קנגורו אילני סרי
 קנגורו אילני סרי
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| תחום תפוצה | |
|
קנגורו אילני סרי (שם מדעי: Dendrolagus stellarum), הוא מין יונק כיס בסוג קנגורו אילני שאנדמי למרכז האי גינאה החדשה. הוא תואר מדעית בשנת 1990 בתור תת-מין של קנגורו אילני דוריה, וקיבל מעמד של מין נפרד בשנת 2005 בעקבות מחקר פילוגנטי. הוא קרוי על שמו של הזואולוג לסטר סרי.
תיאור
קנגורו אילני סרי דומה מבחינה חיצונית לקנגורו אילני דוריה, אך קטן ממנו משמעותית. יש לו ראש גדול ועבה, עיניים ואוזניים קטנות, ואף גדול ורחב. מבנה גופו מוצק, זנבו קצר יחסית ומסתיים בציצת-שיער גדולה וזרועותיו ורגליו עבות. הוא מתאפיין בכפות רחבות עם טפרים גדולים וחזקים, ובתחתיתן כריות ספוגיות. הדו-צורתיות הזוויגית מתבטאת אצל מין זה בעיקר במידות הגוף: משקל הזכר 9.5 קילוגרם, ומשקל הנקבה: 6.8 קילוגרם; אורך גופו של הזכר עד 70 סנטימטרים, ושל הנקבה עד 61 סנטימטרים. אורך הזנב זהה פחות או יותר אצל שני הזוויגים (58-49 סנטימטרים).
לקנגורו אילני סרי פרווה קצרה וצפופה. הפרווה בצבע חום כהה עד חום שחרחר, כאשר באזור הכתפיים ובזרועות היא שזורה בשערות לבנות המקנות להם מראה כסוף וחיוור. הבטן חיוורת במעט, והאזור שסביב הזנב בעל גוון צהבהב. הגורים של קנגורו זה נולדים עם זנב צהוב בוהק וגוף כהה במיוחד, אך ככל שהם מתבגרים הזנב מאפיר והגפיים והירכיים מקבלות גוון צהבהב מעט. הראש זהה לצבע הגוף עם גוון אדמדם או צהבהב, כשהפנים והאוזניים כהים יותר. הצבע החום-כסוף של פרוות הבוגרים, משתלב בצורה יוצאת מן הכלל עם צבע הטחבים, האפיפיטים והחזזיות שבבית גידולו, ומספק לו הסוואה מושלמת.
תפוצה
קנגורו אילני סרי אנדמי לאי גינאה החדשה. הוא נפוץ לאורך רכס מאוקי במרכז האי שנופל ברובו בשטחה של אינדונזיה, ומצוי במידה פחותה גם בפפואה השכנה. בקצה המזרחי של תפוצתו הוא מוחלף באיפולה, ובקצה המערבי, ישנה אוכלוסייה ייחודית שמעמדה הטקסונומי לא היה ברור במשך שנים רבות, עד שקיבלה בשנת 2019 מעמד של מין נפרד הקרוי קנגורו אילני הוזר. בית הגידול של קנגורו אילני סרי הוא ביערות עננים בגבהים יוצאי דופן של 4,000-2,600 מטר מעל פני הים. סביבת מחיה זו נבדלת ממרבית קנגוריי העצים השוכנים בבתי גידול נמוכים יותר; לא ברורה הסיבה לכך, ובייחוד עם מתחשבים בכך שקרובו האיפולה שכיח באזורים נמוכים בהרבה. סיבה אפשרית, היא צפיפות האוכלוסייה האנושית על המדרונות הנמוכים בצד האינדונזי אשר גורמת לקנגורו אילני סרי לנדוד למרומי הרכס במטרה להתחמק מהציד האינטנסיבי לבשרו.
סביבת המחיה של קנגורו אילני סרי מתאפיינת באדמה בוצית ורטובה, בשפע של טחב, אפיפיטים וחזזיות, ובטמפרטורות קרות למדי. בגבהים מתחת ל-2,600 מטר, הטחב והחזזיות הופכים לנדירים יחסית, כך שהקנגורו אינו יורד מתחת לגובה זה. אף על פי שקנגורו אילני סרי חי באזורים גבוהים, הוא נראה לעיתים רחוקות באחו התת-אלפיני שמעל קו העצים חרף הצמחייה הנמוכה והמגוונת שבו. על פי הזואולוג האוסטרלי טים פלנרי (אנ'), ייתכן שקנגורו אילני סרי נמנע במכוון מאזורים הללו כדי לא להתחרות עם הדינגיסו על מקורות המזון; בצד הפפואני של הרכס שבו הדינגיסו נעדר, ניתן לצפות בקנגורו אילני סרי גם באחו תת-אלפיני. אין עדיין בנמצא מידע אודות האקולוגיה והרבייה של קנגורו אילני סרי, אך מאחר שכל הפרטים שניצודו היו בגפם, נראה שהוא פעיל בגפו בניגוד לקנגורו דוריה החי בקבוצות משפחות. הרבייה ומחזור החיים דומים למינים אחרים בסוג.
מצב
קנגורו אילני סרי מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור פגיע (VU), על בסיס ההערכה שהוא חווה ירידה בשיעור של 30% במספריו בשלהי המאה ה-21, כתוצאה מציד וירידה באיכות בית הגידול. האיום העיקרי על קנגורו אילני סרי הוא ציד על ידי האדם למזון, שנעשה בסיועם של כלבי ציד. האוכלוסיות בטווח התפוצה המזרחי הושפעו לרעה משריפות שפרצו על ההרים כתוצאה מתופעת אל-ניניו בשנת 1998. קנגורו אילני סרי מצוי בלפחות שני אזורים מוגנים, ובית גידולו ההררי והבלתי נגיש מגן עליו באזורים רבים מפני הציד. נדרשים מחקרים נוספים אודות האקולוגיה, טווח התפוצה וגודל האוכלוסייה שלו.
קישורים חיצוניים
- איור ומידע על קנגורו אילני סרי באתר פפואה-ווב.
- https://www.tenkile.com/seris-tree-kangaroo.html (אורכב 13.08.2019 בארכיון Wayback Machine) באתר הברית לשימור הטנקיל.
- קנגורו אילני סרי, באתר ITIS (באנגלית)
- קנגורו אילני סרי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- קנגורו אילני סרי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קנגורו אילני סרי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
32795381קנגורו אילני סרי