וולבי סלע מאריבה
 וולבי סלע מאריבה
| |
|---|---|
וולבי סלע מאריבה
| |
| מיון מדעי | |
| תחום תפוצה | |
|
וולבי סלע מאריבה (שם מדעי: Petrogale mareeba) הוא מין של וולבי קטן-בינוני בסוג וולבי הסלע שאנדמי לצפון-מזרח אוסטרליה. הוא הוכר כמין נפרד בשנת 1992 על ידי הזואולוגים האוסטרלים מארק אלדרידג' (Mark D. B. Eldridge) ורוברט קלוז (Robert L. Close) על בסיס מספר כרומוזומים שונה, וקרוי על שם העיר מאריבה שבקרבתה התגלה. תפוצתו חופפת בצפון עם וולבי סלע גודמן ובדרום עם וולבי סלע שרמן, וכמעט ולא ניתן להבדיל בין המינים ללא ניתוח גנטי.
אנטומיה ומראה
וולבי מאריבה דומה במאפייניו הפיזיים לוולבים אחרים: ראשו משולש וחרוטי, צווארו קצר, וגופו עגלגל וגוצי. גפיו הקדמיות קצרות ודקות, והאחוריות ארוכות ומפותחות. בכפות הרגליים יש לו סוליות מחוספסות. הזנב ארוך, שרירי ושעיר. האוזניים גדולות ומשולשות, העיניים גדולות והאף בינוני. אורך ראשו וגופו של וולבי מאריבה: 55-42 סנטימטרים, אורך זנבו: 53-41 סנטימטרים ומשקלו: 5.1-3.1 קילוגרם. הזכרים כבדים יותר מן הנקבות.
הפרווה של וולבי מאריבה צפופה, רכה וחדגונית, והוא זהה מבחינה חיצונית לוולבי סלע אחרים החיים בקווינסלנד. צבעו נע בין חום-קפה לחום-אפרורי כהה או בז', והצד התחתון נע בין לבן-קרם לשנהב או צהבהב. הזרועות והרגליים צהבהבות, והן שחרחרות בקצה. בשכמות יש לוולבי טלאי חום כהה בדומה למינים אחרים, אך הפס הלבנבן נעדר אצלו. הזנב בצבע צהוב-כתום בבסיס, הופך באמצעו למהגוני או ערמוני, ומסתיים בחום-שוקולד כהה בקצהו. הראש בצבע חום-קפה או אפרורי במצח, וחיוור יותר בחרטום. לוולבי מאריבה סימוני פנים אופיינים לסוג: לאורך הלוע והלחיים יש פסים לבנים-צהבהבים, ובצידי העיניים יש פסים חומים-שחרחרים שמתמזגים לעיתים קרובות עם צבע הפנים. בנוסף, יש לו פס שחרחר דקיק על המצח וכתם שחור סביב האף. האוזניים מוכתמות בחום ובלבן.
תפוצה וביולוגיה
_(9773948192).jpg)
וולבי מאריבה אנדמי לאזור הצפון הרחוק בקווינסלנד שבאוסטרליה, והוא מוגבל לאזור מצומצם במשולש המחוזות טבלילנד, קיירנס וחוף קאסוברי שמשתרע על 20,000 קילומטרים רבועים; שטח התפוצה הכולל על פני הטווח הזה הוא 2,000 קילומטרים רבועים בלבד. בית הגידול שלו מורכב ממחשופי סלע של בזלת, אבן גיר ואבן חול בתוך יערות פתוחים, ערבות עשב ויערות גפנים, והוא מעדיף אזורים פתוחים יותר יחסית לוולבים אחרים. הוא מצוי גם בתוך הפארקים הטרופיים הגשומים של קווינסלנד בגובה של עד 1,000 מטר מעל פני הים. מעט ידוע על וולבי מאריבה. הוא פעיל בשעות הלילה והדמדומים ומבלה את שעות היום במנוחה בנקיקים ומערות.
בפארק הלאומי נקיק הגרניט, האכלה ממושכת על ידי התיירים גרמה לוולבים להסתגל כל כך לנוכחות האדם, עד שהם הפכו למאולפים לכל דבר ושוהים בחברת בני האדם ללא מורא. יתרה מזו, הוולבים אף החלו להיות פעילים בשעות היום במקום בלילה בהתאם לזמני הביקור של התיירים. הוולבי הוא יונק חברותי במיוחד שחי במושבות של עד 50 פרטים וניזון בעיקר מעשבים ועשבי תיבול.
הרבייה מתרחשת בכל השנה ללא עונה קבועה, אך יש שיאי המלטות בסמוך לעונה הגשומה. בתום תקופת היריון של 30 יום נולד גור יחיד השוהה בכיס במשך כחצי שנה ומגיע לבגרות לאחר שנה או שנתיים.
מצב
וולבי מאריבה מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור קרוב לסיכון (NT), שכן אף שהוא נפוץ מקומית, טווח התפוצה שלו מצומצם יחסית ושטח התפוצה קטן עוד יותר. הוא מאוים מצד אובדן בית גידול שנגרם משריפות בר לא מבוקרות והתפשטות עשבים פולשים, כמו גם מצד המרת שטחי טבע לחקלאות וטריפה על ידי כלבים משוטטים. הוא עשוי להעפיל בעתיד לקטגוריית שימור מאוימת יותר. הוולבי נמצא במספר אזורים מוגנים דוגמת הפארק הלאומי הוולקני של אנדרה, הפארק הלאומי דנטריי והפארק הלאומי נקיק הגרניט, ונדרשים מחקרים מפורטים יותר אודות התפוצה והביולוגיה שלו.
האוכלוסייה העולמית נאמדת בסביבות 10,000 וולבים בוגרים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
29324082וולבי סלע מאריבה