קידושא רבא (אירוע)

קידושא רבא (או בקיצור: קידוש) הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתה של בת, בשבת שלאחר יום הבר-מצווה, או לכבוד שבת חתן ("אופרוף"). מדובר במנהג הרווח בקרב יהודים מקהילות אשכנזיות להזמין קרובים וידידים בבוקר יום השבת, לאחר תפילת מוסף. האירוע נערך מיד לאחר סיום התפילה, לפני שהציבור פונה לביתו לסעוד את סעודת יום שבת. ה"קידוש" נערך לרוב בבית הכנסת השכונתי או הקהילתי, או בבית משפחת בעל השמחה: היולדת, בבית משפחת הוריה או בבית משפחת בעלה; הורי חתן הבר-מצווה; הורי החתן או הורי הכלה. המשתתפים מברכים את בעלי השמחה ובני משפחתם באיחולים קלאסיים לרגל השמחה, ובאמירת לחיים.

מקור השם

שם האירוע מכונה על שם עריכת הקידושא רבא בו.

בהולדת הבת

מקור המנהג

מנהג עריכת אירוע "קידושא רבא" בשבת שלאחר הולדת הבת מוזכר כבר במאה ה-18. בשונה ממנהג שלום זכר, שמוזכר כבר בתקופת המעבר בין ראשוני לאחרוני אשכנז, מנהג "קידושא רבא" לרגל הולדת הבת אינו מוזכר בתקופה זו. אמנם קיים בסיס תלמודי לכך, בדרשה של רבה בר רב הונא בשם רב על מנהגו של בועז.

המנהג רווח בעיקר בציבור החסידי, ובמהלך המאה ה-20 החל רווח יותר גם בציבור הליטאי.

כסגולה

יש שציינו את מנהג עריכת "קידושא רבא" להולדת הבת כסגולה למציאת שידוך.

הזמנה

להזמנה לאירוע ה"קידושא רבא" יש לרוב נוסח מסורתי, עם שינויים קלים בין קהילות שונות.

כיבוד

האירוח כולל מאכל ומשקה, שאינם מצריכים נטילת ידיים, ובעיקר עוגות מסוג עוגת תופין (טורט) וקוגל אטריות. לעיתים מוגשים גם הערינג עם בצל קצוץ או עם ירקות פרוסות ובתוספת קרקרים, קוגל תפוחי אדמה, טשולנט, דגים מעושנים, ועוד.

בין המשקאות תופסים מקום בולט היינות, הוויסקי, הברנדי והליקרים.

ראו גם

• זבד הבת
• בר מצווה
• שבת חתן
• שלום זכר
• קידושא רבא

קישורים חיצוניים

• זבד הבת – קידושא רבה, באתר דין, כ"ח בשבט ה'תשע"ב (21/02/2012)
• קידוש - עקיבא גרומן, מקהלת מלכות, מאיר אדלר, אהרלה סאמט, מענדי ווייס, יואלי דוידוביץ | Malchus Choir, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 14:00)

הערות שוליים

\

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36571635קידושא רבא (אירוע)