הבנק המרכזי האירופי
מטה הבנק בפרנקפורט | |
מטה מרכזי | פרנקפורט, גרמניה |
---|---|
קואורדינטות | 50°6′34.2″N 8°40′26.4″E / 50.109500°N 8.674000°E |
הקמה | |
מטבע | אירו |
קוד ISO 4217 | EUR |
www.ecb.europa.eu |
הבנק המרכזי האירופי (באנגלית: The European Central Bank, בראשי תיבות: ECB) הוא הבנק המרכזי של גוש האירו, אשר מקום מושבו פרנקפורט שבגרמניה. הבנק אחראי על המדיניות המוניטרית של המטבע הרשמי של האיחוד האירופי - האירו, והוא הקובע את שער הריבית בגוש האירו. הבנק משרת למעלה מ-300 מיליון משתמשים במטבע ב-19 מדינות האיחוד, ונחשב לאחד הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם.
הבנק המרכזי האירופי נחשב לסמכות המוניטרית העליונה של 19 מדינות גוש האירו: אוסטריה, איטליה, אירלנד, אסטוניה, בלגיה, גרמניה, הולנד, יוון, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, מלטה, סלובניה, סלובקיה, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צרפת וקפריסין.
בעלי המניות של הבנק המרכז האירופי הם הבנקים המרכזיים של 27 המדינות החברות באיחוד האירופי.
מהות והיסטוריה
הבנק הוקם ב-1 ביוני 1998 על פי המודל של הבנק המרכזי הגרמני, הבונדסבנק, והוא מנוהל על ידי ועדה של דירקטורים שבראשה עומד נשיא. הנשיא הראשון היה הבנקאי ההולנדי וים דויסנברג שכיהן בתפקידו מ-1 ביולי 1998 עד 31 באוקטובר 2003. מועצת מעצבי מדיניות נמנית גם היא עם הנהלת הבנק, ומורכבת מחברי הוועדה המנהלת ומנציגי בנקים מרכזיים מקומיים במדינות החברות. ב-1 בדצמבר 2009 נכנסה אמנת ליסבון לתוקף והבנק קיבל מעמד של מוסד רשמי של האיחוד האירופי.
הון הבנק הוא חמש מאות מיליארד אירו המוחזקים על ידי הבנקים המרכזיים הלאומיים של המדינות החברות כבעלי מניות. המפתח הראשוני לפיו הוקצה ההון נקבע ב-1998 בהתאם לגודל האוכלוסייה והתמ"ג של כל אחת מהמדינות, אך ניתן להתאים מפתח זה לנתונים המשתנים. מניות הבנק המרכזי האירופי אינן ניתנות להעברה ולא יכולות לשמש כבטוחה.
ב-17 בדצמבר 2010 הודיע ה-ECB שהוא מתכוון להכפיל את ההיוון שלו. באפריל 2011 העלה הבנק את הריבית לראשונה מ-2008, מ-1% ל-1.25% ולאחר מכן, ביולי 2011, בוצעה העלאה נוספת של הריבית ל-1.5%.
עוצמתה של כל מדינה בהנהלת הבנק נמדדת לפי כוחה הכלכלי. המדינות החזקות והמשפיעות ביותר בבנק הן גרמניה, צרפת ואיטליה.
נשיאת הבנק
נשיאת הבנק המרכזי האירופי מאז ה-1 בנובמבר 2019 היא כריסטין לגארד, לשעבר יו"ר קרן המטבע הבנילאומית. היא החליפה את הנשיא השלישי של הבנק, הבנקאי האיטלקי מריו דראגי (באיטלקית: Mario Draghi).
מטרות הבנק
הבנק שם לעצמו למטרה לשמור על אינפלציה נמוכה במדינות האירו, תוך שאיפה להותיר אותה סביב רמה של 2% בשנה. כמו כן עליו לוודא את קיומה של רמת תעסוקה גבוהה ויציבה, לטפל ביתרות המט"ח של המערכת האירופית של הבנקים המרכזיים, לקדם פעולה חלקה של תשתית השוק הפיננסי הטרנס-אירופי בזמן אמת, ולהוות פלטפורמה טכנית מפותחת להסדרת ניירות ערך אירופיים. עם זאת, כל מטרות המשנה הנ"ל כפופות ליעד העיקרי שהוא שמירה על יציבות המחירים. מועצת המנהלים אישרה הגדרה זו במאי 2003.
נוסף על כך, הבנק אוחז בידיו את הזכות הבלעדית להורות על הנפקת שטרות כסף אירופיים. המדינות החברות רשאיות להנפיק מטבעות אירו, אך ההליך חייב לזכות באישור מראש של ה-ECB. עד כניסתו של האירו לשימוש הייתה לבנק המרכזי הסמכות הבלעדית להנפיק מטבעות.
ב-9 במאי 2010 הסכימו 27 המדינות החברות באיחוד האירופי על הקמת מנגנון היציבות הפיננסית האירופית - EFSF. מטרת המנגנון להגן על היציבות הפיננסית של מדינות אירופה באמצעות אספקת סיוע פיננסי למדינות החברות בגוש האירו. הבנק חייב לשתף פעולה בתוך האיחוד האירופי כמו גם עם גופים בינלאומיים נוספים. בסופו של דבר עשייתו תורמת לשמירה על יציבות המערכת הפיננסית ופיקוח על מגזר הבנקאות. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בהתערבותו של הבנק במשבר הסאבפריים שפרץ ביולי-אוגוסט 2007 כאשר רכש חובות ממשלתיים ונכסים בעייתיים והלווה מיליארדי אירו לבנקים פרטיים בהזרמת הנזילות הגדולה בהיסטוריה בשוק האשראי.
