גיסן

גיסן
Gießen
	מרכז גיסן
	מרכז גיסן
מדינה	גרמניה
מדינה פדרלית	הסן
תאריך ייסוד	1152
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	80,000 (2014)
‑ צפיפות	1,100 נפש לקמ"ר (2014)
	www.Giessen.de
	(למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני גיסן

גיסן (בגרמנית: Gießen), עיר אוניברסיטאית במחוז דארמשטאדט (DARMSTADT) אשר במדינת הסן שבמרכז גרמניה. העיר שוכנת על נהר הלאהן, בחצי הדרך בין פרנקפורט למרבורג, כ-27 ק"מ דרומית למרבורג וכ-59 ק"מ צפונית לפרנקפורט. אוכלוסיית העיר מונה כ-80,000 תושבים, מהם כ-37,000 סטודנטים. יש לה "זכויות עיר" מאז 1152. היא מוכרת בעיקר בשל היותה עיירת סטודנטים ובה אוניברסיטת יוסטוס ליביג, הנקראת על שמו של הכימאי הידוע יוסטוס פון ליביג.

היסטוריה

גיסן הוקמה בשנת ד'תתקיג 1152 כעיר מבוצרת, בונה העיר הוא הרוזן וילהלם וון גילברג. שמה של העיר מתקשר למיקומה - בין כמה נהרות אגמים ונחלים כאשר האגם המרכזי הוא אגם לאהן המחלק את העיר לשני חלקים בין השנים 1879 ו-1888 כיהן וילהלם רנטגן כפרופסור ודיקן מחלקת הפיזיקה באוניברסיטת גיסן. הוא נקבר בבית הקברות הסמוך לאוניברסיטה ומצבתו עדיין נצבת במקומה. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, לאחר עליית הנאצים לשלטון, נמכרו מרבית אדמות העיר לוורמאכט ובדצמבר 1944 הופצצו מרבית המבנים ההיסטוריים בעיר על ידי חיל האוויר הבריטי. האמריקאים נכנסו לחורבות העיר במרץ 1945 וסייעו בשיקומם במהלך השנים שלאחר מכן.

חיים יהודיים בגיסן

עוד במאה ה-14 היה בגיסן יישוב יהודי קטן, סמוך לחומות העיר. ב-1624 גורשו כל היהודים, כ-20 משפחות, מן העיר. היישוב התחדש בתחילת המאה ה-18. תוך מאה שנה, מסוף המאה ה-18 ועד סוף המאה ה-19, גדל מספר היהודים במקום מ-100 ל-913 נפש. ב-1805 בוטל מס הגולגולת וב-1808 כבר התיישבו יהודים מחוץ לרחוב היהודים, והותר גיוסם לצבא והעסקתם במשרות ציבוריות. החל מ-1887 היו בקהילת גיסן שתי עדות: עדה רפורמית ועדה אורתודוקסית. בית הכנסת של העדה האורתודוקסית נבנה ב-1898 - 1899, היו בו 114 מקומות וסמוך לו היה מקווה. כן היו ברשות הקהילה בית עלמין, בתי תפילה, בתי מדרש וספריה. המרכז של העדה הרפורמית הוקם ב-1878 והיה בן 272 מקומות, היה בו עוגב והתפילות נערכו בליווי מקהלה מעורבת. בית העלמין הישן שימש עד 1910, ואז קודשה חלקה חדשה. בית העלמין החדש שירת את שתי העדות - האורטודוקסית והרפורמית. בקהילה היו: מוסדות חברה קדישא שנוסדה ב-1867, ומוסדות סעד, ביניהם בית אבות. תנועת הנוער המקומית השתייכה ל"אגודת ישראל". על פי סקר שנערך בשנת 1932, עסקו רוב יהודי גיסן במסחר. אחרים היו בעלי מקצועות חופשיים, ומעטים היו תעשיינים. ב-1933 התגוררו במקום 855 יהודים. לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה במרס 1933, עזבו את גיסן רוב תושביה היהודים. מחציתם עברו לערים אחרות בגרמניה, בעיקר לפרנקפורט דמיין ולמיינץ, והנותרים - רובם היגרו למדינות אחרות באירופה ולארצות הברית, ו-82 יהודים עלו לארץ ישראל, ביניהם נערים שהצטרפו לעליית הנוער הדתי והמשיכו דרכם בישיבות^[1]. בפרעות ליל הבדולח בליל 10 בנובמבר 1938 נהרס בית הכנסת וכן 'בית הכנסת' הרפורמי. ב-1939 נותרו בעיר 190 יהודים. ב-1941 באו יהודים רבים מהסביבה לגיסן, ובאותה תקופה היו רשומים בעיר 372 יהודים. בשנים 1942-1940 גורשו למחנות ריכוז 145 איש. אחרי סיום המלחמה (1945) ישבו בגיסן כ-20 יהודים, מקצתם כאלה שהצליחו להתחמק מהמשלוחים למזרח אירופה, ואחרים שחזרו ממחנות הריכוז. ב-1966 ישבו במקום כ-24 משפחות יהודיות. יהודי גיסן מנהלים את התפילות בחגים ובימים הנוראים בבית הכנסת של באד נאוהיים.

תרבות

אחד המבנים ההיסטוריים והמרכזיים ביותר של העיר הוא "תיאטרון העיר גיסן". התיאטרון מציג הצגות מז'אנרים שונים מחזות שייקספירים, מחזות המשלבים דרמה וקומדיה ועוד. במלחמת העולם הראשונה הפך התיאטרון לשטח פרטי של הצבא הגרמני. לאחר מלחמת העולם השניה הפך המבנה למועדון קציני הצבא הצבא האמריקאי. בשנת 1958, לאחר נסיגת הצבא האמריקאי, נסגר התיאטרון ורק בשנת 2007 הוחלט לפתוח אותו מחדש. - בדצמבר 2007 הועלתה ההצגה "לחנך את ריטה" וסימלה את תחילתו של עידן חדש עבור התיאטרון. כמו כן, בשנת 2008 הועלה המחזה השייקספירי מקבת'. בנוסף נמצא בעיר מוזיאון המתמטיקום.