לירה ארץ-ישראלית
שטר של לירה ארץ ישראלית אחת | |
משתמשים | המנדט הבריטי, ישראל, אמירות עבר הירדן |
---|---|
סמל | לא"י |
יחידות משנה | |
1/1000 |
מיל Mil مل |
מטבעות ושטרות | |
שטרות בשימוש | 500 מיל, 1, 5, 10, 50, 100 לירות |
מטבעות בשימוש | 1, 2, 5, 10, 20, 50, 100 מיל |
בנק מרכזי | |
בנק מרכזי |
מועצת המטבע פלשתינה (א"י) (1927-1948) בנק אנגלו-פלשתינה (1948-1951) בנק לאומי לישראל (החל מ-1951) |
לירה ארץ ישראלית (בראשי תיבות: לא"י) היה הכינוי הרווח בעברית של המטבע שהיווה הילך חוקי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ולאחר מכן השם הרשמי של המטבע במדינת ישראל עד 17 באוגוסט 1948[1][2]. שמו הרשמי של המטבע בתקופת המנדט, כפי שהופיע על שטרי הכסף דאז, היה "פונט פלשׂתינאי (א"י)" (בערבית: جنيه فلسطيني באנגלית: Palestine pound). המטבע הונפק על ידי "מועצת המטבע של פלשתינה (א"י)" (Palestine Currency Board) החל משנת 1927, מועצה שהייתה כפופה למשרד המושבות הבריטי. לאחר הקמת מדינת ישראל קיבל בנק אנגלו-פלשתינה את האחריות על הנפקת שטרות הכסף והמטבעות, ועל השטרות שהנפיק הופיע בעברית השם "לירה א"י" (השם בערבית ובאנגלית לא השתנה). הלא"י הייתה שווה בערכה ללירה שטרלינג הבריטית, וצמודה אליה.
הלא"י בתקופת המנדט
ב-1 בספטמבר[דרושה הבהרה] 1927 החליפה הלא"י את הלירה המצרית בשטחי המנדט הבריטי בארץ ישראל. במהלך תקופה קצרה במלחמת העולם השנייה שימשה הלא"י כהילך חוקי גם בקפריסין. הלא"י הוחלפה רשמית בלירה הישראלית בישראל בשנת 1952, בדינר הירדני בממלכת ירדן ב-1946, ובגדה המערבית ב-1951, ובחזרה בלירה המצרית ברצועת עזה ב-1951.
הלירה הייתה מחולקת ל-1000 מיל (בערבית: مل, באנגלית: Mil). בציבור הייתה מקובלת גם חלוקה ל-100 גרושים (חלוקה שמקורה בלירה המצרית המחולקת ל-100 קרושים), כך ש-10 מילים נקראו "גרוש", אולם חלוקה זו לא הייתה רשמית. הונפקו מטבעות של מיל אחד ו-2 מילים מנחושת, מטבעות של 5, 10 ו-20 מילים מקופרניקל (סגסוגת נחושת וניקל) עם חור במרכזן (המטבע בן 10 מילים היה ידוע בתור "הגרוש עם החור"), ומטבעות של 50 מיל ו-100 מיל מכסף. במשך מלחמת העולם השנייה הוחלפו מטבעות הקופרניקל במטבעות מנחושת, ומטבעות הכסף במטבעות מקופרניקל. השטרות שהונפקו היו בני 500 מיל (חצי לירה), לירה אחת, 5, 10, 50 ו-100 לירות ארץ ישראליות. בבריטניה נהגה באותה תקופה חלוקה של הלירה שטרלינג ל-20 שילינג, ל-240 פני, או ל-960 פרת'ינג, אבל שיטה זו לא הונהגה בארץ ישראל ובמקומה הועדפה השיטה העשרונית. אף על-פי כן, נהוג היה לכנות מטבעות של 50 מיל בשם "שילינג" כיוון שהיו שווים בערכם לשילינג האנגלי.
