יושב ראש הכנסת
| |||
 | |||
| איוש נוכחי | אמיר אוחנה | ||
|---|---|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 29 בדצמבר 2022 | ||
| דרכי מינוי | קבלת אמון הכנסת | ||
| תחום שיפוט |
 ישראל | ||
| מושב המשרה |
 ירושלים, ישראל | ||
| משך כהונה קצוב | משך כהונת הכנסת | ||
| ייסוד המשרה | 14 בפברואר 1949 | ||
| איוש ראשון | יוסף שפרינצק | ||
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
|
|
יושב ראש הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת בישראל, ותפקידו לנהל את ענייני הכנסת, לייצג אותה כלפי חוץ, לשמור על כבודה, על סדר ישיבותיה ועל קיום תקנונה. יושב ראש הכנסת המכהן הוא אמיר אוחנה מסיעת 'הליכוד'.
יושב הראש, או אחד מסגניו, יושב בראש הישיבות בכנסת, מנהל אותן, מעמיד שאלות להצבעה וקובע את תוצאותיה וכן את תוצאות כל הבחירות המתקיימות בכנסת. יושב ראש הכנסת וסגניו מהווים את נשיאות הכנסת, והיא המאשרת את הגשתן של הצעות חוק פרטיות ודחיפותן של הצעות לסדר היום.
בהיעדר נשיא המדינה מישראל או כאשר נבצר מנשיא המדינה למלא את תפקידו, ממלא יושב ראש הכנסת את תפקידו.
מעמד יו"ר הכנסת
בתוקף תפקידו כיו"ר הרשות המחוקקת וכממלא מקום נשיא המדינה, יו"ר הכנסת הוא האדם השלישי בסדרי הקדימה הממלכתיים בישראל,[1] לאחר נשיא המדינה, ראש הממשלה (במצב של ממשלת חילופים, ראש ממשלת ישראל החלופי הוא השלישי ויו"ר הכנסת הוא הרביעי). הוא אף זכאי להיקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, כאחד מראשי המדינה. יושב ראש הכנסת מקבל עדכונים מודיעיניים שוטפים בלשכתו ומחזיק טלפון אדום לשעות חירום בלשכה.
תפקיד יושב ראש הכנסת הוא תפקיד ממלכתי. מרגע שנבחר על ידי הכנסת, הוא מחויב לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית במידה שווה אף על פי שהוא משתייך למפלגה מסוימת, לרוב המפלגה הגדולה בקואליציה. על פי הנוהג הממלכתי בישראל, גם סמכויות טקסיות וממלכתיות יש לפזר בין ראשי המדינה, ולכן פותח יושב ראש הכנסת את חגיגות יום העצמאות בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל אשר בירושלים.
יושב ראש הכנסת, מתוקף תפקידו, מוזמן לכל האירועים והטקסים הממלכתיים ורשאי לנאום בהם אם רצונו בכך. הוא מקבל משלחות וראשי מדינות בכנסת כאשר הם מגיעים ומברך אותם במליאת הכנסת בעת שהותם, נוסע לכנסים ברחבי העולם ומשמש כנציג הכנסת והמדינה הבכיר ביותר במשלחת.
יושב ראש הכנסת נחשב במעמדו מבחינת שכר לשר בממשלה. הוא זכאי להעסיק שלושה עוזרים פרלמנטריים בנוסף לראש לשכה ומזכירות שהוא מקבל מהמשכן. יו"ר הכנסת מקבל רכב שרד ונהג צמוד, זכאי לשירותי אבטחה מטעם המדינה ורשאי לקבל דירה מטעם המדינה בירושלים אם הוא אינו תושב העיר או סביבתה הקרובה. ליו"ר הכנסת לשכה פרלמנטרית בכנסת בקומה השנייה בה הוא מקבל אורחים מהארץ וחו"ל.
בחירת יו"ר הכנסת
תפקיד יושב ראש הכנסת מוסדר בחוק יסוד: הכנסת, חוק הכנסת ותקנון הכנסת.
