פרנקפורט
 | |
| מראה העיר פרנקפורט | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מדינה פדרלית |
 הסן |
| ראש העיר | פטר פלדמן |
| שטח | 248.31 קמ"ר |
| גובה | 112 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במטרופולין | 5,600,000 (2011) |
| ‑ צפיפות | 2,706 נפש לקמ"ר (2009) |
| קואורדינטות | 50°06′37″N 8°40′56″E / 50.1102777777778°N 8.68222222222222°E |
| www.frankfurt.de | |
פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main, להאזנה (מידע • עזרה); בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"מ) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה. היא שוכנת בלבה של גרמניה, על גדות הנהר מיין, וקו הרקיע שלה ייחודי לגרמניה; התפתחותה של פרנקפורט כמרכז כלכלי האיצה את בנייתם של גורדי שחקים רבים, ובשנת 2004 עמד מספרם על 366, יותר מכל עיר אחרת בגרמניה. פרנקפורט והערים סביבה מהוות את האזור המטרופוליטני (ריין-מיין) השני בגודלו בגרמניה (אחרי חבל הרוהר), עם כ-5.6 מיליון תושבים; העיר מהווה מרכז פיננסי בינלאומי חשוב ובין השאר שוכנים בה הבנק המרכזי של גרמניה (Deutsche Bundesbank), הבנק המרכזי האירופי (European Central Bank) והמטות המרכזיים של מספר רב של בנקים מסחריים. בעיר נמצאת גם קתדרלת פרנקפורט, כנסייה גותית ששיחקה תפקיד חשוב בפוליטיקה של האימפריה הרומית ה"קדושה".
גורדי השחקים בעיר, אשר רבים מהם שייכים לבנקים הרבים בעיר, העניקו לעיר את הכינויים "בנקפורט" ו"מיינהטן" (על-שם נהר המיין הזורם בה, והסיומת נלקחה ממנהטן שבניו יורק). עד סיום בניית טריומף פאלאס במוסקבה היה מגדל הקומרצבנק בעיר המגדל הגבוה ביותר באירופה. בפרנקפורט 33 מוזיאונים.
כמה מחשובי ילידי פרנקפורט היו יוהאן וולפגנג פון גתה, החתם סופר ואנה פרנק. בדומה לאיבה ההיתולית השוררת בין קלן ודיסלדורף, כזו קיימת גם בין פרנקפורט לבין שכנתה הקטנה (120,000 תושבים) אוֹפְנְבַּך.
משמעות שמה של העיר היא "מעבר הפרנקים". השם מתייחס לעובדה שבמקום הייתה נקודת חציה של הנהר שהייתה חלק מנתיב מסחר ששימש את הפרנקים ששלטו באזור מהמאה החמישית, לאחר שדחקו את רגלי האלמאנים.
שמה של העיר, המציין את מיקומה על נהר המיין, בא להבדיל אותה מעיר קטנה יותר במזרח בעלת שם דומה, פרנקפורט על האודר.
היסטוריה
ישנם ממצאים המעידים על התיישבות רומית באזור גבעת הקתדרלה בפרנקפורט כבר במאה ה-1 לספירה. ההתיישבות הרומית הגיעה לסופה עם כיבוש האזור בידי האלמאנים ונסיגת האימפריה הרומית דרומה באמצע המאה השלישית לספירה. בסוף המאה החמישית נכבש האזור על ידי הפרנקים. השם פרנקפורט מוזכר לראשונה במכתב משנת 793. מאופן האזכור נראה שהיה כבר במקום ישוב משמעותי. לכן סביר שהיית במקום התיישבות קבע כבר בזמן השושלת המרובינגית.
קרל הגדול בנה לעצמו טירה בעיר ובשנת 794 כינס בעיר את הוועידה הכנסייתית של פרנקפורט[1]. לואי בנו של קרל הגדול קבע את מושבו בעיר והקים בה ארמון ובשנת 838 ביצר את העיר והקים חומה וחפיר. עם חתימת חוזה ורדן בשנת 843 וחלוקת האימפריה הפרנקית הפכה פרנקפורט לבירה בפועל של פרנקיה המזרחית.
