משה מרזוק
 | |
| לידה |
20 בדצמבר 1926 קהיר |
|---|---|
| הוצאה להורג |
31 בינואר 1955 (בגיל 28) ח' בשבט תשט"ו מצרים |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| ראש חוליית ריגול במצרים | |
| הנצחה | |
| רחובות בערים ברחבי הארץ | |
ד"ר משה מרזוק (20 בדצמבר 1926 - 31 בינואר 1955) היה רופא יליד מצרים ממוצא קראי, אחד מ"נידוני קהיר", שעמדו לדין במצרים בעקבות "העסק הביש".
ביוגרפיה
משה (ליאטו) מרזוק נולד בקהיר בן למשפחה קראית, משפחתו החזיקה בנתינות צרפתית[1]. בצעירותו נמנה עם פעילי התנועה הציונית והיה ספורטאי פעיל. למד רפואה במצרים וסיים את לימודיו בשנת 1951. התמחה בכירורגיה ובהרדמה, בבית החולים היהודי בקהיר.
מרזוק התעניין מאוד בדת היהודית, מקורותיה ושורשיה. הוא השתתף באופן קבוע בבטאון "אלכלים" של היהודים הקראים במצרים, ועל מאמריו חתם בשמו העברי "משה מרזוק". מאמריו בירחון זה העידו על שכנועו העמוק באמונתו, אך כמובן יש לסייג שכקראי לא האמין בתורה שבעל פה.
מרזוק היה חבר בחוליה מקומית של יהודים מצרים, שהוכשרה בישראל לפעולות ריגול. בהוראתו של ראש אמ"ן, בנימין גיבלי, הטמינו אנשי החוליה פצצות בבתי קולנוע, במשרד דואר ובמרכזי מידע של ארצות הברית בקהיר ובאלכסנדריה, מתוך כוונה שפעולות אלה ייתפסו כפעולות של רשת טרור מצרית, ויערערו את יחסיה של מצרים עם ארצות הברית ובריטניה.
מרזוק ועוד 12 מחברי החוליה נתפסו בשנת 1954. הוא נידון למוות (יחד עם שמואל עזר) בקהיר באשמת בגידה וריגול לטובת מדינת ישראל. פעולת החוליה, שהסתבכה וגרמה מבוכה לממשלת ישראל, כונתה, לאחר מעשה, "העסק הביש". לאחר היתפסו פנתה אמו של מרזוק לגמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים, בבקשת חנינה מתוקף היותה המינקת שלו, אולם נאצר סירב לבקשתה.
משפטו של מרזוק החל ב-11 בדצמבר 1954 בבית הדין לפשעים חמורים ונמשך שבועיים. הוא הוצא להורג ב-ח' בשבט תשט"ו, 31 בינואר 1955 בכלא המרכזי בקהיר[2]. לאחר מותו הוענקה לו דרגת סגן-אלוף בצה"ל. ב-24 באפריל 1977 הועברו עצמותיו לישראל[3] והובאו לקבורה בחלקת עולי הגרדום בהר הרצל שבירושלים[4].
על שמו ועל שם שמואל עזר שהוצא יחד איתו להורג קרויים רחוב מרזוק ועזר ביפו, בקריית אונו ובאשדוד. רחוב מרזוק ורחוב שמואל עזר בקריית אתא וכן רחובות נוספים הקרויים "קדושי קהיר".
ראו גם
לקריאה נוספת
- זאב שיף, איתן הבר, אריה חשביה, "לקסיקון לביטחון ישראל", זמורה, ביתן, מודן-הוצאה לאור, מהדורת "דבר", 1976; הערך "מרזוק ליאטו משה", עמ' 343–344
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של משה מרזוק, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- משה מרזוק, באתר המרכז למורשת המודיעין
- סא"ל ד"ר משה מרזוק (גיל), מבט מל"מ 48, מרץ 2007, עמ' 27
- ביקור אחיו של משה מרזוק הי"ד בארכיון צה"ל, בלוג "מאוצרות ארכיון צה"ל ומעהב"ט"
הערות שוליים
- ^ כמו רבים מיהודי מצרים אשר רכשו נתינות כזו
- ^ בחשאי הועלו ה-2 לגרדום, שערים, 1 בפברואר 1955
- ^ יואל דר, אמו של משה מרזוק: לא האמנתי שאזכה, דבר, 20 באפריל 1977
- ^ היום - לוויית נידוני קאהיר בהר הרצל, מעריב, 24 באפריל 1977
28310723משה מרזוק
- רופאים יהודים מצרים
- פעילים ציונים במצרים
- אסירי ציון במצרים
- אנשי יחידה 131
- קראים
- אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל
- אישים הקבורים בחלקת עולי הגרדום בהר הרצל
- חללי צה"ל
- יהודים שהוצאו להורג
- אישים שהוצאו להורג במצרים
- אישים שהועלו לקבורה בשנית בארץ ישראל
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- ישראלים שנולדו ב-1926
- ישראלים שנפטרו ב-1955