פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/אפריל
| 1_באפריל | -
|
הוספה |
| 2_באפריל | -
|
הוספה |
| 3_באפריל | -
|
הוספה |
| 4_באפריל |  4 באפריל 1920, ט"ז בניסן תר"ף, בחג הפסח, פרצו מאורעות תר"ף בירושלים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 5_באפריל | 5 באפריל 1918, כ"ב בניסן תרע"ח, קבלת פנים נערכה למשלחת ועד הצירים בבית ועד העיר תל אביב. והשתתפו בה חברי "הוועד הזמני", ועד תל אביב, חברי ועד העיר יפו ונציגי מפלגות וארגונים ביישוב. המשלחת הגיעה ב-4 באפריל לתל אביב, וכללה את ד"ר חיים ויצמן, סילוויאן לוי, יוסף קואן, דוד אידר, אהרן אהרנסון, ליאון סימון, ויליאם אורמסבי-גור, ג'יימס דה רוטשילד, והמזכיר ישראל זיו. ב-6 באפריל התקיימה עצרת המונית ותהלוכה לכבוד המשלחת בתל אביב. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 6_באפריל | -
|
הוספה |
| 7_באפריל | -
|
הוספה |
| 8_באפריל | -
|
הוספה |
| 9_באפריל |  |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 10_באפריל | -
|
הוספה |
| 11_באפריל |  11 באפריל 339, השלטונות הביזנטים בארץ ישראל אוסרים על הנשיא לשלוח שליחים לאיסוף תרומות אצל יהודי התפוצות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 12_באפריל |
12 באפריל 1909, כ"א בניסן חול המועד פסח תרס"ט, נוסד ארגון "השומר" על ידי חברי הארגון החשאי "בר גיורא" במסחה, שנקראה לימים כפר תבור. כוונתם של המייסדים הייתה להקים ארגון חמוש גלוי וחוקי בארץ ישראל שתחת השלטון העות'מאני, אשר ידאג לביטחונו של היישוב. אל האספה, שהתקיימה במטבח השיתופי במסחה, הוזמנו אנשי העלייה השנייה וילידי הארץ, שהיו פועלים ושומרים. שררה בה רוח עניינית, ותחושת אחריות ועומס רב. לימים סִפר יצחק בן-צבי ממייסדי הארגון ומנהיגיו על יום האספה:
|
עריכה | תבנית | שיחה |
| 13_באפריל | 13 באפריל 1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה והשואה, הוצא להורג חסיד אומות העולם אנטון שמיט. שמיט גויס לוורמאכט לאחר האנשלוס בשנת 1938. כחייל, הוא נוכח והשתתף באיסוף היהודים בגטאות, ורציחתם של אלפים בפונאר. הוא החליט לעזור ליהודים ולסייע להם בדרכים שונות; לפי הערכת היסטוריונים, תרם להצלתם של כמאתיים וחמישים נפש. לבסוף, נתפס והועמד למשפט צבאי. הוצא להורג ביריה בוילנה, ונקבר בשולי בית העלמין הצבאי בעיר. יד ושם הכיר בשמיד כחסיד אומות העולם בשנת 1967. וכן, נקרא על שמו בית ספר של הצבא הגרמני, וכיכר בעיר חיפה. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 14_באפריל | -
|
הוספה |
| 15_באפריל | 15 באפריל 624, צבאו של מוחמד אשר הביס את תושבי מכה, כחודש לפני כן, מגרש את יהודי שבט קינוקע. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 16_באפריל |  16 באפריל 1948, החלה המערכה על צפת במלחמת העצמאות בין כוחות ההגנה והפלמ"ח לבין כוחות צבא ההצלה הערבי. היא נמשכה עד 11 במאי. הסתיימה בניצחון ההגנה, ובעקבותיה עזבו התושבים ההערבים את צפת. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 17_באפריל | -
|
הוספה |
| 18_באפריל | -
|
הוספה |