פרנקפורט הייתה אחת הערים החשובות באימפריה הרומית ה"קדושה". מ-855 נבחרו מלכים וקיסרים גרמנים בעיר והוכתרו באאכן. בבולת הזהב של 1562 ניקבע שגם מקום הכתרתם יהיה בפרנקפורט. והראשון בהם היה מקסימיליאן השני. המסורת נפסקה ב-1792 בבחירת פרנץ השני.
בשנת 1372 זכתה פרנקפורט למעמד ריבוני כאשר הוכרזה כעיר קיסרית חופשית (Freie Reichsstadt Frankfurt). מאז, הפכה העיר החופשית פרנקפורט לישות עצמאית באימפריה הרומית ה"קדושה", והייתה כפופה ישירות לקיסר. בשנת 1405 בית רומר הוסב לבית העירייה והיא פועלת ממנו עד היום.
פרנקפורט הצליחה להישאר נייטרלית במהלך מלחמת שלושים השנים, אך סבלה ממגפות שהובאו על ידי פליטים שבאו לעיר.
במהלך המלחמות הנפוליאוניות העיר נכבשה והופגזה מספר פעמים על ידי הכוחות הצרפתיים. למרות זאת, היא הצליחה להישאר עיר חופשית עד הנפילה המלאה של האימפריה הרומית ה"קדושה" ב-1805. לאחר הקרב האחרון של נפוליאון והפסדו, קונגרס וינה ב-1814 קבע שפרנקפורט תיכנס לקונפדרציה הגרמנית, כעיר חופשית וכמושב הבונדסטאג, הפרלמנט הקונפדרלי.
לאחר ניסיון מהפכה הכושל של אביב העמים, פרנקפורט הייתה המושב של הפרלמנט הראשון שנבחר בדרכים דמוקרטיות בגרמניה, האספה הלאומית של פרנקפורט, שהתכנסה ב-18 במאי 1848. האספה נכשלה כאשר מלך פרוסיה סירב לקבל עליו את תואר הקייזר ב-1849.
פרנקפורט איבדה את עצמאותה לאחר מלחמת שבעת השבועות בין פרוסיה לאוסטריה, אשר במהלכה סיפחה פרוסיה מדינות גרמניות וביניהן העיר החופשית של פרנקפורט.
במהלך מלחמת העולם השנייה הופצצה פרנקפורט קשות. כ־5,500 תושבים נהרגו ומרכז העיר מימי הביניים, הגדול בגרמניה בזמנו, נהרס כמעט לחלוטין. ב-1945 נכבשה העיר על ידי כוחות אמריקניים.
לאחר המלחמה הייתה העיר חלק מאזור הכיבוש האמריקני. לאחר מכן העיר הייתה מועמדת להפוך לבירת מערב גרמניה אולם לבסוף בחר הקנצלר קונראד אדנאואר בעיר בון להיות עיר הבירה.
בשנות ה-90 נבנו גורדי שחקים רבים במרכז העיר. מגדל יריד הסחר היה הבניין הגבוה באירופה כאשר נבנה בשנת 1990.
ב-25 במרץ 2012, נבחר פטר פלדמן מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה ברוב קולות והיה לראש העיר היהודי הראשון בתולדות פרנקפורט מאז תקופת גרמניה הנאצית.
