קנגורו אילני הוזר
 קנגורו אילני הוזר
| ||
|---|---|---|
| מצב שימור | ||
| ||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה: | בעלי חיים | |
| מערכה: | מיתרניים | |
| מחלקה: | יונקים | |
| סדרה: | קנגוראים | |
| משפחה: | קנגוריים | |
| סוג: | קנגורו אילני | |
| מין: | קנגורו אילני הוזר | |
| שם מדעי | ||
 Dendrolagus hoserae
| ||
קנגורו אילני הוזר (שם מדעי: Dendrolagus hoserae), הוא מין חדש של קנגורו אילני אשר תואר מדעית לראשונה על ידי חוקר הטבע ריימונד הוזר בשנת 2019, ואנדמי ככל הנראה למערב גינאה החדשה. ריימונד הוזר קרא למין זה על שם אשתו שירין הוזר, שעסקה לצידו בחקר זוחלים וחיות בר אחרות. מין זה טרם נצפה בטבע על ידי חוקרי טבע מערביים, והמידע אודותיו מבוסס על דגימה מפוחלצת של נקבה.
מעמד טקסונומי
הדגימה שעליה התבסס ריימונד הוזר, שכנה במשך מספר שנים במוזיאון בסידני, ונאספה בתאריך לא ידוע על פסגת גונונג קי בקצה המערבי של רכס מאוקי. אזור זה סמוך לעיר טמגאפורה, הנמצאת בנפת מימיקה במחוז פפואה שבאינדונזיה. זואולוגים שבחנו את הדגימה בשלהי המאה ה-21, האמינו שהדגימה מייצגת אוכלוסייה ייחודית מערבית של קנגורו אילני סרי, או לחלופין אוכלוסייה מזרחית ייחודית של קנגורו אילני וונדיוואי; שני חוקרי טבע שבחנו את הדגימה בשנת 2003 ובשנת 2018, מצאו שהדגימה שונה למדי מקנגורו סרי ומצדיקה מעמד של מין נפרד, אך נמנעו מקביעה חד משמעית. ריימונד הוזר בחן את הדגימה לעומק, ובתום מחקר מפורט הכריז ב-10 ביולי 2019 שמדובר סופית במין חדש. אחד הגורמים העיקריים לכך, הוא שהמקום שבו נאספה הדגימה מופרד מטווח התפוצה של קנגורו סרי וקנגורו וונדיוואי באמצעות חסמים גאוגרפים משמעותיים (נהרות או שפלות), שאינם מאפשרים שום חפיפה ביניהם.
תיאור
קנגורו אילני הוזר נחשב לצורת ביניים בין קנגורו סרי לקנגורו וונדיוואי, ודומה לשניים במובנים רבים; בנוסף, הוא מהווה את הצלע החמישית ב"קבוצת הדוריה" בסוג קנגורו אילני הכוללת סך הכול 5 מינים החולקים מאפיינים פיזיים ואקולוגים דומים. ההבחנה בינו לבין המינים האחרים, היא בעיקר בצבע הפרווה: קנגורו סרי בעל פרווה שחרחרה-אפורה בחלק העליון עם גוון כסוף על גבו רגליו וזרועותיו; קנגורו אילני הוזר לעומתו, מתאפיין בפרווה בצבע חום-אפור עד חום בהיר, שלעיתים בעלת מראה מנומר בשל שילוב של שערות חומות ואפורות; סימונים נוספים אצלו שנעדרים אצל קנגורו סרי הם כתם בהיר במצח, ונקודה חיוורת בבסיס הזנב. בהתחשב בכך שפרוותו של קנגורו אילני הוזר בהירה יותר, הניגודיות אצלו בין צבעי הגפיים והזרועות לצבע הגוף, מינימלית יחסית, והבהירות שלהן ניכרת לעין בעיקר בכפות. קנגורו וונדיוואי, בעל פס גבי מעורפל אשר נעדר אצל קנגורו אילני הוזר, והוא בהיר בהרבה ממנו עם פרווה שנראית לעיתים צהובה.
תפוצה ומצב
על פי הערכות של ריימונד הוזר, קנגורו אילני הוזר חי בטווח גובה של 3,200-2,500 מטר מעל פני הים. בית הגידול שלו מורכב מיערות גשם טרופיים בסביבה עתירת גשמים עם טמפרטורות קרות. מין זה טרם הוגדר על ידי הרשימה האדומה של IUCN, אך על פי נתונים של הזואולוג האוסטרלי טים פלנרי (אנ') שביקר באזור בשנת 1996, קנגוריי העצים בחלק האינדונזי של גינאה החדשה נדחקים יותר ויותר למרומי רכסי ההרים כתוצאה מעלייה בצפיפות האנושית וסובלים מציד נרחב.
קישורים חיצוניים
- מידע מפורט על קנגורו אילני הוזר, תיאור מדעי שפורסם על ידי ריימונד הוזר, 10 ביולי 2019.
29313270קנגורו אילני הוזר