דוברובנה
.jpg) | |
| בית הכנסת הגדול בדוברובנה בשנת 1905 | |
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| וובלסט |
 ויטבסק |
| ראיון | דוברובנה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 7,345 (2015) |
| קואורדינטות | 54°34′N 30°41′E / 54.567°N 30.683°E |
דוברובנה (בבלארוסית: Дуброўна; ברוסית: Дубро́вно, דוברובנו; בפולנית: Dubrowna) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, על גדת נהר דניפר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
האזכור הראשון של דוברובנה הוא משנת 1514. במהלך המלחמה הצפונית הגדולה נחרב היישוב כתוצאה מפשיטת הקוזקים, אך השתקם לאחר מכן, ובשנת 1732 ניתן היתר לקיים בו ירידים שנתיים.
בחלוקת פולין הראשונה בשנת 1772 נכלל היישוב בשטחי האימפריה הרוסית. בשנת 1925 הוענקו ליישוב זכויות עיר.
יהודי דוברובנה
בתחילת המאה ה-20 נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בעיירה פעל בית חרושת יהודי לאריגה, שהטליתות שייצר נמכרו ברחבי האימפריה הרוסית אותו ניהל רבי נחמיה גינזבורג. ערב מלחמת העולם השנייה עמד מספר יהודי העיירה על כ-2,100.
העיירה נכבשה בידי הגרמנים ב-16 ביולי 1941, ועל יהודיה הוטלו גזירות שונות, ובהן חובת ביצוע עבודות כפייה וחובת ענידת סרט זרוע עם מגן דוד. כעבור זמן מה רוכזו יהודי העיירה בגטו, בו נרצחו כ-200 יהודים.
בדצמבר 1941 נערכה בגטו אקציה, בה נלקחו כ-1,500 מיושביו אל בית העלמין היהודי בעיירה, ונרצחו בסמוך לו. בפברואר 1942 נרצחו כ-300 בעלי המקצוע היהודים שהושארו בגטו ובני משפחותיהם.
אישים ילידי דוברובנה להם ערך בוויקיפדיה
- הרב נחמיה גינזבורג, 1788, רב, פרשן ופוסק.
- הרב שאול חיים הלוי הורוביץ 1828, ראב"ד דוברובנה. הקים בארץ ישראל את הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים, וכיהן גם כרב שכונת מאה שערים.
- שמואל פוליאקוב- 1837, ממקימי מסילות הברזל באימפריה הרוסית ונדבן יהודי ידוע. אח לאיש עסקים יעקב פוליאקוב ולבנקאי לזר פוליאקוב. עקב תרומתו הרבה לפיתוח רשת מסילות הברזל נודע בכינויו "מלך מסילות הברזל". אחד ממייסדי רשת אורט, מגן זכויות אזרחיות של יהודי רוסיה. רוב עסקיו התרכזו בדרום רוסיה ואוקראינה. רבע ממסילות הברזל הוקמו על ידו.
- ישראל דוב פרומקין, 1850, מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל ומתרגם.
- מנחם אוסישקין - 1863, מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.
- אנה טומרקין, 1875, חוקרת פילוסופיה ופסיכולוגיה ממוצא יהודי-רוסי, שפעלה בשווייץ.
- צ'ארלס יפה, 1879, שחמטאי יהודי-בלארוסי אמריקני. בשיאו, בשנות העשרה של המאה העשרים היה בעוצמה של רב אמן ובצמרת העולמית. וסופר בנושאי שחמט.
- מיכאל לוי פרומקין רודקינסון, 1904 מו"ל עיתונות ומתרגם יהודי, מחבר פורה מאוד, ודמות שנויה במחלוקת.
- נתן אקסלרוד - 1905, מאבות תעשיית הקולנוע בארץ ישראל.
קישורים חיצוניים
- דוברובנו (Dubrovno), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
