצאים | רבי יוסף תאומים |
| חותן | רבי שלום |
נוסח מצבתו
|
|---|
|
הלא תדעו כי שר וגדול נפל בישראל מאיר עיני חכמים בהלכה וי להאי שפרא דבלי בארעא צנא מלא ספרא תני ומתני מגיד מישרים ומוכיח גדול תוכחה מגולה ואהבה מסותרת ורבים השיב מעון ה"ה הגאון המגיד ודרשן גדול בתורה החריף ובקי מוהר"ר מאיר ז"ל בן מו"ה יוסף תומים ז"ל בעהמ"ח ספר ברכת יוסף ואליהו רבה נפטר י"ט תמוז תקל"ג לפ"ק ובזכות זה תנצב"ה |
| שלמה בובר, אנשי שם, תשכ"ח, עמ' 136, אות שנ"א |
רבי מאיר תאומים ( - סביבות שנת ה'תק"ל) היה רב, מגיד מישרים, וראש ישיבה בלוברטוב ובלבוב. אביו של רבי יוסף תאומים "הפרי מגדים".
ביוגרפיה
נולד לרבי יוסף[1]. התייתם בילדותו וגדל בבית דודו רבי אליהו בן רבי אהרן[2]. נשא את גיטל[3] בת רבי שלום משטשעריץ[4].
תחילה התגורר בלוברטוב שם שימש כמגיד מישרים[5], ולמשך כ-10 שנים כיהן שם כראש ישיבה כשהקהילה ובראשם ארבעה מאחיו מפרנסים אותו[4]. גר תקופה בשטעריף הסמוכה ללבוב, שם נולד בנו רבי יוסף[6]. בערך בשנת ה'תפ"ז[7] עבר ללבוב שם כיהן כמגיד מישרים וכמורה צדק כ-10 שנים[4]. היו לו תלמידים רבים[8]. תיקן תקנות שונות בכמה קהילות[9].
היה מקורב לתנועת החסידות. הוא מזכיר בספרו את הבעל שם טוב בחייו וכן היה מקורב לגדולי החסידות ביניהם לרבי גרשון מקיטוב, רבי יחיאל מרגליות ורבי נחמן מהורדנקא[10].
נפטר בי"ט בתמוז סביבות שנת ה'תק"ל[11] ונטמן בבית הקברות בלבוב[4]. אחר פטירתו מונה בנו רבי יוסף כמגיד מישרים בלבוב על מקומו[9].
חיבוריו
- ברכת יוסף ואליהו רבא, (זולקווה ה'תק"ז), חידושים על גפ"ת על סדר התורה. שם הספר הוא לזכרם של אביו ומאמצו[12].
- נופת צופים ומאירת עינים, (פרנקפורט דאודר ה'תקמ"ב), מוסר לפי סדר השנה. הודפס על ידי בנו רבי יוסף כחלק ראשון מספר "רב פנינים" (החלקים הנוספים הם מחידושיו של רבי יוסף)[13].
כמה מחיבוריו לא הודפסו[5], בין היתר: עמק הלכה על ש"ס ופוסקים[14], ויד אליהו[15].
צאצאיו
מצאצאיו נודעו:
- רבי יוסף תאומים בעל הפרי מגדים.
- רבי אהרן.
- רבי שלום, רבן של הערים קוליקוב, יאגיילניצה ושטפנשט.
- רבי ברוך מרדכי רבה של יאנובה.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - ג, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשס"ה, עמ' ס"ד, רבי מאיר תאומים, באתר אוצר החכמה.
- ברכת יוסף ואליהו רבא, תשס"ט, עמ' א, פתיחה, באתר אוצר החכמה.
- רבי אברהם שטרן, מליצי אש - תמוז, תרצ"א, עמ' מ"ב, אות שי"ז, באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ שלמה בובר, אנשי שם, תשכ"ח, עמ' 136, אות שנ"א כותב ששם אביו היה רבי שמואל בן רבי יוסף ובטעות נכתב עלה מצבה שהיה בנו של רבי יוסף זקנו. עם זאת בהקדמתו לספרו ברכת יוסף ואליהו רבא הוא כותב ששם אביו היה רבי יוסף
- ^ בהקדמתו לספרו ברכת יוסף ואליהו רבא.
- ^ נפטרה בט' בתמוז ה'תקל"ה בלבוב (הקדמת בנו רבי יוסף לספרו המגיד)
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 בהקדמת בנו רבי יוסף לספרו רב פנינים.
- ^ 5.0 5.1 על פי שער הספר "רב פנינים".
- ^ בהקדמת בנו רבי יוסף לספרו ספר נטריקן.
- ^ לפי דברי בנו רבי יוסף בהקדמתו לספרו ספר נטריקן שהוריו עברו ללבוב עת שהיה בן חצי שנה והוא נולד סביבות ה'תפ"ז.
- ^ בהקדמתו לספרו "ברכת יוסף ואליהו רבא".
- ^ 9.0 9.1 הקדמת בנו רבי יוסף לספרו המגיד.
- ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - ג, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשס"ה, עמ' ס"ד, רבי מאיר תאומים; ברכת יוסף ואליהו רבא <מהדורה חדשה>, תשס"ט, עמ' א, פתיחה.
- ^ על פי כמה מקורות שהעתיקו את נוסח המצבה (כמו: שלמה בובר, אנשי שם, תשכ"ח, עמ' 136, אות שנ"א ) נפטר בשנת ה'תקל"ג. אך בהסכמת בנו רבי יוסף לספרו של רבי יהודה ליסא כ"ץ, מראה כהן בב' בניסן ה'תקל"ב מזכיר את אביו כמי שאינו כבר בחיים. כמו כן על פי המקובל נישאה אשתו בזיווג שני למגיד ממזריטש. (רבי יצחק וייס אלף כתב אות תנ"ט בשם רבי ישכר דוב מבעלז) שנפטר בי"ט בכסלו ה'תקל"ג. ובספר נטריקן, ה'תר"ע, בהקדמת המו"ל - "תולדות יוסף", אות ג'. מעלה אפשרות שנפטר בשנת ה'תקל"א. ולפי שם הגדולים להחיד"א נפטר בשנת ה'תקל"ה.
- ^ הקדמת הספר
- ^ נדפס ללא ההסכמות בספר. את ההסכמות המקוריות ניתן למצא בדרשות, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית .
- ^ רבי אברהם שטרן, מליצי אש - תמוז, תרצ"א, עמ' מ"ב, אות שי"ז
- ^ מוזכר בהסכמות לספרו "נופת צופים ומאירת עינים" מובא בדרשות, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית.