פרייבורג

פרייבורג
Freiburg im Breisgau
	דגל פרייבורג
	מראה העיר
מדינה	גרמניה
מדינה	באדן-וירטמברג
שטח	153.07 קמ"ר
גובה	278 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	230,000 (2011)
‑ צפיפות	1,435 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	47°59′00″N 7°51′00″E / 47.9833333333333°N 7.85°E
	http://www.freiburg.de
	(למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני פרייבורג

ערך זה עוסק בעיר בגרמניה. אם התכוונתם לעיר בשווייץ, ראו פריבור.

ערך זה עוסק בעיר בבאדן וירטמברג. אם התכוונתם לעיר בסקסוניה, ראו פרייברג.

פרייבורג בברייסגאו (בגרמנית: Freiburg im Breisgau) היא עיר במדינת באדן-וירטמברג שבדרום-מערב גרמניה. העיר מאכלסת כ-230,000 תושבים (נכון לשנת 2011) ומוקפת בהרי היער השחור הסמוך למשולש הגבולות גרמניה-צרפת-שווייץ. פירוש שמה בתרגום מגרמנית הוא "העיר החופשית", עדות לעובדה שהעיר הוקמה כאזור סחר חופשי.

העיר פרייבורג נחשבת לעיר החמה ביותר בגרמניה והאקלים לרוב חמים ובהיר יותר משאר ערי גרמניה.

היסטוריה

העיר הוקמה במאה ה-12 על ידי הדוכס קונראד לבית זאהרינגן, כאזור סחר חופשי. מיקומה של העיר נבחר כצומת דרכים מרכזי שהיה נתיב סחר חשוב בימים ההם, וקישר בין הים הצפוני לים התיכון, ובין נהרות הריין והדנובה. בשנת 1368 רכשה העיר את חירותה מרוזן מקומי, ובית הבסבורג פרש את חסותו על העיר - תוך שמירה על רמה גבוהה יחסית של חירות.

ימי הביניים

ב-1120 החלה בניית המינסטר של פרייבורג (כנסייה שבמאה ה-19 הפכה לקתדרלה) אשר עברה מסגנון לסגנון (עקב כך שתקופת הבניה שלה הייתה כ-400 שנה) בסגנון גותי בשל. הבנייה הושלמה ב-1530 עם צריח מחודד בראש המגדל המערבי.

ב-1457 ייסד הדוכס אלברכט השישי את אוניברסיטת אלברט-לודוויג בפרייבורג - אחת האוניברסיטאות העתיקות בגרמניה.

ב-1520 בוצעה רפורמה משפטית מרחיקת לכת בעיר, הידועה כממושכת ועוצמתית במיוחד באותה התקופה. הרפורמה התקבלה יפה, וידעה לשלב בין המשפט הרומי העתיק לבין המסורת העירונית. בסופו של דבר הרפורמה הצליחה, במיוחד בכל הנוגע בענישה, במשפט אזרחי ובחוקת העיר. באותה שנה החליטו תושבי העיר שלא להצטרף לרפורמציה הפרוטסטנטית של מרטין לותר שתפסה תאוצה באותה התקופה בגרמניה. הסירוב להצטרף לרפורמטור גרם להפיכתה של העיר פרייבורג למרכז קתולי חשוב באזור.

ב-1536, בעקבות אמונה הולכת וגוברת בכשפים ומכשפות, התרחש בעיר ציד מכשפות לראשונה בהיסטוריה שלה. מצודים כאלה נערכו מדי זמן מה בעיר לאורכה של המאה ה-16, בניסיון להסביר אסונות כבדים שפקדו אותה כגון המוות השחור ב-1564. עד היום קיימים סימני שריפה על חומות העיר העתיקה של פרייבורג המסמנים את מקום שריפתן של הנשים שהואשמו בכישוף.

העת החדשה

שלוש מאות השנים הבאות היו מלאות תהפוכות בפרייבורג. לסירוגין, הייתה העיר תחת שליטה אוסטרית, צרפתית, ספרדית, שוודית ותחת שליטה של מספר מדינות חברות בקונפדרציה הגרמנית. מ-1648 עד 1805 הייתה העיר תחת שליטה אוסטרית של בית הבסבורג כאשר לא נשלטה בידי הצרפתים. ב-1805 הפכה העיר, ביחד עם כמה מחוזות נוספים בסביבתה, לחלק מדוכסות באדן.

ב-1827 הפכה העיר לבישופות.

ב-1889 פונתה העיר מחשש להתפשטות של כימיקל רעיל שיוצר באחד המפעלים באזור התעשייה שלה.

המאה ה-20

ב-22 באוקטובר 1940 נשלחו כ-360 יהודים תושבי העיר למחנה העבודה גירס (Gurs) שבדרום צרפת. לאחר כשנתיים של עבודות פרך, נשלחו השורדים אל מותם במחנה ההשמדה אושוויץ ב-18 ביולי 1942. בעיר נמצאות כמה אנדרטאות לזכרם של היהודים שנרצחו. חלק מהם אפילו קבורים במחוז.

כיום יש בפרייבורג קהילה יהודית של כ-700 איש שמורכבת ברובה מיהודים שהגיעו ממזרח גרמניה ומברית המועצות לשעבר. התפילות נערכות בשבתות וחגים.

בכניסה לבית הכנסת יש לוחית זיכרון בעברית וגרמנית לזכר יהודי פרייבורג והסביבה שנשלחו למחנה גירס.

פרייבורג הופצצה קשות במהלך מלחמת העולם השנייה. ב-1944 הפצצה כבדה במיוחד הרסה חלק גדול ממרכז העיר ושיטחה אותו לחלוטין, למעט הכנסייה של העיר שנותרה יציבה. ב-1945 כבש הצבא הצרפתי את העיר, והפגין בה נוכחות עד 1991, עת עזיבתה של הדיוויזיה המשוריינת האחרונה. לאחר המלחמה שימשה פרייבורג כמקום מושבה של ממשלת חבל באדן, שהתמזג מאוחר יותר למחוז באדן-וירטמברג המוכר לנו כיום. באותה תקופה העיר נבנתה מחדש ושוחזרה בהתאם לתוכניות העיר המקוריות.