גאוגרפיה
אקלים
| אקלים בפרנקפורט (1991–2020) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| שיא טמפרטורה מרבית (C°) | 15.6 | 19.3 | 24.9 | 29.9 | 35.0 | 38.3 | 40.2 | 39.6 | 32.8 | 26.8 | 22.1 | 16.0 | 40.2 |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 5.0 | 6.6 | 11.5 | 16.8 | 20.7 | 24.1 | 26.2 | 25.8 | 20.9 | 14.8 | 9.0 | 5.6 | 15.6 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 0.5 | 0.7 | 3.4 | 6.6 | 10.5 | 13.8 | 15.8 | 15.5 | 11.7 | 7.8 | 4.1 | 1.4 | 7.6 |
| שיא טמפרטורה מזערית (C°) | -14.9 | -15.0 | -9.5 | -3.5 | 1.5 | 6.0 | 8.5 | 7.5 | 3.7 | -2.7 | -7.5 | -14.1 | -15.0 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 52.0 | 44.0 | 41.0 | 38.0 | 62.0 | 60.0 | 65.0 | 60.0 | 50.0 | 54.0 | 52.0 | 63.0 | 641.0 |
| מקור: Wetter und Klima Frankfurt am Main / wetterlabs.de | |||||||||||||
דמוגרפיה
הרב-התרבותיות בפרנקפורט עולה על זו של כל עיר גדולה אחרת בגרמניה: כ-25% מתושביה הם מהגרים. מתוכם, כחמישית הם טורקים. נכון לשנת 2011 חיים בפרנקפורט כ-84,000 תושבים מוסלמים, המהווים 12.6% מכלל האוכלוסייה[2]. פרנקפורט נחשבת לעיר רב תרבותית מאחר שרוב תושביה (כ-51.2%) ממוצא זר[3]. הטורקים הם המיעוט הגדול ביותר, כ-13% מאוכלוסיית העיר[4].
כלכלה
פרנקפורט נחשבת לבירה הכלכלית של אירופה. היא שימשה במשך מאות שנים כמרכזה הפיננסי של גרמניה. הבורסה לניירות ערך של פרנקפורט היא הגדולה ביותר בגרמניה ומהגדולות בעולם. משכנו של הבנק המרכזי האירופי נמצא בפרנקפורט.
העיר ידועה בשוק חג מולד שפועל החל משנת 1393. בין המוצרים הנמכרים בשוק עוגיות בתמנשן מסורתיות.
תחבורה
מיקומה המרכזי הפך את העיר למרכז תחבורה ראשי. אף על פי שישנן ארבע ערים גדולות יותר בגרמניה, נמל התעופה של פרנקפורט הוא הגדול במדינה (והרביעי באירופה) ותחנת הרכבת הענקית שלה, בת 25 הרציפים.
נמל התעופה של פרנקפורט ממוקם כ-12 קילומטרים ממרכזה. אפשר להגיע אליו במכונית או באוטובוס ובנוסף יש בו שתי תחנות רכבת - אחת לתנועה אזורית ואחת לתנועה ארוכת טווח.
בנוסף יש עוד שני נמלי תעופה בסביבות העיר המשמשים לתעופה כללית ולחברות התעופה הזולות.
חינוך
בפרנקפורט אוניברסיטה גדולה וארבע מכללות, בהן לומדים 46 אלף סטודנטים.
יהדות פרנקפורט
ערכים מורחבים – יהדות פרנקפורט, הגטו היהודי של פרנקפורט
הקהילה היהודית בפרנקפורט היא אחת הקהילות הוותיקות באירופה, ואחת הבודדות היכולות להתפאר בהתיישבות יהודית רציפה מימי הביניים ועד ימינו.
המקורות המוקדמים ביותר המתייחסים להתיישבות יהודית בפרנקפורט הם מקרה העמדתו לדין של יהודי בפרנקפורט על ידי לותר הראשון בשנת 855, ועדותו של היסטוריון בן פרנקפורט משנת 1682 שטען כי יהודים התגוררו בפרנקפורט כבר במאה השישית. מקורות מוצקים יותר נמצאו החל מן המאה האחת עשרה והשתים עשרה – בשנת 1074 נתן היינריך הרביעי כתב זכויות ליהודים בתחום שלטונו – ופרנקפורט בכלל, ומכאן ואילך אנו מוצאים כתבי מכירה של בתים על ידי יהודים, ציונים של הקהילה בספרות ההלכה ועוד.
