פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/ינואר
| 1_בינואר |  "אגד" נוסדה כקואופרטיב ב-1 בינואר 1933 כתוצאת מיזוג של ארבע חברות תחבורה ציבורית קטנות במרכז הארץ: (המהיר, הגה, קדימה והתאחדות הנהגים). את השם "אגד" הציע המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. באותה תקופה מנתה אגד 963 חברים ו-20 שכירים אשר הפעילו 338 אוטובוסים בקווים קבועים בין ירושלים, תל אביב וחיפה וכמו כן קווים אל סוריה, לבנון, עבר הירדן, מצרים ועיראק. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 2_בינואר |  2 בינואר 1782, ליהודי אוסטריה ניתן כתב הסובלנות על ידי יוזף השני. כתב הסובלנות ביטא מגמה חדשה בזירה הפוליטית והחברתית באירופה ביחס ליהודים. היסטוריונים שונים רואים במסמך זה את ראשית האמנציפציה ליהודים. ביסודה של ההצהרה עמדה השפעת רעיונות הנאורות. הכתב הרחיב את חירויות הפרט, והעניק רשות ליהודים להשתתף בחיי החברה והכלכלה, בוטלו ההגבלות במגורים ובתנועה וכן העניק הקלות בתחומים נוספים. הכתב הדגיש את זכות היהודים להגנה חוקית, כשהוא מתיר ליהודים להקים מפעלים יצרניים. אולם בכתב אין הענקת שוויון זכויות מלא, ויש בו הגבלות בריבוי האוכלוסייה ובמקומות ההתיישבות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 3_בינואר | -
|
הוספה |
| 4_בינואר |  |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 5_בינואר |  פרשת דרייפוס: דרייפוס נדון למאסר עולם באי השדים שמול חופי גיאנה הצרפתית. דרגותיו הצבאיות נשללו ממנו בטקס צבאי פומבי משפיל ב-5 בינואר 1895, דבר אשר לווה בהתפרצויות אנטישמיות מצד ההמון שחזה בטקס. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 6_בינואר | ב-6 בינואר 1890 נולדה שרה אהרנסון, שהייתה מראשי ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד שליטי ארץ ישראל הטורקים במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל.
בשנת 1917, בהיעדרם של אהרן אהרנסון, שעזב את ארץ ישראל והגיע למצרים הבריטית, ואבשלום פיינברג שנהרג על ידי בדואים, ניהלה שרה אהרנסון יחד עם יוסף לישנסקי את פעולותיה של רשת הריגול, והעבירה מידע לסוכנים בריטיים מעבר לחוף. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 7_בינואר |  7 בינואר 1919, התחולל "השבוע הטראגי" בבואנוס איירס בארגנטינה. בעיות כלכליות במדינה, ושביתה כללית שפרצה בעקבותיהם, הוצגה על ידי השלטונות כמרידה קומוניסטית בהנהגתו של יהודי רוסי. בעקבות זאת, פרצו פרעות כנגד יהודים מהגרים מרוסיה, אשר גרמו למתח וחרדה אצל כלל קהילות היהודים במדינה, ואף באורוגוואי השכנה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 8_בינואר |  ב-8 בינואר 2013 נפטר פרופסור צבי יעבץ, שהיה היסטוריון ישראלי שהתמחה בהיסטוריה של רומא העתיקה, חתן פרס ישראל במדעי הרוח לשנת 1990. יעבץ היה ממקימי אוניברסיטת תל אביב וממייסדי הפקולטה למדעי הרוח. יעבץ עמד בראש החוג להיסטוריה כללית מראשיתו בשנת 1956 ועד יציאתו לגמלאות כפרופסור אמריטוס בשנת 1990. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 9_בינואר | ב-9 בינואר 1349 נשרפו למוות כל בני הקהילה היהודית בבזל, בתוך בניין עץ שנבנה במיוחד לצורך זה. הטבח בוצע עקב אנטישמיות בימי המוות השחור, שנגרמה משמועה שיהודים מרעילים את בארות המים והם הגורמים לפרוץ מגפת הדבר (המוות השחור), במטרה להשמיד את העולם הנוצרי. תוצאת הרדיפות והגירושים הייתה, שבסוף המאה ה-14, מערב אירופה התרוקנה מיהודיה (למעט ספרד ופורטוגל), ורובם הגרו למזרח אירופה ובעיקר לפולין. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 10_בינואר |  ב-10 בינואר 1961 – הספינה אגוז, שפעלה בחשאי לעליית יהודי מרוקו למדינת ישראל, תוך יציאה מארצם בניגוד למדיניותה, שאסרה עליית יהודים לישראל, טובעת, כשעל סיפונה 44 עולים חדשים ממרוקו, שניספו. הספינה, שנשכרה בשנת 1960 על ידי "המוסד", נהגה (באמצעות המחתרת היהודית במרוקו) לצאת מחוף אל-חוסיימה שבמרוקו לגיברלטר ומשם היו העולים ממשיכים בדרכם לישראל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 11_בינואר |  ב-11 בינואר 1929 נולד רפאל איתן ("רָפוּל") שהיה הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. כהונתו של איתן כרמטכ"ל הייתה הארוכה ביותר, 60 חודשים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 12_בינואר | שוד רכבת הכסף הוא מבצע של האצ"ל שנערך ב-12 בינואר 1946 סמוך לחדרה, ובו תקף הארגון רכבת שהובילה כסף שנועד לתשלום משכורות לעובדי ממשלת המנדט ושדד 35 אלף לא"י, סכום גדול ששימש למימון פעולות המחתרת. איש האצ"ל מנדל מלצקי מונה למפקד הפעולה, ובסך הכל גויסו לפעולה 21 חברי אצ"ל, ובהם עמיחי פאגלין ומיכאל אשבל, ושבע נשים, ובהן שרה רוזנברג, שנועדו להוביל על גופן את כספי השוד לתל אביב. