דינגיסו
 דינגיסו
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| תחום תפוצה | |
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: |
הדינגיסו (שם מדעי: Dendrolagus mbaiso; ידוע גם כבונדגזו), הוא מין של כיסאי נדיר דמוי קואלה בסוג קנגורו אילני שאנדמי למערב גינאה החדשה. הדינגיסו יוצא דופן מקנגוריי עצים אחרים בצבעיו הבולטים, ובכך שהוא מבלה את מרבית זמנו על האדמה ולא על העצים. מין זה התגלה רק בשלהי המאה ה-21, ופרטים רבים אודותיו טרם ידועים. הוא נמצא בסכנת הכחדה בשל בירוא יערות.
גילוי והיסטוריה
הדינגיסו התגלה על ידי העולם המערבי רק בשנת 1994, כאשר קבוצת זואולוגים מאוסטרליה ואינדונזיה ביקרו באזור מכרה הנחושת גראסברג ליד עיירת הכרייה טמבאגאפורה במחוז פפואה באינדונזיה. חברי הקבוצה היו הזואולוגים האוסטרלים טים פלנרי (אנ') ואלכסנדרה שליי והזואולוג האינדונזי בפאק בודי, שגילו במהלך אותו מסע בעלי חיים נוספים. בכך, הפך הדינגיסו למין האחרון שהתגלה בסוג קנגורו אילני. בשל האקולוגיה שלו הנבדלת ממרבית המינים בסוגו, הזואולוגים שחקרו את הדינגיסו סברו בתחילה שייתכן והוא זכאי להיות סוג בפני עצמו.
בניגוד לחוקרים המערביים, הילידים המקומיים בגינאה החדשה משבטי המוני, הכירו היטב את הדינגיסו במשך מאות שנים, והוא היה מושא להערצה עבורם עקב האמונה העממית שהוא מייצג את הרוח של אבותיהם. הפגיעה בדינגיסו נחשבת לחטא באמונה העממית של שבטי המוני, ולכן הוא מוגן לחלוטין מפני ציד באזורים שבהם שוכנים השבטים הללו. שמו המדעי של הדינגיסו "mbaiso" (מבאיסו), נלקח משפתם של שבטי המוני ומשמעותו היא "החיה שאסור לפגוע בה".
הדינגיסו צולם בטבע לראשונה בשנת 2009 עבור סדרת "דרום האוקיינוס השקט" של ה-BBC, לאחר חיפוש של 11 ימים בעזרת שבטי המוני המקומיים.
אנטומיה ומראה
הדינגיסו הוא כיסאי גוצי ועגלגל הדומה יותר במראהו הדובי לקואלה או לדוב שחור קטן מאשר לקנגורו הטיפוסי מערבות אוסטרליה: ראשו עגלגל ורחב ובעל חוטם גדול וקצר, רגליו וזרועותיו קצרים ועבים, וכפותיו רחבות. יש לו טפרים ארוכים, חזקים ומעוגלים המסייעים לו לאחוז היטב בענפים וגזעים. אוזניו קצרות ומשולשות, ועיניו קטנות יחסית. אורך ראשו וגופו של הדינגיסו כ-67 סנטימטרים ומשקל הנקבה 9-6.5 קילוגרם; משקל הזכר אינו ידוע. זנבו העבה של הדינגיסו קצר במיוחד לעומת מינים אחרים בסוגו, בשל העובדה שהוא מבלה את מרבית זמנו על האדמה ולא על העצים.
הפרווה של הדינגיסו עבה וצפופה ומורכבת משערות זיפיות ארוכות; היא מותאמת עבור מחייה במרומי ההרים הגבוהים של גינאה החדשה שבהם הטמפרטורות צונחות בלילות עד מתחת לאפס. צבעה שחור מבריק, והיא נוטה להיות כסופה מעט באזור הראש, בגפיים ובחלק האחורי של הגוף. בניגוד חד לצבע הכהה של הפרווה, בטנו של הדינגיסו, חזהו וגרונו בצבע לבן בוהק או צהבהב; בגיל מבוגר, נוצר כתם שחור בתוך הבטן הבהירה. על ראשו השחרחר של הדינגיסו מתפתחים עם הגיל מספר סימונים לבנים בולטים: רצועה לבנה לאורך הסנטר ותחתית הלחיים, ופס לבן עבה המקיף את האף הכהה; בנוסף, ישנו כתם לבן דמוי כוכב במרכז המצח. זנבו של הדינגיסו צהוב בבסיסו ושחור בקצהו, ועשוי להיות מפוספס לסירוגין בצבעים הללו.