לפי תקנון הכנסת, יושב ראש הכנסת נבחר על ידי מליאת הכנסת בהצבעה גלויה, בפרק הזמן שבין השבעת חברי הכנסת לבין הקמת הממשלה.[2] לפי חוק הכנסת, לשם הדחת יושב ראש כנסת מכהן (להבדיל ממינוי יושב ראש קבוע) בשל התנהגות שאינה הולמת את מעמדו נדרש רוב מיוחד של 90 חברי הכנסת.[3]
ממועד כינוס הכנסת ועד לבחירת יושב ראש קבוע, מנוהלות ישיבות המליאה על ידי יושב ראש זמני.
- עד הכנסת ה־15 – מילא את התפקיד זקן חברי הכנסת.
- בכנסות ה־16–20 – מילא את התפקיד ותיק חברי הכנסת, שאינו חבר הממשלה.
- החל מהכנסת ה־21 – ממלא את התפקיד יושב ראש הכנסת היוצאת, אם שב ונבחר לכנסת החדשה, ואם לא נבחר ממלא את התפקיד הוותיק בחברי הכנסת שאינו חבר הממשלה.[4]
באופן מסורתי נבחר יו"ר הכנסת מהסיעה הגדולה בכנסת ונתמך לרוב על ידי סיעות הקואליציה ולעיתים קרובות אף על ידי סיעות אחרות. בחלק מן הכנסות יו"ר הכנסת נבחר פה אחד עקב מועמדות יחידה וללא מתנגדים או נמנעים.
במספר מקרים יושב ראש הכנסת לא היה מועמד הקואליציה: נחום ניר-רפאלקס היה יו"ר הכנסת הראשון מאז הקמת המדינה אשר לא היה ממפלגת השלטון ונבחר על ידי קואליציית ניר אשר התאגדה כקואליציית אד הוק לצורך בחירתו, בניגוד לרצון מפלגת השלטון, מפא"י, ששאפה למנות לתפקיד את ברל לוקר.
שלמה הלל היה יושב הראש מטעם המערך בממשלת הרוטציה ונשאר בתפקידו גם לאחריה. אברהם בורג, שנבחר כחבר מפלגת השלטון ב-1999, לא נמנה עם מפלגת השלטון אחרי חילופי השלטון ב-2001, במהלך כהונתה של הכנסת החמש עשרה, אם כי מפלגתו הייתה חברה באותה ממשלה.
בשנת 2006 נבחרה לראשונה אישה לתפקיד, דליה איציק מקדימה.
המשבר הפוליטי-חוקתי בכנסת ה-23
הבחירות לכנסת ה-21 היו הראשונות תחת הסעיף לפיו יושב ראש הכנסת היוצאת הוא שימלא את תפקיד יושב ראש הכנסת הזמני, ולא זקן חברי הכנסת כבעבר. לאחר השבעת הכנסת התקיימה הצבעה ויולי אדלשטיין זכה באמון הכנסת.[5] ראש הממשלה נתניהו לא השיג רוב של 61 ח"כים ולא הוקמה קואליציה, הכנסת פוזרה במקום להחזיר את המנדט לנשיא. בבחירות לכנסת ה-22 המפלגות לא הגיעו לכדי הקמת קואליציה והכנסת פוזרה שנית, זאת כאשר בכנסת זו מילא אדלשטיין את התפקיד באופן זמני.