הלא"י בראשית תקופת המדינה
לפני הקמת המדינה, התכוננו מוסדות היישוב גם להנפקת מטבע למדינה שתוקם. בנק אנגלו-פלשתינה היה המוסד הפיננסי של התנועה הציונית והיישוב, ויושב ראש מועצת המנהלים של הבנק, אליעזר זיגפריד הופיין, הצליח להשיג את הסכמת חברת "אמריקן בנקנוט קו'" בארצות הברית להדפיס שטרות כסף למדינה שאינה קיימת. השטרות לא כללו את שם המדינה, והציון שהם מהווים הילך חוקי ("מטבע חוקית לתשלום כל סכום שהוא") הודפס מאוחר יותר בהדפסת רכב. מאחר שטרם נקבע שם למדינה ולמטבע שלה, נכתב על השטר "בנק אנגלו-פלשתינה ישלם למוכ"ז לירה א"י אחת" (או סכום העריך), ונוסף הכיתוב: "הבנק יקבל את השטר הזה לשם תשלום בכל חשבון שהוא". על השטרות הודפסו חתימותיהם של ז' הופיין ואהרן ברט. עריכי השטרות היו: 500 מיל (חצי לירה), לירה א"י אחת, 5, 10, ו-50 לירות א"י. השטרות הובאו לארץ בחודש יולי 1948.
ביום 17 באוגוסט 1948 הכריזה מועצת המדינה הזמנית על הנפקת הלירה הישראלית, לאחר שאושרו מספר חוקים המסדירים את הנפקתה יום קודם[1][2]. הנפקת הלירה תואמה עם ממשלת בריטניה, והיא ברכה על המהלך[3]. עם כינונה ערכה של הלירה נקבע בשוויון מול שער הלירה השטרלינג, אך בשוק החופשי החלה להיסחר בכ-1.14-1.15 מול הלירה השטרלינג. שער הלירה מול הדולר נקבע בתקופה זו על ידי הסוכנות היהודית, על 3 דולר ללירה[4][5]. הלירה הישראלית החלה להיסחר גם בבורסת לונדון בשער גבוה מהלירה ארץ-ישראלית[6].
המטבעות שהונפקו בתקופת המנדט המשיכו לשמש הליך חוקי במדינת ישראל, אך הורגש מחסור בהם עקב הגידול באוכלוסייה. במאי 1949 החלה הנפקתם של מטבעות ישראליים[7]. ב-23 בפברואר 1950, הוצאו מהמחזור המטבעות בנות 10 ו-20 מיל שהונפקו בתקופת המנדט והוחלפו במטבעות ישראליים[8][9].
ב-1 במאי 1951 הועברה כל הפעילות של בנק אנגלו-פלשתינה לבנק החדש שירש אותו, "בנק לאומי לישראל בע"מ", ולאחר כשנה, (ביוני 1952), הוחלפו שטרות בנק אנגלו-פלשתינה בשטרות חדשים של בנק לאומי, שננקבו במטבע לירה ישראלית (ל"י). החלפת המטבע לוותה במלווה חובה של 10% מן הסכומים שהומרו (לרבות חשבונות עובר ושב).
מאחר שחומרי גלם לא היו בנמצא, הונפקו שטרות נייר ששימשו כמעות ואשר החליפו את המטבעות המנדטוריים. מעות הנייר הונפקו בשנה 1948 בערכים של 50 ו-100 מיל. ב-1948 הונפק בירושלים המטבע הראשון בעריך של 25 מיל. על פניו הוטבע אשכול ענבים והמילים "ישראל" בעברית וערבית, ועל גבו העריך "25 מיל", שנת הטבעה עברית ושני ענפי זית בהיקף. שנה לאחר מכן הונפקו בחולון מטבעות נוספים בעריך זה והם נושאים את שנת ההנפקה תש"ט. המטבע חדל לשמש הילך חוקי ב-6 בספטמבר 1950, כאשר נכנסו לשימוש מטבעות הפרוטה.