תפוצה ואקולוגיה
הדינגיסו אנדמי לאי גינאה החדשה; הוא מוגבל לרכס סודירמן במערב האי הנמצא בשליטת אינדונזיה. הרכס עצמו סמוך לרכס מאוקי הגדול יותר. טווח התפוצה שלו משתרע על כ-4,000 קמ״ר.
סביבת המחיה של הדינגיסו היא ביערות בתה ננסיים תת-אלפינים במרומי ההרים וביערות עננים. הוא חי בקצה העליון של קו העצים, בגבהים יוצאי דופן של 4,200-3,250 מטר מעל פני הים. בית גידול זה מתאפיין בכמויות משקעים גבוהות במיוחד, ועשיר בטחב וחזזיות המשמשים כמזון חשוב עבור הדינגיסו לצד עלים ופירות.
מעט מאוד פרטים ידועים אודות האקולוגיה של המין, בין השאר בשל נדירותו ובית גידולו הבלתי נגיש. בניגוד למרבית מיני הקנגורו האילני, הדינגיסו שוכן מרבית הזמן על קרקעית היער; בהתאם לכך, העצמות שלו דקות יחסית כשל בני הסוג קנגורו ואינן מסיביות וחזקות כשל בני הסוג קנגורו אילני אשר עצמותיהן מותאמות לקפיצה ממרומי עצים גבוהים. אף על פי כן, הדינגיסו מטפס לעיתים קרובות על העצים בתורו אחר עלים.
הדינגיסו פעיל בגפו, וככל הנראה חי בטריטוריה קבועה. שבטי המוני מדווחים שבעת מפגש עם הדינגיסו הוא מרים את זרועותיו מעל ראשו, חושף את בטנו הלבנה ושורק; התנהגות דומה נצפתה אצל המין קנגורו אילני דוריה, והיא ככל הנראה משמשת כמצג דומיננטי של המינים הללו כלפי כל בעל חיים הגדול החודר לטריטוריה שלהם. בהתחשב בכך שפרוות הדינגיסו כמעט חסרת ריח לעומת קרוביו (הטנקיל למשל), סביר להניח שהוא אינו מגן בקנאות על שטחו מפני פולשים, ומסתפק בהפגנת דומיננטיות כלפי דינגיסואים אחרים ולא יותר מכך.
התנועה שלו על הקרקע מגושמת ומוזרה למדי ומורכבת מריצה ארנבית וקפיצות קטנות. הדינגיסו צייתני ונינוח גם בנוכחות בני אדם, וציידים מדווחים שניתן להתקרב אליו בנקל, לכרוך לולאה סביב צווארו וללכת איתו כחיית מחמד, או לפתות אותו לרדת מהעץ באמצעות חופן עלים.
תוחלת החיים המרבית של הדינגיסו היא כ-10 שנים.
מצב שימור
הדינגיסו מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור סכנת הכחדה (EN), בשל ירידה דרסטית של אוכלוסייתו אשר מוערכת בכ-50% לפחות במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-20. האיומים העיקריים עליו נשקפים בעיקר מצד אובדן בית גידולו שנגרם באמצעות בירוא יערות למטרות חקלאיות, וציד לבשר עבור התושבים המקומיים. שינויים בבית הגידול של המין בעקבות ההתחממות הגלובלית מהווים איום ארוך-טווח על הישרדותו.
נכון ל-2019, הדינגיסו אינו נמצא באף אזור מוגן במערב גינאה החדשה. אף על פי כן, בחלקים המערביים של תפוצתו המאוכלסים על ידי שבטי המוני, הוא מוגן כמעט לחלוטין מפני ציד, בשל האמונות המסורתיות. ארגון השימור IUCN, ממליץ לרשויות השימור האינדונזיות לבצע מחקרים מקיפים יותר אודות התפוצה, הביולוגיה והאיומים על הדינגיסו.
לקריאה נוספת
- Wild, Michael, and Michael Balke. "New localities, an update on the conservation status and ethnographic notes for the dingiso tree kangaroo, Dendrolagus mbaiso Flannery, Boeadi et Szalay (Diprotodontia: Macropodidae)." Mammalia 82.6 (2018): 607-610.
- Smales, L. R. "A new species of Dorcopsinema Mawson, 1977 (Nematoda: Cloacinidae) from the tree kangaroo Dendrolagus mbaiso (Marsupialia: Macropodidae) from Irian Jaya, Indonesia and new host records for Dorcopsinema dendrolagi." Systematic Parasitology 38.2 (1997): 131-135.
קישורים חיצוניים
- מידע על הדינגיסו, באתר פפואה ווב
- מידע על הדינגיסו, באתר הברית לשימור הטנקיל
תמונות של דינגיסו
סרטון של דינגיסו המגודל כחיית מחמד- סרטון של דינגיסו בבית גידולו הטבעי, BBC
הערות שוליים
30516449דינגיסו