עין הנצי"ב

עין הנצי"ב

מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	עמק המעיינות
גובה ממוצע	‎-146 מטר
תאריך ייסוד	1946
תנועה מיישבת	הקיבוץ הדתי
סוג יישוב	קיבוץ
מוצא המייסדים	יהדות גרמניה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	641 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎3.2% בשנה
(למפת עמק בית שאן מוגדלת)   עין הנצי"ב (למפת עמק בית שאן רגילה)   עין הנצי"ב (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עין הנצי"ב (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עין הנצי"ב 32°28′13″N 35°30′06″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	5 מתוך 10
http://www.hanatziv.org.il

העלייה לקרקע של עין הנצי"ב, 1946

רפליקת (העתק) פסיפס כתובת רחוב, ברחבת בית הכנסת בקיבוץ

עֵין הַנַּצִּי"ב הוא קיבוץ, אחד ממשקי "הקיבוץ הדתי" בעמק בית שאן. משתייך למועצה אזורית עמק המעיינות.

הקיבוץ נוסד בשנת 1946 על ידי עולים מגרמניה, צעירים ניצולי השואה, ובהמשך על ידי גרעיני בני עקיבא שונים.

היישוב מהווה אחד מתוך רצף של ארבעה קיבוצים דתיים סמוכים בעמק בית שאן (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות).

היסטוריה

הקיבוץ קרוי על שם הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין), וכן על-שם שלושת המעיינות הנובעים בתוך שטח הקיבוץ: עין-נפתלי (בשמו הערבי: נָאסרַה), "עין צבי" (סַאבְּחָה), ו"עין יהודה" (אוּם עַמּוּד) - הוא המעיין המוכר למבקרים ומטיילים.

היסטוריית הקבוצה לפני קום המדינה

הנקודה מנתה בתחילת דרכה חברים מעטים. קבוצה של בוגרי הכשרה מגרמניה שנקראה קיבוץ "אמונים" - שישבה שמונה שנים בחולות נחלת יהודה שליד ראשון לציון, ושם נולדו ילדי הקיבוץ הראשונים. קבוצה זו, שכבר גיבשה לעצמה אורח חיים של "תורה עם דרך-ארץ" וטיפחה את דמות "החלוץ תלמיד חכם", הטביעה את חותמה על דמותה של הקבוצה החדשה, והשפעתה ניכרת עד היום. עם השנים התרחבה הקבוצה והפכה מגוף אחיד ומגובש לקבוצה רב-גונית ותוססת.

סמוך לקום המדינה הצטרפו חברי עליית הנוער מצרפת, הולנד, בלגיה, וצ'כיה, שבאו מהתופת, מאימת השואה, אך הביאו עמם רוח חדשה ותרבות עשירה.

היסטוריית הקבוצה לאחר קום המדינה

בתחילת שנות החמישים הגיע גרעין "גאולים", ובתחילת שנות השישים הגיע גרעין "יבנה" שהם חניכי תנועת בני עקיבא שבחרו להגשים את דרך תורה ועבודה. אחריהם עברו בקבוצה גרעינים רבים שכל אחד מהם השאיר נציג או שניים בקיבוץ אך ראויים לציון גרעיני "הראל", "שחם" ו"שחף" שרבים מהם השתקעו בקיבוץ.

ענפי המשק

מקורות הקיום של עין הנצי"ב הם מפעל "פלציב" למוצרי פלסטיק וענפי חקלאות שונים הכוללים את מטעי הדקלים, הרפת, המדגה, גידולי השדה, מכון תערובת גדול, לולים וכרמי זיתים. הקיבוץ מכיל אף מפעל לגרפיקה ולעבודות יד קטנות, מטבח קייטרינג הנותן שירות חיצוני ו"מפעל תמר" המייצר פרוכות, מעילים לספרי-תורה וחופות.

אוכלוסייה

בשדה החינוך

מערכת החינוך פועלת במתכונת מלאה - מבית תינוקות ועד לחברת התיכון. בית הספר המשותף בשדה אליהו ממשיך לקלוט יותר ויותר ילדים וממשיך לשמור על איזון המשלב לימוד תורני, טכנולוגי ועיוני כללי. בשובם הביתה הילדים ממשיכים בפעילויות מגוונות הכוללות חוגי העשרה נרחבים, פעילות חברתית ושיעורים. גם סניף בני עקיבא פעיל בקיבוץ כל השנה.

בקיבוץ נמצאת גם מדרשת הבנות של הקיבוץ הדתי בעין הנצי"ב שהוקמה בשנת 1986. זו אחת המדרשות הראשונות לנשים, המשלבות שירות בצה"ל או בשירות לאומי, עם לימוד תורה, במסלול דו-שנתי. ככזאת מושכת המדרשה בנות רבות ממגזרי הציונות הדתית בארץ. ניתן לראות את מדרשת הבנות כמקבילה נשית של ישיבת הקיבוץ הדתי לבנים.

קישורים חיצוניים

• אתר הבית של קיבוץ עין הנצי"ב
• עין הנצי"ב במרכז המידע להתיישבות בגליל
• עין הנצי"ב באתר הרשות לפיתוח הגליל
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין בית הכנסת בקיבוץ עין הנצי"ב, באתר 'חלון אחורי', 14 בנובמבר 2015