אני מאשים...!
אני מאשים...! (בצרפתית: !...J'accuse), כותרת משנה: מכתב לנשיא הרפובליקה (Lettre au président de la république), הוא מאמר מפורסם של אמיל זולא שהתפרסם בעיתון הצרפתי ל'אורור (L'Aurore) ב-13 בינואר 1898, ובו תקף בחריפות יוצאת דופן את התנהגות השלטון והצבא הצרפתיים כלפי אלפרד דרייפוס. המאמר הוא למעשה מכתב פומבי הממוען אל נשיא צרפת פליקס פוֹר, והמאשים את המעורבים במשפט בזיופי מסמכים, בחקירה מוטה ובעיוות דין.
תוכן המאמר
בין היתר כתב זולא (המאמר השלם ארוך מאוד):
אדוני הנשיא,
...הטינופת שפרשת דרייפוס זו המיטה על שמך, כמעט כתבתי על שלטונך. בית משפט, בפקודה, זיכה את אסטרהאזי. זהו עלבון עצום לאמת ולצדק. תדמיתה של צרפת כולה תוכתם בזוּהמה הזו, ובדפי ההיסטוריה יירשם שפשע זה נגד החברה קרה בתקופת נשיאותך...
...אני מאשים את לויטננט קולונל דו-פאטי בהיותו היוצר של עיוות דין שטני זה, הייתי רוצה להאמין שמבלי מֵשים, ובהגנה על מעשים אלה בשלוש השנים האחרונות...
...אני מאשים את הגנרל דה מרסייה בשותפות לפשע, ולו מתוך חולשה מנטלית...
...אני מאשים את גנרל ביו בכך שבידיו הייתה ראייה מוצקה לחפותו של דרייפוס, והוא העלים אותה. הוא אשם בפשע זה נגד האנושות והצדק...
...אני מאשים את הגנרל בואדפר ואת הגנרל גונז בשותפות לפשע...
...אני מאשים את הגנרל פלייה ואת רב-סרן ראבארי בניהול חקירה מרושעת, מוטה באופן מפלצתי, כפי שהצהיר זה האחרון בתצהירו, שהינו מונומנט נצחי לעזות מצח ...
...אני מאשים את שלושת המומחים לכתב יד, האדונים בלהום, וארינר וקואר, במסירת דו"חות שקריים...
...אני מאשים את משרד המלחמה בשימוש בעיתונות...כדי לנצח על מסע מתועב (שנועד) להוליך שולל את הציבור הרחב ולכסות על עוולותיהם.
ולבסוף אני מאשים את בית הדין הצבאי הראשון בהפרת החוק על ידי הרשעת הנאשם על בסיס מסמך שנותר חסוי, ואני מאשים את בית הדין השני בחיפוי על מעשה לא חוקי זה, ובכך עשיית פשע על ידי זיכוי ביודעין של אדם אשם.
למאמר הייתה השפעה עצומה על דעת הקהל. אמיל זולא הועמד לדין ונגזר עליו עונש של שנת מאסר וקנס, אך התעוררות הפרשה הביאה לקביעת משפט חוזר לדרייפוס, שבסופו זוכה.
שימושים נוספים בביטוי
הביטוי אני מאשים... הפך למטבע לשון של מחאה כלפי רדיפה משפטית. שימוש מעין זה נעשה בפרשת דרעי בשמו של הסרט אני מאשים שהאשים את מערכת המשפט ברדיפה מגמתית של אריה דרעי על רקע דתי וגזעני. גם נאומיו של משה קצב בעניין פרשת החקירה וכתב האישום נגדו, בהם השווה עצמו לדרייפוס, כונו בתקשורת "נאומֵי אני מאשים".
שימוש נוסף בביטוי "אני מאשים" נעשה בנאום הפתיחה במשפט אייכמן על ידי התובע, היועץ המשפטי לממשלה, גדעון האוזנר: "אין אני עומד יחידי, עימדי ניצבים כאן, בשעה זו שישה מיליון קטגורים. אך אין הם יכולים לקום על רגליהם, לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם: 'אני מאשים', מפני שאפרם נערם בין גבעות אושוויץ וּשדות טרבלינקה, נשטף בנהרות פולין, וקבריהם פזורים על פני אירופה לאורכה ולרוחבה".
תרגום עברי
- אמיל זולא, אני מאשים, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ט. (שני תרגומים: אחד מאת יצחק שנברג [=שנהר] והשני מאת אברהם אבא רקובסקי, שפורסם ב"הצפירה" זמן קצר לאחר הופעת המאמר המקורי. לצדם הובאה פקסימיליה של המאמר המקורי.) (הופיע לרגל 50 שנה לפרסום המאמר)
- אמיל זולא, אני מאשים...!, מצרפתית: הדר קלונובר, הוצאת קמין-ברזילי, 2017. (הופיע לרגל 120 שנה לפרסום המאמר)
לקריאה נוספת
- בן-ציון דינבורג [=דינור], "ה'אני מאשים' של אמיל זולא ומשמעותו ההיסטורית", בתוך: אמיל זולא, אני מאשים, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ט, עמ' סג–צב.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: סופו של המאמר |
- מכתב עמיל זולא אל נשיא צרפת, הצפירה, 4 בפברואר 1898, המשך, 6 בפברואר 1898, המשך, 7 בפברואר 1898, המשך, 9 בפברואר 1898 (תרגומו של אברהם אבא רקובסקי, שפורסם ב"הצפירה" זמן קצר לאחר הופעת המאמר המקורי)
- נחום סלושץ, שיחה שנייה עם זולא, הצבי, 26 באפריל 1900[1]
- ניצן ריבלין, ביקורת על תרגום לעברית של "אני מאשים" + מאמר אקדמי עליו, השילוח 9, אפריל 2018
הערות שוליים
- ^ ראו עוד: עוזי אלידע, "אמיל זולא מתראיין לעיתון 'הצבי' של אליעזר בן-יהודה", קשר, 46 (2014), עמ' 30–38.
22252722אני מאשים...!