רבי מרדכי מנדבורנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מרדכי לייפער)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מרדכי מנדבורנה
קברו של רבי מרדכי מנדבורנה בבישטינא
קברו של רבי מרדכי מנדבורנה בבישטינא
לידה י"ט באייר תקפ"ד
נדבורנה
פטירה ט"ו בתשרי תרנ"ה (בגיל 70)
בושטינה
חיבוריו מאמר מרדכי, אור מרדכי, גדולת מרדכי, תפארת מרדכי
אדמו"ר מנדבורנה ה־שני
לאחר נישואיו – ט"ו בתשרי תרנ"ה
בניו ←
אדמו"ר שושלת נדבורנה- ה־חמישי

רבי מרדכי לייפר מנדבורנה (י"ט באייר תקפ"ד-ט"ו בתשרי תרנ"ה) היה האדמו"ר השני מנדבורנה ובן נין של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן, מייסד השושלת.

קורות חייו

האוהל על קברו בבישטינא

נולד בנדבורנה לרבי ישכר בערצי, הרבי הראשון מנדבורנה[1] ולרחל, בת הרב אברהם לייב בלוך[2], הסנדק היה דודו של אביו, רבי מאיר מפרמישלאן, שהורה לרבי ישכר בער לקרוא לתינוק על שם רבו רבי מרדכי מקרמניץ.

רבי מאיר אמר על בן אחיינו ששורש נשמתו מנשמת מרדכי היהודי וכן כינה אותו. כשהגיע לגיל מצוות עלה לתורה בפרמישלאן בבית המדרש של רבי מאיר שהעלה אותו בעלייה השישית המכובדת וקרא לו: "יעמוד מורנו הרב".

נשא את חיה בת רבי שמואל שמלקה טויבש רבה של יאשי, בנו של רבי אהרן משה טויבש.

גדולי הדור וצדיקיו שיבחוהו בהיותו אברך צעיר. רבי אברהם יהודה שוורץ, רבה של מאד בהונגריה ומחבר שו"ת "קול אריה" שהיה מגדולי דורו, התייחס אליו כאיש קדוש ונזהר מהקפדתו[דרושה הבהרה], רבי ישראל הגר מויז'ניץ אמר "הרבי ר' מרדכי'לה הוא למעלה מן הזמן ולמעלה מן השכל" וכן רבי ישראל מרוז'ין ורבי חיים הלברשטאם מצאנז שנהגו יראה וחביבות כלפיו עוד שהיה אברך צעיר.

עם התמנותו לאדמו"ר לאחר נישואיו, עבר לנדבורנה שם שימש אביו כאדמו"ר. כיוון שאחיו רבי אהרן לייב שימש גם הוא כאדמו"ר בנדבורנה, עבר להונגריה ושם שימש כאדמו"ר במקומות שונים ובהם בקיוויאשד ובחוסט. מחוסט עבר לבושטינה, היה מגדולי האדמורי"ם בתקופתו שם נודע שמו כצדיק ובעל מופת ואלפים נהרו אליו מכל רחבי אירופה.

נפטר ביום הראשון של חג הסוכות ונקבר בבית העלמין בבישטינא והוקם אוהל על קברו, לקברו נוהרים אלפים בכל מהלך השנה, ובפרט בתשעת הימים שהבטיח ישועות לעולים לקברו.

מהנהגותיו

רבי מרדכי היה דמות פלאית בין צדיקי החסידות והנהגותיו היו לא שגרתיות:

  • היה מתפלל תפילת שחרית מאוחר מאד והרבה פעמים היתה התפילה מתמשכת אל תוך הלילה.
  • כל השבוע היה סגור בתוך ביתו וכל החלונות היו מוגפים כי אמר שאינו יכול לסבול את האויר הגשמי של העולם.
  • היה מדליק מאות נרות כל יום - לפני כל תפילה הדליק 160 נרות וכן לפני כל קיום מצוה היה מדליק הרבה נרות.
  • היה נוסע מחוץ לעיר רק בערב שבת אחר חצות ואמר שאז האויר מזדכך קצת ויכול לסובלו[3].
  • היה מדבר על עצמו בגוף שלישי כגון:מרדכי'לה אמר..., מרדכי'לה ראה בשמים, וכדומה.
  • הקפיד שכל מאכליו וכל בגדיו יכינו רק אנשים או נשים בטהרה, והיה מרגיש אם הכינו אותם בימי טומאה.

תלמידיו

מתלמידיו המפורסמים הם רבי ישעיה שטיינר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר) וכן רבי משה גרינוולד מח"ס ערוגת הבושם היה מקורב אליו וכן גדולי האדמו"רים קיבלו אותו עליהם[דרושה הבהרה].

ילדיו

חיבוריו

עליו

  • אורות מרדכי
  • גדולת מרדכי
  • תפארת מרדכי

ניגוניו

לקריאה נוספת

  • ישכר בר לייפר, איש יהודי, תשפ"ד.
  • פנים מאירים.
  • מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, בערכו.
  • אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מוסד הרב קוק, כרך ג', בערכו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי יששכר דב ברצ'ה היה בנו של בן רבי יצחק לייפר מקאליש שהיה בנו של רבי אהרן אריה לייב לייפר, בנו של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן.
  2. ^ הרב אברהם לייב בלוך היה בנו של הרב חיים גבריאל שהתפרסם כמחבר "יפה נוף", בן הרב יוסף מאלסק, מחבר "גנזי יוסף".
  3. ^ להוציא אם היה נקרא לשמש סנדק בברית מילה שאז היה נוסע למרחקים.
  4. ^ על פי צילום המצבה: "מצבת הבתולה יוכבד בת הרבי".
  5. ^ מספרים בשמו של רבי מרדכי מנדברונה, כי הבטיח ש"כל עוד יהודים ישירו את הניגון הזה יהיה להם טוב".
  6. ^ שבת שלום ומבורך, סרטון באתר יוטיוב, ניגון "שבת שלום ומבורך", סרטון בערוץ "יוסף משה כהנא", באתר יוטיוב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0