ערך זה עוסק ביום בלוח העברי. אם התכוונתם לראש השנה לאילנות, ראו
ט"ו בשבט (מועד).
|
|
tabBackground:;tabBorder:#AAAAAA;defaultTab:2;
|
|
|
ט"ו בשבט הוא היום החמישה עשר בחודש החמישי
בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישה עשר בחודש האחד עשר
למניין החודשים מניסן.
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת בשלח.
ביום זה חל ראש השנה לאילנות.
חגים ומועדים
אירועים היסטוריים
נולדו
- ה'תק"ם ー רבי נתן מנמירוב, תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב (נפטר בה'תר"ה)
- ה'תקמ"ח ー רבי נחמיה גינזבורג הלוי בירך מדוברובנה, רב, פרשן ופוסק, מחבר השו"ת, דברי נחמיה (נפטר בט"ו בשבט ה'תרי"ב)
- ה'תר"ח ー רבי שלום הלפרין, אדמו"ר מוסלוי צאצא של רבי ישראל מרוז'ין.
- ה'תר"ך ー שרגא פייבל כהנוב, מראשוני העלייה הראשונה לארץ ישראל, כיהן כמנהל חברת עזרת ישראל ומפעילי בני ברית
- ה'תרכ"ה ー רבי משה יהודה לייב פרידמן, אדמו"ר מפשקאן ה"פֵּאשְקַנער", מייסד חסידות פשקאן, צאצא של רבי ישראל מרוז'ין.
- ה'תרמ"ו ー חנינא מזרחי, היסטוריון, ומחנך
- ה'תרמ"ח ー הרב ירחמיאל אליהו בּוֹצ'קוֹ מייסד ישיבת עץ חיים במונטרה שבשווייץ (נפטר כ"ח בטבת ה'תשט"ז)
- ה'תר"ס ー יוסף זהבי-זלוטויאבק, חבר מועצת עיריית פתח תקווה, חבר הנהלת הסניף של הציונים הכלליים, יושב ראש ספריית המכללה האקדמית ספיר, יושב ראש ועדת תרבות של עיריית פתח תקווה, ומהנדס ובנאי של מבנים רבים בעיר
- ה'תרפ"ח — גדעון אלטשולר איש צבא, מוותיקי קציני חיל השריון בצה"ל, שימש ראש המטה של אריאל שרון במלחמת יום הכיפורים
- ה'תרצ"א ー הרב הלל זקס, ראש ישיבת כנסת הגדולה, ומלפנים ראש ישיבת חברון.
- ה'ת"ש ー אבי לניר, טייס קרב ישראלי שנפל בשבי הסורי במלחמת יום הכיפורים (נהרג ה'תשל"ד)
- ה'תשכ"ד ー רוחמה אברהם, חברת כנסת ושרה בממשלות ישראל
נפטרו
- ה'תקפ"ג ー רבי חיים מרדכי מרגליות, מחבר שערי תשובה על השולחן ערוך.
- ה'תקס"ח – רבי ישראל ברי"ל , רב הונגרי, רבה של וארפלוטה.
- ה'תרי"ב ー רבי נחמיה גינזבורג הלוי בירך מדוברובנה, רב, פרשן ופוסק, מחבר השו"ת, דברי נחמיה. (נולד בט"ו בשבט ה'תקמ"ח).
- ה'תר"ז – רבי יהודה אלבז, רב במרוקו, דיין פוסק ומחבר ספרים.
- ה'תרל"ח – רבי גדליה אהרן רבינוביץ, האדמו"ר הרביעי של חסידות ליניץ, רב העיר ליניץ ומחבר הספר "חן אהרן".
- ה'תרמ"א – רבי יעקב הגר, האדמו"ר השני בחסידות זבלטוב.
- ה'תרס"ג ー רבי שלמה יהושע גוטרמן מראדזימין, האדמו"ר השני בשושלת ראדזימין.
- ה'תרפ"ט – רבי רחמים אלישע אפריאט, רב ודיין, מחכמי יהדות מרוקו ובסוף ימיו בירושלים.
- ה'תר"ץ – רבי נסים יהודה דנון, הראשון לציון והחכם באשי האחרון בתקופה העות'מאנית.
- ה'תש"ב ー ד"ר אברהם אהרן גינזבורג ー מגדולי הרופאים בירושלים ורופאו האישי של הראי"ה
- ה'תש"ג ー מנשה בכור, פילנטרופ יהודי עיראקי
- ה'תש"ח ー רבי נסים עידאן מגאוני וחכמי ג'רבא.
- ה'תשכ"ז – רבי ברוך קונשטט, ממייסדי ישיבת קול תורה בירושלים ומראשיה.
- ה'תשס"ו ー אילן חלימי, יהודי-צרפתי (נרצח).
הערות שוליים