לאחר הבחירות לכנסת ה-23 התגבש רוב בכנסת לבחירת יושב ראש קבוע שיחליף את היושב ראש בפועל, יולי אדלשטיין. מספר ימים לפני השבעת הכנסת הועברה פנייה רשמית בנושא מטעם מפלגת כחול לבן. יום לפני השבעת הכנסת הודיע אדלשטיין כי לא יאפשר הצבעה על החלפתו ביום השבעת הכנסת, בטענה שהחלפת יושב הראש תסכל את המשא ומתן לממשלת אחדות. בעקבות כך, הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בדרישה לחייב את אדלשטיין לקיים את הדיון וההצבעה. היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, פרסם חוות דעת בה תיאר חשש מתקלה משטרית, אך גישה זו נדחתה בדיון הראשון ובפסק הדין שניתן בהמשך בבג"ץ. השופט חנן מלצר אמר בעניין החשש מתקלה משטרית, שניסיון העבר מלמד כי יו"ר כנסת שאינו מהקואליציה יכול לעודד את עצמאות הכנסת ולאפשר לה למלא את תפקיד האיזון של הרשות המבצעת.[6]
בפסק הדין מ-23 במרץ, בג"ץ חייב את אדלשטיין לכנס את המליאה לבחירת יושב ראש לא יאוחר מ-25 במרץ.[7] ב-25 במרץ הודיע אדלשטיין על התפטרותו מתפקידו כיו"ר הכנסת ונעל את ישיבת המליאה מבלי להעלות על סדר היום מינוי יושב ראש כנסת חדש.[8][9] בכך הייתה אמורה ההצבעה להידחות לשבוע הבא. מאחר שעל-פי תקנון הכנסת, התפטרות יושב ראש הכנסת נכנסת לתוקף רק בחלוף 48 שעות. היועץ המשפטי לכנסת איל ינון דרש מאדלשטיין לקיים את צו בית המשפט, אך האחרון סירב ובכך הפר את צו בית המשפט.[10] בליל אותו היום, בתגובה לעתירה נוספת, העניק בג"ץ לזקן חברי הכנסת, עמיר פרץ, את הסמכות לכנס את מליאת הכנסת לצורך קיום ההצבעה על בחירת יושב ראש כנסת חדש ומילוי צו בית המשפט.[11]
ב-26 במרץ כינס פרץ את מליאת הכנסת וח"כ בני גנץ, שבאותה עת היה חבר הכנסת שעליו הוטל להרכיב את הממשלה, נבחר לתפקיד יושב הראש.[12] ב-17 במאי נבחר יריב לוין ליושב ראש הכנסת במקומו של גנץ.[13]
נשיאות הכנסת
ערך מורחב – נשיאות הכנסת
ליושב ראש הכנסת מספר סגנים שאף הם נבחרים על ידי מליאת הכנסת. ביחד הם מהווים את נשיאות הכנסת. כאשר יושב ראש הכנסת נעדר מן הארץ או כאשר נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, משמש אחד מסגניו ממלא מקום יושב ראש הכנסת (סעיף 20א(ב) לחוק יסוד: הכנסת). אם מועבר יושב ראש הכנסת מתפקידו או שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, משמש אחד מסגניו כיושב ראש הכנסת בפועל (סעיף 20א(ג) לחוק יסוד: הכנסת). את הסגן המשמש בתפקיד, מבין סגני יושב ראש הכנסת, בוחרת ועדת הכנסת. לממלא מקום יושב ראש הכנסת או ליושב ראש הכנסת בפועל כל הסמכויות המיוחדות בחוק ליושב ראש הכנסת, ובכלל זה לשמש כממלא-מקום נשיא המדינה.
יושבי ראש הכנסת
| מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | כנסת | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך עברי | תאריך לועזי | ||||||||
| 1 | .jpg)
|
יוסף שפרינצק
(1885–1959) |
מפא"י | ה' באייר ה'תש"ח | י"ט בשבט ה'תשי"ט
נפטר בכהונתו |
