רבי ישכר בער לייפר (סאטמר)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| לידה | ה'תר"י |
|---|---|
| פטירה |
12 בספטמבר 1906 (בגיל 56 בערך) כ"ב באלול ה'תרס"ו |
| כינוי | רבי בערצ'י מסאטמר |
| חיבוריו | לקוטי ישכר |
| שם השושלת | נדבורנה |
| אב | רבי מרדכי לייפר מנדבורנה |
| אם | חיה |
| אדמו"ר מנדבורנא -סאטמר | |
רבי ישכר בער לייפר (ה'תר"י - כ"ב באלול ה'תרס"ו) היה רב ואדמו"ר בסאטמר.
ביוגרפיה
נולד בשנת תר"י לרבי מרדכי לייפר מנדבורנה ולחיה, נקרא על שם סבו רבי ישכר בער מנדבורנה. נשא את טויבא רחל בת רבי אליעזר ברנדווין, לאחר שהתאלמן נשא את דבורה בת רבי יהושע השיל אייכנשטיין[1] מחודרוב, לאחר נישואיו התגורר בבוכניה.
עם פטירת אביו בשנת ה'תרנ"ה (1894) עבר לסעליש, ובשנת ה'תר"ס עבר לסאטמר. בסוף שנת ה'תרס"ה (1905) בא להתגורר בעיר רבי יואל טייטלבוים שהחל לכנות את עצמו "האדמו"ר מסאטמר", עובדה שגרמה למתיחות בינו לבין רבי ישכר בער[2], נפטר ב-כ"ב באלול ה'תרס"ו (12 בספטמבר 1906) ונקבר בבית הקברות בעיר.
דברי תורתו נדפסו בספר 'ליקוטי ישכר'[3].
צאצאיו
מזיווג ראשון:
- רבי מאיר מקליבלנד.
- גיטל, אשת רבי שלמה ברגמן ובזיווג שני אשת רבי יצחק לייפר בן דודה רבי יוסף מנירדהאז.
מזיווג שני:
- רבי איתמר מבישטנא.
- רבי אהרן משה מגרוסוורדין.
- רבי דוד מנדבורנא באניה.
- רבי יוסף מפיטסבורג.
- רבי שלום מברייטין.
- יענטע, אשת רבי יצחק יחזקאל הוכמן.
- רחל, אשת רבי ישכר בער מסטאניסלאב.
- לאה, אשת רבי פינחס רבינוביץ'[4] מקולומיי.
- חיה אסתר, אשת רבי ישכר בער רוזנבוים מסטרוז'ניץ.
- פייגא, אשת רבי מאיר מסאטמר (בן רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף).
לקריאה נוספת
- יעקב וייס, דברי ימי ישכר, רעננה, תשס"ט, פרק י', "רבי ישכר דוב (בער'צי) לייפער".
- מכון יד איתמר, עדות ביהוסף, אשדוד, תשס"ח, פרק ג', "שריגי יוסף".
הערות שוליים
30532091ישכר בער לייפר (סאטמר)