| 19_באפריל |  19 באפריל 1920, נערכו הבחירות הראשונות לאספת הנבחרים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 20_באפריל |  20 באפריל 1799, פורסם בעיתון הצרפתי מוניטר "דבר בונאפרטה, המצביא העליון לצבאות הריפובליקה הצרפתית באפריקה ובאסיה, אל יורשיה החוקיים של ארץ ישראל". המנשר כלל את הפתיחה: ”עם ישראל, אומה ייחודית, אשר במשך אלפי שנים, תאוות הכיבוש והרודנות שללו ממנה את זכויותיה באדמת אבותיה, אך לא את שמה ואת זהותה הלאומית! ... והסתיים במילים: "חושו! זהו הרגע, אשר ייתכן כי לא ישוב במשך אלפי שנים, לדרוש את השבת זכויות האזרח שלכם בין תושבי העולם, אשר נמנעו מכם באופן מביש במשך אלפי שנים, את קיומכם המדיני כאומה בין האומות, ואת זכותכם הבלתי מוגבלת והטבעית לעבוד את השם אלוקיכם בפומבי ולדור ודור (יואל ד', כ).” יש הסוברים, כי פורסמה על ידי נאפוליאון במטרה להשפיע על חיים פרחי, היועץ היהודי של שליט עכו אחמד אל ג'זאר, ויש המפקפקים במהימנותה. אולם היא נשארה צרובה בזיכרון הקיבוצי היהודי, והוזכרה בכתביהם של אבות הציונות כציון דרך בתולדות עם ישראל, ותמכה בהתעוררות הלאומיות היהודית בעת החדשה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 21_באפריל | [[File
21 באפריל 1925, כ"ז בניסן תרפ"ה, חברי "הוועד הלאומי" של היישוב, נפגשו עם שר המושבות הבריטי לאופולד אמרי, כאשר ביקר בארץ. הם הגישו לו שני תזכירים; האחד, על תפיסתו של היישוב היהודי על מדיניות ממשלת המנדט, בנושאי העלייה ורכישת קרקעות, ההתיישבות והחינוך, והשני, על "הארגון הלאומי בארץ ועל חוקת הקהילות". אמרי, שנפגש במקביל, גם עם נציגי המפלגות הערביות, הסביר בתגובה את עמדת הממשלה הבריטית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 22_באפריל | -
|
הוספה |
| 23_באפריל | -
|
הוספה |
| 24_באפריל |  24 באפריל 1920, התקבלה החלטה בועידת סן רמו על מסירת שטחי ארץ ישראל למנדט בריטי בה. כתוצאה מהחלטה זו נוסח והתקבל כתב המנדט (אנגלית: The Mandate for Palestine) – אמנה בינלאומית אשר קבעה את מעמדה של הממלכה המאוחדת כשליטה בשטחי ארץ ישראל, ידי מועצת חבר הלאומים ב-24 ביולי 1922. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 25_באפריל |  25 באפריל 1920, התקבלה החלטת "המועצה העליונה" של ועידת מעצמות הברית בסן רמו באיטליה, אשר כללה אישור של הצהרת בלפור: "לטובת יסוד "בית לאומי" לעם היהודי בארץ ישראל מתוך הנחה, שלא יעשה שום דבר שיפגע בזכויותיהן הדתיות והאזרחיות של העדות הבלתי יהודיות בארץ ישראל או בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת". המתוועדים, נציגי מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, דנו על הבעיות והשינויים בעקבות תוצאות המלחמה וקריסת האימפריה העות'מאנית. המתוועדים אישרו ואף הרחיבו את הסכם סייקס–פיקו בין בריטניה לבין צרפת על חלוקת אזורי הכיבוש במזרח התיכון מ-1916. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 26_באפריל | 26 באפריל 1949, נערכה הישיבה הראשונה של ממשלת ישראל הנבחרת הראשונה, והוחלט על מדיניות הקיצוב, שכונתה גם "צנע". על יישום התוכנית הופקד דב יוסף בתפקידו כשר משרד האספקה והקיצוב. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 27_באפריל | -
|
הוספה |
| 28_באפריל |  28 באפריל 1918, י"ט בניסן תרע"ח, כאשר רק חלקה הדרומי של ארץ ישראל היה בממשל הצבא הבריטי, נפגש חיים ויצמן בבית הנציב העליון רונלד סטורס בירושלים ונאם בפניו ובפני נציגים של ערביי ארץ ישראל וקבוצות אתניות נוספות כגון הארמנים. נאומו החל במילים: ”לא זר אנוכי בארץ זו. אם כי נולדתי בקצה הצפון, ואף אחד מאחי הפזורים בעולם איננו זר לה. בהתאזרות כוח כבירה, במלחמות ובמהפכות הגנו אבות אבותינו בזרוע גיבורים על זכותם הקיימת לעד על מקום קדוש זה. ... די קרקע ודי מקום יש בארץ ישראל - כך הגידו לי גם רבים ממנהיגיכם - להושיב בה אנשים פי כמה וכמה מהמספר היושב בה עכשו. ... אנו היהודים מבקשים את האפשרות של התפתחות לאומית חפשית בארץ ישראל.” |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 29_באפריל | -
|
הוספה |
| 30_באפריל |  |
עריכה | תבנית | שיחה |
