מלוח (צמח)
 מלוח
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ציפורנאים |
| משפחה: | ירבוזיים |
| סוג: | מלוח |
| שם מדעי | |
 Atriplex
| |
מַלּוּחַ (שם מדעי Atriplex) הוא סוג של שיח בעל פרחים, הצומח לרוב באדמות יבשות ומלוחות, כגון מדבריות. קיימים בין 100 ל-200 מינים של מלוח בתפוצה עולמית.
אין לבלבל בין סוג זה לסוג ימלוח מסדרת האלתאים.
מאפיינים
עלי המלוח בשרניים ובעלי שפה פשוטה. צבע העלים לעיתים אדום ורדרד או לבן, אך ברוב המינים הוא ירוק-אפרפר. טעם העלים מלוח. הפרחים ירוקים וזעירים.
במקורות
המלוח מוזכר גם במקרא, בספר איוב:
הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם"
לפירוש רש"י על איוב, בארמית מכונה הצמח קקולין, טחב הדומה לאזוב[1]
בתלמוד בבלי[2] מסופר על ינאי המלך שבחזור מהמלחמה, קרא לחכמי ישראל ואמר להם שכשם שאבותינו אכלו מלוחים שעסקו בבנין בית המקדש, כיון שהיו עניים, גם אנחנו נאכל מלוחים על שולחנות של זהב להודות לה' שהעשירנו.
תפוצה בישראל
בישראל קיימים כ-15 מינים של מלוח הצומחים בר. ניתן למוצאם בבקעת הירדן, הנגב ומדבר יהודה, בעיקר בערוצי נחלים:
- מלוח קיפח (Atriplex halimus)- אחד המינים הנפוצים ביותר
- מלוח תרבותי (Atriplex hortensis) - המין המתורבת, מגיע עד לגובה של 2.5 מטרים. בעל תכונות תזונתיות דומות לתרד. בעבר היה נפוץ באירופה, אך כיום הוא פחות נפוץ ביבשת בשל כניסת התרד.
- מלוח מבריק (Atriplex sagitata נקרא גם A. nitens וגם A. hortensis)
- מלוח רגלני (Atriplex portulacoides) - נקרא גם מלוחית הרגלה
- מלוח ההרים (Atriplex rosea)
- מלוח מלבין (Atriplex leucoclada)
- מלוח ספוגי (Atriplex holocarpa נקרא גם A. spongiosa)
- מלוח קטן-עלים (Atriplex glauca)
- מלוח הענבות (Atriplex semibaccata) - בעל פרי אדום ועסיסי
- מלוח שעיר-פרח (Atriplex lasiantha)
- מלוח קטן-פרי (Atriplex suberecta) - התגלה לראשונה על ידי אבינועם דנין ב-1982
- מלוח דיוויס (Atriplex davisii) - מין חד שנתי
- מלוח מפושק (Atriplex prostrata נקרא גם A. patula)
- מלוח הנגב או מלוח שנוי-פירות (Atriplex dimorphostegia) - נפוץ רק בדרום הארץ
- מלוח המטבעות (Atriplex nummularia) - צומח בקרקעות שאינן מלוחות
מלוח מפושק
מלוח הענבות
מלוח רגלני
מלוח קטן-פרי
מלוח מבריק
מלוח המטבעות
שימושים
המלוח נחשב בעבר למאכל לעניים, ובדואים משתמשים בו למאכל לעיתים קרובות. גם הולכי רגל במדבר נוהגים לקטוף את עליו ולאוכלם, או רק למצוץ את המלח ולירוק.
באיטליה משתמשים בעלי מלוח שנצבעו כתיבול או קישוט לפסטות שונות.
בבשרן של כבשים המגודלות לשחיטה וניזונות ממלוח (בין אם בר ובין אם כמספוא) יש כמויות מוגדלות של ויטמין E, והוא נוטה להיות יותר עסיסי.
מלוח מקובל כתרופה ברפואה העממית, בעיקר כנגד מחלות בדרכי העיכול.
בתרבות הפופולרית
בשיר "חורשת האקליפטוס" מאת נעמי שמר מופיעה השורה "וריח המלוח על המים". שורה זו עוררה ביקורת בוטנית לאור העובדה שלצמח זה אין ריח. נעמי שמר שנדרשה לעניין הסבירה זאת בכך שכוונתה לריח המיוחד של הגבעה עליה צומח המלוח, בחורשת האקליפטוס שבקבוצת כנרת.[3]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מלוח |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלוח |
- תיאור המלוח התרבותי, באתר גאמנון
הערות שוליים
- ^ אוצרות לועזים
- ^ קידושין סו.
- ^ אבינעם דנין, מיני מלוח ותיקים ועולים חדשים, באתר צמחיית ישראל ברשת