כיום ישנם ארבעה בתי כנסת בעיר פרנקפורט, הגדול שביניהם נמצא בחלקו המערבי של העיר הידוע כ-Westend-Synagoge. בצמוד אליו נמצא בית מדרש המשמש לתפילות בימי החול וכמרכז שיעורי תורה. נוסף לכך נמצא בית כנסת ה-Baumweg-Synagoge בסמוך לגן החיות בעיר. כמו כן גם במרכז ההורים של הקהילה פעיל בית כנסת בשם "עטרת-צבי" אותו מנהיג הרב שלמה רסקין (גר'). כרב העיר מכהן מאז תשע"ו (2016) הרב אביחי אפל.
משפחת רוטשילד מקורה בקהילה היהודית בפרנקפורט וזוהי גם עיר הולדתו של החתם סופר.
ערים תאומות
טורונטו, קנדה (מ־1989)
ליון, צרפת (מ־1960)
ברמינגהאם, אנגליה (מ־1966)
מילאנו, איטליה (מ־1971)
גואנגג'ואו, הרפובליקה העממית של סין (מ־1988)
פראג, צ'כיה (מ־1990)
בודפשט, הונגריה (מ־1990)
קרקוב, פולין (מ־1991)
גרנדה, ניקרגואה (מ־1991)
תל אביב-יפו, ישראל (מ־1980)
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל גרמניה | ||
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרנקפורט |
אתר האינטרנט הרשמי של פרנקפורט- קהילת פרנקפורט, באתר דעת
- שירי הדר, MUST: המקומות שחובה לראות בפרנקפורט, באתר ynet, 9 במרץ 2017
- פרנקפורט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרנקפורט דמיין (גרמניה), דף שער בספרייה הלאומית
פרנקפורט, ברשת החברתית פייסבוק
פרנקפורט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פרנקפורט, ברשת החברתית אינסטגרם
פרנקפורט, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ יפתח גביש, דיפלומטיה קרולינגית: יחסי החוץ בין קרל הגדול ובין אופא מלך מרסיה, באתר האוניברסיטה העברית ירושלים
- ^ KARTENSEITE, Muslime in Deutschland 2011 – Landkreise – Karte (בגרמנית)
- ^ לא גרמנים, גרמנים שנולדו בחו"ל או צאצאי מהגרים
- ^ סטיוארט פיטרסון, Germans now the MINORITY in Frankfurt, בדיילי מייל, 29 ביוני 2017 (באנגלית)
| דירוג | שם | מדינה | אוכלוסייה | דירוג | שם | מדינה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ברלין  המבורג | |||||||||
| 1 | ברלין | ברלין | 3,677,472 | 11 | ברמן | ברמן | 563,290 |  מינכן  קלן | |
| 2 | המבורג | המבורג | 1,853,935 | 12 | דרזדן | סקסוניה | 555,351 | ||
| 3 | מינכן | בוואריה | 1,487,708 | 13 | הנובר | סקסוניה התחתונה | 535,932 | ||
| 4 | קלן | נורדריין-וסטפאליה | 1,073,096 | 14 | נירנברג | בוואריה | 510,632 | ||
| 5 | פרנקפורט | הסן | 759,224 | 15 | דיסבורג | נורדריין-וסטפאליה | 495,152 | ||
| 6 | שטוטגרט | באדן-וירטמברג | 626,275 | 16 | בוכום | נורדריין-וסטפאליה | 363,441 | ||
| 7 | דיסלדורף | נורדריין-וסטפאליה | 619,477 | 17 | וופרטל | נורדריין-וסטפאליה | 354,572 | ||
| 8 | לייפציג | סקסוניה | 601,866 | 18 | בילפלד | נורדריין-וסטפאליה | 334,002 | ||
| 9 | דורטמונד | נורדריין-וסטפאליה | 586,852 | 19 | בון | נורדריין-וסטפאליה | 331,885 | ||
| 10 | אסן | נורדריין-וסטפאליה | 579,432 | 20 | מינסטר | נורדריין-וסטפאליה | 317,713 | ||
37881560פרנקפורט