משפחת קופשיץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף צבי הירש קופשיץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפחת קופשיץ היא משפחה ירושלמית, שהעמידה מקרבה רבנים ותלמידי חכמים. אבי המשפחה היה רבי צבי (הירש) קופשיץ, בן העלייה הרביעית וחניך ישיבות סלובודקה וחברון. המשפחה מיוחסת מצד אם המשפחה, חיה רוחמה קופשיץ, לרבי שמואל הלל שינקר מאישי תנועת המוסר.

במשפחה מקובל שלפני נישואיה, פנתה חיה קופשיץ לסבה, רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה אחראי על קופת עזרה לנישואין לזוגות עניים, שיסייע לה ברכישת ביגוד. הרב זוננפלד השיב שבעת שנטל את האחריות לקופה, קיבל על עצמו שלא ליהנות ממנה, הוא או צאצאיו. הוא סבר על פי חז"ל שיש בכך חשש לשחיתות. במקום זאת, בירך אותה באריכות ימים ושבניה יהיו תלמידי חכמים[1].

ראש המשפחה: רבי צבי (הירש)

רבי צבי (הירש) הכהן קופשיץ (תרנ"ו, 1896ו' בתשרי תשל"ו, 1975) נולד בפיעטרקוב במחוז מינסק (כיום בלארוס)[2], לישראל אהרן הכהן קאפציץ, מקור השם קופשיץ או קאפציץ הוא בתרגום ליידיש ראש-ציץ היינו כהן הנושא על ראשו את הציץ ולהזכיר היותם כהנים, למד בישיבת סלובודקה והיה מתלמידי "הסבא מסלובודקה". בשנות מלחמת העולם הראשונה למד בישיבה שהקים רבי יעקב כ"ץ בהומל. בכ' באלול תרפ"ד (1924) עלה עם גרעין תלמידי ישיבת סלובודקה והיה בין ששת התלמידים הראשונים שייסדו את ישיבת חברון בעיר חברון. בשנת תרפ"ז (1927) נישא לחיה רוחמה, בת רבי שמואל הלל שינקר ונכדת רבי יוסף חיים זוננפלד. לאחר נישואיהם התגוררו בבתי מחסה שבעיר העתיקה ולאחר מלחמת השחרור עברו לבתי ברוידא. גם לאחר נישואיו שמר על קשר קרוב עם ישיבת חברון.

בסוף שנות ה-20 מינהו הרב זוננפלד כר"מ בבית היתומים דיסקין, על פי הצעת ראש ישיבת חברון רבי משה מרדכי אפשטיין. הרב זוננפלד הקפיד שלא למנות קרובי משפחה, ולכן בתחילה לא סיפר לו הרב אפשטיין במי המדובר ורק לאחר שתיאר את מעלותיו והתאמתו לתפקיד גילה לו את שמו. הרב זוננפלד חרג ממנהגו ומינהו לתפקיד, והוא שימש בו עשרות שנים. בשנות ה-40 הוצע לו על ידי רבי אייזיק שר לכהן כמשגיח בישיבת סלובודקה שהקים בבני ברק, אולם הוא סירב להצעה.

כל בניו למדו בישיבת חברון. למרות שהמשפחה התגוררה בדירת חדר קטנה הקפיד שכל בניו יישנו בבית ולא בפנימיית הישיבה כדי שיוכל להשגיח עליהם מקרוב. בשנות ה-40 התגייסו רבים מצעירי ירושלים החרדים לפעילות בארגוני המחתרת היהודיים. הכינוסים שנועדו לגייס את הצעירים נערכו בעיקר בשעות הלילה. בעקבות זאת נהג הרב קופשיץ ללמוד בכל ערב בבית המדרש של ישיבת חברון שבשכונת גאולה, כדי להשגיח על בניו שם.

למרות הצפיפות הרבה בביתו אימץ עם אשתו את בת אחותה, שנפטרה בצעירותה. לימים היא נישאה לרבי חיים שאול קרליץ. כנו כן אימץ יתום נוסף, קרוב משפחתו, שעלה לבדו לישראל. החזון איש שידך את בתו לאה לרבי נסים קרליץ.

במשך שבוע שלם שהתה משפחת קופשיץ בבית החזון איש. אם המשפחה ביקשה להתברך מפיו, 'יברכני נא שילדיי יבינו את לימוד התורה, ושיהיה להם חשק ללמוד'. השיב לה החזון איש: 'שיבינו את הלימוד הריני יכול לברכך. אך החשק תלוי באמא, אם תרצי שיהיה להם חשק, אז יהיה להם חשק...'[3]

על מצבתו נכתב: "מסר נפשו לגדל בניו ובנותיו לתורה ויראת שמים מתוך עוני ודוחק גדול בתפילה ובתעניות".

דור שני

דור שלישי


רבי צבי הירש קופשיץ
 
חיה רוחמה (שינקר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אברהם קופשיץרבי ישראל אהרן קופשיץרבי יוסף חיים קופשיץלאה
 
רבי נסים קרליץרבי משה פנחס קופשיץרבי יעקב זאב קופשיץרבי נתן קופשיץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי נחום יברובהרב ישראל יצחק זילברמןהרב יהודה פישרמרדכי קרליץהרב שריאל רוזנברגהרב מנחם מנדל לוביןהרב נפתלי קופשיץ


לקריאה נוספת

  • ושם אשה גדולה - בית קופשיץ (עמ' 21-33), תשס"ד

הערות שוליים

  1. ^ תולדות בניו ובנותיו של הגה"צ רבי שמואל הלל שינקר בתוך: זיכרון מאיר, בני ברק, תשס"א, עמ' 155.
  2. ^ להבדיל מפיוטרקוב שבפולין
  3. ^ עדות הבן הרב ישראל אהרן קופשיץ, בשיחה שהעניק ל'מוסף שבת קודש' של 'יתד נאמן'.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0