15 ביולי 1948 | 28 בינואר 1959
נפטר בכהונתו |
מועצת המדינה הזמנית | |
| הראשונה | |||||||||
| השנייה | |||||||||
| השלישית | |||||||||
| 2 | 
|
נחום ניר
(1884–1968) |
אחדות העבודה - פועלי ציון | כ"ב באדר א' ה'תשי"ט | כ"ט בחשוון ה'תש"ך | 2 במרץ 1959 | 30 בנובמבר 1959 | ||
| 3 | 
|
קדיש לוז
(1895–1972) |
מפא"י | כ"ט בחשוון ה'תש"ך | ז' בכסלו ה'תש"ל | 30 בנובמבר 1959 | 17 בנובמבר 1969 | הרביעית | |
| החמישית | |||||||||
| המערך הראשון | |||||||||
| השישית | |||||||||
| העבודה | |||||||||
| המערך השני | |||||||||
| 4 | 
|
ראובן ברקת
(1906–1972) |
ז' בכסלו ה'תש"ל | כ"א בניסן ה'תשל"ב
נפטר בכהונתו |
17 בנובמבר 1969 | 5 באפריל 1972
נפטר בכהונתו |
השביעית | ||
| 5 | 
|
ישראל ישעיהו
(1908–1979) |
כ"ה באייר ה'תשל"ב | כ"ז בסיוון ה'תשל"ז | 9 במאי 1972 | 13 ביוני 1977 | |||
| השמינית | |||||||||
| 6 | _(cropped).jpg)
|
יצחק שמיר
(1915–2012) |
הליכוד חרות |
כ"ז בסיוון ה'תשל"ז | כ"ד באדר ה'תש"ם | 13 ביוני 1977 | 12 במרץ 1980 | התשיעית | |
| 7 | 
|
יצחק ברמן
(1913–2013) |
הליכוד | כ"ד באדר ה'תש"ם | י"ח בתמוז ה'תשמ"א | 12 במרץ 1980 | 20 ביולי 1981 | ||
| 8 | 
|
מנחם סבידור
(1917–1988) |
י"ח בתמוז ה'תשמ"א | ט"ו באב ה'תשמ"ד | 20 ביולי 1981 | 13 באוגוסט 1984 | העשירית | ||
| 9 | 
|
שלמה הלל
(1923–2021) |
המערך | כ"ג באלול ה'תשמ"ג | י"ב בכסלו ה'תשמ"ט | 12 בספטמבר 1984 | 21 בנובמבר 1988 | האחת עשרה | |
| 10 | 
|
דב שילנסקי
(1924–2010) |
הליכוד | י"ב בכסלו ה'תשמ"ט | י"ב בתמוז ה'תשנ"ב | 21 בנובמבר 1988 | 13 ביולי 1992 | השתים עשרה | |
| 11 | _-_Prime_Minister_Yitzhak_Rabin_and_President_Haim_Herzog_during_the_inauguration_of_the_Supreme_Court_Building_in_Jerusalem._(cropped).jpg)
|
שבח וייס
(1935–2023) |
העבודה | י"ב בתמוז ה'תשנ"ב | ז' בתמוז ה'תשנ"ו | 13 ביולי 1992 | 17 ביוני 1996 | השלוש עשרה | |
| 12 | .jpg)
|
דן תיכון
(1937–) |
הליכוד-גשר-צומת | ז' בתמוז ה'תשנ"ו | כ"ג בסיוון ה'תשנ"ט | 24 ביוני 1996 | 7 ביוני 1999 | הארבע עשרה | |
| 13 | 
|
אברהם בורג
(1955–) |
ישראל אחת | כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט | ט"ו באדר א' ה'תשס"ג | 6 ביולי 1999 | 17 בפברואר 2003 | החמש עשרה | |
| 14 | .jpg)
|
ראובן ריבלין
(1939–) |
הליכוד | י"ז באדר א' ה'תשס"ג | י"ט בניסן ה'תשס"ו | 19 בפברואר 2003 | 17 באפריל 2006 | השש עשרה | |
| 15 | 
|
דליה איציק
(1952–) |
קדימה | ו' באייר ה'תשס"ו | ל' בשבט ה'תשס"ט | 4 במאי 2006 | 24 בפברואר 2009 | השבע עשרה | |
| (14) | .jpg)
|
ראובן ריבלין
(1939–) |
הליכוד | ה' בניסן ה'תשס"ט | כ"ה בשבט ה'תשע"ג | 30 במרץ 2009 | 5 בפברואר 2013 | השמונה עשרה | |
| 16 | .jpg)
|
יולי אדלשטיין
(1958–) |
הליכוד-ישראל ביתנו | ז' בניסן ה'תשע"ג | א' בניסן ה'תש"ף
התפטר מתפקידו |
18 במרץ 2013 | 26 במרץ 2020