המטבעות
סדרת מטבעות המנדט
מועצת המטבע של פלשתינה (א"י) - מטבעות לירה ארץ ישראלית (לא"י) | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תמונה | ערך | מאפיינים טכניים | תיאור | תאריך הנפקה ראשון | תאריכי הנפקה | ||||||
קוטר | משקל | הרכב | קצוות | קדימה | אחורה | ||||||
1 מיל | 21 מ"מ | 3.23 גרם | ברונזה | חלקים | "פלשתינה" באנגלית, עברית, וערבית, שנת ההנפקה. בעברית נוספו ראשי התיבות א"י לשם המדינה. | ערך באנגלית, עברית, וערבית, ענף זית | 1927 | 1927, 1935, 1937, 1939, 1940, 1941, 1942, 1943, 1944, 1946 | |||
2 מיל | 28 מ"מ | 7.77 גרם | 1927, 1941, 1942, 1945, 1946 | ||||||||
5 מיל | 20 מ"מ | 2.91 גרם | נחושת וניקל | ערך באנגלית, עברית וערבית | 1927, 1934, 1935, 1939, 1941, 1946 | ||||||
5 מיל | 20 מ"מ | 2.9 גרם | ברונזה | 1942 | 1942, 1944 | ||||||
10 מיל | 27 מ"מ | 6.47 גרם | נחושת וניקל | 1927 | 1927, 1933, 1934, 1935, 1937, 1939, 1940, 1941, 1942, 1946 | ||||||
10 מיל | 27 מ"מ | 6.47 גרם | ברונזה | 1942 | 1942, 1943 | ||||||
20 מיל | 30.5 מ"מ | 11.33 גרם | נחושת וניקל | 1927 | 1927, 1933, 1934, 1935, 1940, 1941 | ||||||
20 מיל | 30.5 מ"מ | 11.3 גרם | ברונזה | 1942 | 1942, 1944 | ||||||
50 מיל | 23.5 מ"מ | 5.83 גרם | 720‰ כסף | חריצים | "פלשתינה" באנגלית, עברית וערבית, ענף זית. בעברית נוספו ראשי התיבות א"י לשם המדינה. | 1927 | 1927, 1931, 1933, 1934, 1935, 1939, 1940, 1942, 1943 | ||||
100 מיל | 29 מ"מ | 11.66 גרם |
השטרות
סדרת שטרות המנדט
מועצת המטבע של פלשתינה (א"י) - שטרות לירה ארץ ישראלית (לא"י) | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תמונה | ערך | מידות | צבע ראשי | תיאור | תאריך הדפסה ראשון | כמות ההדפסות בזמן המנדט הבריטי | |||||
פנים | אחור | פנים | אחור | סימן מים | |||||||
500 מיל | 127 × 76 מ"מ | סגול | קבר רחל | מגדל דוד ומצודת דוד | ענף עלה זית | 1 ספטמבר 1927 | 1,872,811 | ||||
1 לא"י | 166 × 89 מ"מ | ירוק-צהבהב | כיפת הסלע | 9,413,578 | |||||||
5 לא"י | 192 × 103 מ"מ | אדום | המסגד הלבן | 3,909,230 | |||||||
10 לא"י | כחול | 2,004,128 | |||||||||
50 לא"י | סגול | 20,577 | |||||||||
100 לא"י | ירוק | 1,587 |
סדרת השטרות החל מ-1948
המעות
המעות במדינת ישראל
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך מילוני בנושא לירה ארץ-ישראלית בוויקימילון
- מטבעות ושטרות המנדט
- קטלוג שטרות ומטבעות של ישראל, באתר בנק ישראל
- סקירה על המטבעות והשטרות של תקופת המנדט הבריטי(הקישור אינו פעיל) (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מחר - המטבע החדש - מועצת המדינה מתכנסת לדון ב"חוק הלירה הישראלית", מעריב, 16 באוגוסט 1948
- ^ 2.0 2.1 הלירה הישראלית - המטבע של המדינה, על המשמר, 17 באוגוסט 1948
- ^ לונדון מקבלת בברכה את המטבע שלנו, מעריב, 18 באוגוסט 1948
- ^ מ. אטר, המטבע החדש, הארץ, 17 באוגוסט 1948
- ^ באותן שנים היה מאזן התשלומים מול הדולר חיובי, כלומר יותר דולרים נכנסו לארץ ישראל מאשר יצאו כתשלום על יבוא. זאת עקב תרומות והשקעות של יהדות ארצות הברית בארץ ישראל. ראה:
יתרות השטרלינג של א"י ברובן מהון יהודי שהועבר מארה"ב, המשקיף, 11 ביוני 1947
ארץ־ישראל כמקום השני ביבוא דולרים לגוש השטרלינג, הבוקר, 20 בדצמבר 1946 - ^ הלירה הישראלית בבורסה הלונדונית, על המשמר, 6 בפברואר 1949
- ^ יושם קץ למחסור במטבע קטן, דבר, 6 באפריל 1949
- ^ מחר ־ היום האחרון להחלפת מטבעות המנדט, הארץ, 22 בפברואר 1950
- ^ מטבעות 20-10 מיל יוצאות מן השמוש ב־22 בפברואר, הבוקר, 10 בפברואר 1950
מטבעות בארץ ישראל | ||
---|---|---|
|
31448128לירה ארץ-ישראלית