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 13_בינואר |  פרשת דרייפוס: 13 בינואר 1898, הסופר אמיל זולה מפרסם את מאמרו הנודע "אני מאשים...!", שבו תקף בחריפות יוצאת דופן את התנהגות השלטון והצבא הצרפתיים כלפי אלפרד דרייפוס. המאמר הוא למעשה מכתב פומבי הממוען אל נשיא צרפת פליקס פור, והמאשים את המעורבים במשפט בזיופי מסמכים, בחקירה מוטה ובעיוות דין. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 14_בינואר | -
|
הוספה |
| 15_בינואר | -
|
הוספה |
| 16_בינואר | -
|
הוספה |
| 17_בינואר | -
|
הוספה |
| 18_בינואר |  18 בינואר 1918, לראשות "המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית", היבסקציה, מתמנה שמעון דימנשטיין. בהנהגתו, היא משתלטת על חיי התרבות והחברה של יהדות ברית המועצות. לימוד העברית, הלאומיות היהודית והציונות נאסרות על פי החוק, והיבסקציה חותרת להשליט את היידיש. משוררים שלא צייתו להוראה נאסרו ונשלחו לגלות בסיביר. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 19_בינואר | -
|
הוספה |
| 20_בינואר |  בבוקרו של ה-20 בינואר 1917 הותקפו פעילי ניל"י על ידי בדואים מדרום לרפיח בדרכם ליצור קשר עם הבריטים – אבשלום פיינברג נרצח, אך עמיתו יוסף לישנסקי הצליח במשימתו. רק לאחר מלחמת ששת הימים, משתפס צה"ל את השטח שבו נרצח פיינברג, נמצאו עצמותיו של אבשלום פיינברג על ידי שלמה בן אלקנה, על פי עץ דקל פראי שצמח מגלעין שהיה בכליו של אבשלום בשעת נפילתו. השלד הועבר בטקס צבאי להר הרצל ב-29 בנובמבר 1967. מציאת השלד וזיהויו הביאו לטיהור שמו של יוסף לישנסקי שנטען כי רצח את אבשלום. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 21_בינואר |  תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם ב-21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית. שמה מורכב מראשי התיבות של הפסוק ”בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה” (ישעיהו, ב', ה'). התנועה הוקמה לאחר הפוגרומים, "הסופות בנגב", אשר התחוללו ברוסיה בעקבות רצח הצאר בידי מהפכנים, בשנת 1881. מייסדי ביל"ו הציבו לעצמם למטרה להתיישב בארץ ישראל. הם קראו להתחדשות פוליטית-כלכלית ורוחנית-לאומית של העם היהודי בארץ ישראל וכן להתחדשות השפה העברית. הם נחשבים לקבוצה הציונית-סוציאליסטית הראשונה, בשל ניסיונותיהם בחיי שיתוף וקומונה, ומאבקם בפקידי הברון רוטשילד דבר שיצר חילוקי דעות קשים בינם לבין רוב תושבי המושבות האחרות בתקופתם. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 22_בינואר |  ישראל אלדד נפטר ב-22 בינואר 1996. אלדד היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, פובליציסט ומתרגם (נודע בעיקר כמתרגם כתבי פרידריך ניטשה לעברית). לאחר מלחמת ששת הימים היה ממייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה". בשנת 1977 זכה אלדד בפרס טשרניחובסקי לתרגום, וב-1988 בפרס ביאליק על מפעל חייו בחכמת ישראל. בשנת 1990 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים". |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 23_בינואר | -
|
הוספה |
| 24_בינואר |  24 בינואר 1992, י"ז בטבת תשנ"ב, ישראל וסין הודיעו על כינון יחסים דיפלומטיים ביניהן, בדרג של שגרירות. ההודעה באה לאחר שהתנהלו מגעים חשאיים תקופה ארוכה. אל סין הגיעו יהודים, רובם בענייני מסחר כבר בתקופת שושלת ג'ואו, ששלטה משנת 1000 לפנה"ס עד שנת 256 לפנה"ס. התיישבותם של יהודים בסין החלה בתקופת שושלת האן, בעקבות דרך המשי, שקשרה בין סין לבין המערב. במלחמת העולם השנייה מצאו כעשרים אלף פליטים יהודים מקלט בסין. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 25_בינואר | -
|
הוספה |
| 26_בינואר | -
|
הוספה |
| 27_בינואר | -
|
הוספה |
| 28_בינואר | -
|
הוספה |
| 29_בינואר | -
|
הוספה |
| 30_בינואר | -
|
הוספה |
| 31_בינואר | ב31 בינואר 1955 הוצאו להורג במצרים ד"ר משה מרזוק ושמואל עזר, בעוון השתתפותם בחולית ריגול וחבלה ישראלית, פעילות שנודעה בשם "העסק הביש".
פעולת הטרור במסווה (דגל כוזב) הוסוותה כך שיתקבל הרושם כאילו בוצעה על ידי ארגון טרור מצרי. כישלונה של פעולה זו עמד על סדר היום הציבורי במשך שנים רבות והביא לשורת משברים פוליטיים בישראל, שזכו לכינוי הכולל "פרשת לָבוֹן". השאלה שייצגה ויכוחים פוליטיים אלו במלוא עוזם הייתה "מי נתן את ההוראה?". |
עריכה | תבנית | שיחה |