התפטר מתפקידו |
התשע עשרה | |
| הליכוד | |||||||||
| העשרים | |||||||||
| העשרים ואחת | |||||||||
| העשרים ושתיים[א] | |||||||||
| 17 | .jpg)
|
בני גנץ
(1959–) |
כחול לבן חוסן לישראל |
א' בניסן ה'תש"ף | כ"ג באייר ה'תש"ף
התפטר מתפקידו |
26 במרץ 2020 | 17 במאי 2020
התפטר מתפקידו |
העשרים ושלוש | |
| 18 | .jpg)
|
יריב לוין
(1969–) |
הליכוד | כ"ג באייר ה'תש"ף | ד' בתמוז ה'תשפ״א | 17 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | ||
| 19 | .jpg)
|
מיקי לוי
(1951–) |
יש עתיד | ג' בתמוז ה'תשפ"א | י"ט בכסלו ה'תשפ"ג | 13 ביוני 2021 | 13 בדצמבר 2022 | העשרים וארבע | |
| (18) |
|
יריב לוין
(1969–) |
הליכוד | י"ט בכסלו ה'תשפ"ג | ה' בטבת ה'תשפ"ג
התפטר מתפקידו |
13 בדצמבר 2022 | 29 בדצמבר 2022
התפטר מתפקידו |
העשרים וחמש | |
| 20 | .jpg)
|
אמיר אוחנה
(1976–) |
ה' בטבת ה'תשפ"ג | מכהן | 29 בדצמבר 2022 | מכהן | |||
ראו גם
- הוועדה המסדרת (הכנסת)
- הכנסת
- מזכיר הכנסת
- מנכ"ל הכנסת
- סגני-יו"ר הכנסת לדורותיה
- ראש הקואליציה
- ראש האופוזיציה
קישורים חיצוניים
- יושב ראש הכנסת, באתר הכנסת
- דנה בלאנדר, מי יושב בראש הכנסת?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 במרץ 2009
- שוריק דריישפיץ, נשיאות הכנסת, פרלמנט 66, 15 בספטמבר 2010
- צוות המשרוקית של גלובס, האם מאיר כהן עלול להפוך ליו"ר הכנסת הלעומתי הראשון?, באתר גלובס, 25 במרץ 2020
ביאורים
- ^ כיהן מתוקף היותו יו"ר הכנסת היוצאת בהתאם לסעיף 20 לחוק יסוד: הכנסת, אך לא נבחר לתפקיד והכנסת התפזרה בלי לבחור יושב-ראש.
הערות שוליים
- ^ Being a Diplomat in Israel, משרד החוץ, אוקטובר-נובמבר 2008; כללי הטקס בישראל, עמ' 13 (באנגלית)
- ^ תקנון הכנסת, פרק ראשון
- ^ סעיף 8 לחוק הכנסת
- ^ חוק יסוד: הכנסת, סעיף 20
- ^ אבישי גרינצייג, האם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין יכול למנוע את החלפתו?, באתר גלובס, 16 במרץ 2020
- ^ טל שניידר, פרשנות: אדלשטיין ביזה את המעמד, הותיר את הכנסת ללא יו"ר וטרק את הדלת, באתר גלובס, 25 במרץ 2020
- ^ בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים, ניתן ב־23 במרץ 2020
- ^ מורן אזולאי, אדלשטיין התפטר מתפקיד היו"ר: "בג"ץ מחריב את הכנסת", באתר ynet, 25 במרץ 2020
- ^ ישיבת הכנסת בה הודיע אדלשטיין על התפטרותו, באתר הכנסת
- ^ עטרה גרמן, יועמ"ש הכנסת דרש מאדלשטיין לציית לביהמ"ש, הוא סירב, באתר "סרוגים", 25 במרץ 2020
- ^ בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים, ניתן ב־25 במרץ 2020
- ^ אנה רייבה ברסקי, גנץ בנאום ראשון כיו"ר הכנסת: "מתחייב לקדם ממשלת חירום לאומית״, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2020
- ^ יהודה שלזינגר, השר יריב לוין ימונה ליו"ר הכנסת, באתר ישראל היום, 12 במאי 2020
| יושבי ראש הכנסת | ||
|---|---|---|
|
38201140יושב ראש הכנסת