הבנק מחויב לאמנת מאסטריכט שהניחה את היסודות להקמתו.
אתגרים
רמת המחיה במדינות גוש האירו גבוהה מאוד, אך עם כניסת האירו למחזור החלה עליית מחירים (וכן עיגול מחירים כלפי מעלה) במדינות הגוש, וזו גרמה להתייקרות המחייה בעשרות אחוזים בהשוואה ל-2001. עובדה זו גרמה לירידה ביצוא של מדינות האיחוד, ולכן גם לירידה בתוצר הלאומי הגולמי שלהן.
אחד מיעדיו העקביים של הבנק הוא שינוי המדיניות המוניטרית כך שהיחס בין רמת המחירים לבין ההכנסה הכוללת של תושבי מדינות גוש האירו יצטמצם ויאפשר רמת מחיה גבוהה יותר.
ביוני 2011 אמר יו"ר הבנק טרישה כי יש צורך להקים משרד אוצר משותף ל-17 מדינות גוש האירו ולהעניק לאיחוד האירופי סמכות להטיל וטו על מהלכים תקציביים חריגים במיוחד שנוקטות מדינות, למרות שהדבר יצריך עריכת שינויים באמנות האיחוד האירופי. לשר האוצר המשותף יהיו סמכויות פיקוח על מדיניות פיסקאלית ותחרותית, אחריות ישירה על מדינות שנקלעו למצוקה פיננסית, אחריות על כל התחומים הקשורים למגזר הפיננסי המשותף של האיחוד, ליווי תהליכי האינטגרציה של השירותים הפיננסיים וייצוג האיחוד מול המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים.
ב-14 ביולי 2021 הודיע הבנק רשמית כי פרויקט היורו הדיגיטלי יוצא לדרך.
המשבר הכלכלי העולמי (2008)
המשבר הכלכלי העולמי שפרץ בסופו של העשור הראשון של המאה ה-21 אילץ את הבנק להפגין מעורבות עמוקה בניסיון לחלץ את המדינות שנקלעו למשבר קשה, בהן יוון, איטליה וספרד. הבנק לא יכול להעביר הלוואות ישירות לממשלות וגם לא לקנות את חובן באופן ישיר. ב-2010 הושקה תוכנית שוק האג"ח שבעקבותיה החל הבנק במסע רכש נרחב של איגרות חוב של מדינות אירופיות שנקלעו למצוקה כלכלית קשה, כאשר עד ראשית דצמבר 2011 נרכשו על ידי הבנק אג"ח בסכום של 203.5 מיליארד אירו. ב-8 בדצמבר הודיע מריו דראגי כי לא יגביר את רכישות האג"ח שלו בניסיון לסייע למדינות גוש האירו הכורעות תחת נטל חובות כבד.
עצמאות הבנק
מוסדות האיחוד האירופי וממשלות המדינות החברות באיחוד מחויבים לכבד את עצמאותו של הבנק. כדי לממש את חבותו לרגולטורים, על הבנק המרכזי לפרסם דו"חות על פעילותו בהתייחס, בין היתר, לנציבות האירופית, הפרלמנט האירופי והמועצה האירופית. לפרלמנט האירופי שמורה גם הזכות להשמיע את השגותיו ולאחר מכן להעביר את המלצותיו ביחס למועמדים לכהן במועצת המנהלים של הבנק.
עצמאות הבנק הועמדה במבחן משמעותי מאז נבחר ניקולא סרקוזי לנשיא צרפת. סרקוזי ביקש להפוך את ה-ECB לרגיש יותר להשפעות פוליטיות, תוך שהוא מותח ביקורת תדירה על מדיניות הריבית של הבנק. עצמאותו של הבנק אכן הוגבלה כתוצאה מהלחץ של צרפת ויוון.
בניין הבנק
הבנק המרכזי האירופי שכן במגדל יורוטאואר במרכז העיר פרנקפורט שבגרמניה. למרגלות המגדל נמצא פסל ענק של סמליל מטבע האירו בצבע כחול משובץ בכוכבים צהובים המאפיינים את סמל האיחוד האירופי. פסל זה נחשב לאייקון הכלכלי החשוב והמוכר ביותר באירופה.
ב-18 במרץ 2015 נחנך משכנו הנוכחי של הבנק, בקצה המזרחי של פרנקפורט. לבניין 48 קומות, ושטחו הבנוי הוא 184,000 מ"ר.
מדינות חברות
בבנק המרכזי האירופי חברות 19 מדינות (כולן חברות באיחוד האירופי):
- אוסטריה
- איטליה
- אירלנד
- בלגיה
- גרמניה
- הולנד
- לוקסמבורג
- ספרד
- פורטוגל
- פינלנד
- צרפת
- יוון (הצטרפה בינואר 2001)
- סלובניה (הצטרפה בינואר 2007)
- מלטה (הצטרפה בינואר 2008)
- קפריסין (הצטרפה בינואר 2008)
- סלובקיה (הצטרפה בינואר 2009)
- אסטוניה (הצטרפה בינואר 2011)
- ליטא (הצטרפה בינואר 2004)
- לטביה (הצטרפה בינואר 2014)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של הבנק המרכזי האירופי
- הבנק המרכזי האירופי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- הבנק המרכזי האירופי, ברשת החברתית אינסטגרם
- הבנק המרכזי האירופי, סרטונים בערוץ היוטיוב
- הבנק המרכזי האירופי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
32622317הבנק המרכזי האירופי