מאד
 | |
| בית הכנסת במאד (2010) | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | צפון הונגריה |
| מחוז |
 בורשוד-אבאוי-זמפלן |
| נפה | נפת סרנץ' |
| שטח | 31.86 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,131[1] (2018) |
| קואורדינטות | 48°11′23″N 21°16′36″E / 48.18981°N 21.27653°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.mad.info.hu/ | |
מאד (בהונגרית: Mád, במקורות היהודים נקראת לעיתים מאדע[2]) הוא כפר בצפון-מזרח הונגריה, במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן. הכפר נמצא באזור הידוע בתעשיית היין של טוקאי. עד לימי השואה הייתה בכפר קהילה יהודית שנודעה בשל רבנים ידועי שם שכיהנו בה.
קהילה יהודית
היסטוריה
תעודות מראות על הימצאות יהודים באזור כבר במאה ה-17. מהמאה השמונה עשרה ידוע על קהילה יהודית מסודרת בכפר. היהודים עסקו בעיקר בתעשיית היין, שהייתה מפותחת באזור. מקצתם היו בעלי כרמים ומקצתם עסקו בייצור ומסחר ביין.
בית כנסת מפואר נבנה במאד בסוף המאה ה-18 והוא קיים עד היום.
עם פרוץ שואת יהודי הונגריה, רוכזו היהודים בבית הכנסת המקומי, ומשם הועברו לעיר שאטוראליאויהיי, ומשם נשלחו ברכבות לאושוויץ שם נספו רובם. לאחר המלחמה חזרו מעט יהודים לכפר אך לאחר זמן קצר עזבוהו.
מניין היהודים
| שנה | כמות יהודים[3] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1840 | 800 | |
| 1880 | 882 | 3,471 |
| 1890 | 890 | |
| 1910 | 729 | |
| 1920 | 547 | |
| 1930 | 370 | |
| 1941 | 304 | 3,528 |
רבני הקהילה
על אף היותה של קהילת מאד קהילה קטנה, היא נודעה ברבנים ידועי שם, שלחלקם יצא שם ברחבי הונגריה כולה ואף מעבר לה.
רבה של הקהילה בין השנים 1842 ו-1861 היה רבי נתן פייטל רייניץ (אבי משפחת הרבנים לבית רייניץ, ומחותנו של הרב אשר אנשיל יונגרייז מטשענגער).
לאחריו, בין השנים 1861 ל-1881 פעל במקום הרב עמרם בלום, מחבר שו"ת בית שערים. הוא גם עמד בראש הישיבה שהייתה במקום עוד מתקופת רבנותו של סבו – רבי עמרם חסידא – שעלה להתיישב בצפת.
לאחריו נתקבל כרב יליד המקום – הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ[4], מחבר שו"ת קול אריה. הוא היה רב המקום עד פטירתו בשנת 1883. לאחריו שימש ברבנות בנו, גם הוא יליד מאד – רבי נפתלי הכהן שוורץ, מחבר שו"ת בית נפתלי. גם הוא כאביו עמד בראש הישיבה במקום עד פטירתו הפתאומית בשנת 1897.
אחריו היה רב המקום – הרב מרדכי יהודה ליב וינקלר, מחשובי הרבנים במרכז אירופה באותה תקופה. בימיו הגיעה הישיבה במאד לשיא גדולתה. הוא שימש כרב המקום וכראש הישיבה עד פטירתו בשנת 1932.
לאחריו היה רב המקום הרב חיים צבי אהרנרייך, מחבר שו"ת קב חיים, עד פטירתו בשנת 1936. החליף אותו בנו הרב משה לייב אהרנרייך שנספה בשואה.
ילידים ידועים
- שאנדור לוי (בהונגרית: Lőwy Sándor מאד, 12 בפברואר 1906 – ואץ, 27 באוקטובר 1929) היה אופה יהודי-הונגרי. נפטר במאסר בבית הסוהר.
- ארתור פטרי, עד 1899 פצאואר- Patzauer (בהונגרית: Petri Artúr; מאד, 18 בדצמבר 1873 – נאג'קאלו, 14 בנובמבר 1918 או לפני כן) היה עיתונאי, משורר יהודי-הונגרי.
לקריאה נוספת
- פנקס הקהילות הונגריה, עמוד 341-342
- מאד, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 202-204. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944),
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מאד- הקהילה היהודית של מאד, ירושלים תשל"ד. גרסה מקוונת מאתר הספרייה הציבורית של ניו יורק.
- בית הכנסת במאד באתר YouTube
- תמונות מבית הכנסת במאד
- תרגום לאנגלית של הערך על מאד מתוך פנקס הקהילות בהוצאת יד ושם
- רשימת חללי השואה בני קהילת מאד.
- "מאד", באתר JewishGen (באנגלית)
- קהילת מאד, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
הערות שוליים
- ^ מפקד האוכלוסין ההונגרי 2018
- ^ בשו"ת נודע ביהודה דן מחברו בשאלה האם גט שנכתב בו מאד כשר, כיוון שרוב היהודים כותבים את שם הכפר מאדע, ראה את התשובה כאן
- ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
- ^ בפנקס הקהילות בערך על הקהילה לא מוזכר הרא"י שוורץ ובנו
| יישובים בנפת סרנץ' | ||
|---|---|---|
| יישובים | סרנץ' • בקץ' • אלשודובסה • גולופ • לגיישבניה • מאד • מגיאסו • מזזומבור • מונוק • פריג' • ראטקה • טקטהרקאן • טקטקנז • טקטסדה • טאיה • טיסלוץ | |
מאד32671839Q1018357