מערת הנטיפים (שורק)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | בית שמש, ישראל |
| אורך | 91 מטר |
| רוחב | 80 מטר |
| גובה מעל פני הים | 385 מטר |
| מגלה | אלכס שנברג ואהרון פניג'ל |
| תאריך גילוי | 1968 |
| גאולוגיה | מערת נטיפים |
| מספר כניסות | 1 |
| גישה | כביש גישה |
|
(למפת השפלה רגילה)   מערת הנטיפים | |
מערת הנטיפים שׂורק, הידועה גם בשם "מערת אבשלום", היא מערת נטיפים הנמצאת בהרי יהודה, כשלושה קילומטרים ממזרח לעיר בית שמש, בלב שמורת טבע במורדות המערביים של הרי יהודה, סמוך לנחל שורק.
אמנם המערה אינה בין מערות הנטיפים הגדולות בעולם, אך היא עשירה במגוון רחב של נטיפים וזקיפים.
פתח המערה נמצא ברום 385 מ' מעל פני הים, אורכה המרבי 91 מ', רוחבה המרבי 80 מ' וגובהה המרבי 15 מ' - סה"כ שטחה כ-4,800 מ"ר ונפחה כ-25,000 מטר מעוקב. חלק מהזקיפים והנטיפים במערה הם בני אלפי שנים, ויש להם חשיבות בחקר האקלים הקדום של האזור[1][2] . מחקר אשר נערך במערה מתעד את רעידות האדמה הגדולות באזור על פני אלפי שנים באמצעות תארוך ליבות של נטיפים והצלבת הנתונים עם אלה שהתקבלו מליבות של נטיפים שנלקחו ממערת הר טוב[3].
היסטוריה
הנטיפים במערת שׂורק נוצרים בעקבות מפגש של המים עם פחמן דו-חמצני - אז נוצרת מעין חומצה שממיסה את הסלע, ושאריות של הגיר מצטברות על תקרת המערה כשהן נוטפות ומתקשות - מכאן נטיף. התמיסה מגיעה לקרקע ומצטברת שם בערמה זקופה - מכאן זקיף. כשהנטיפים והזקיפים מתחברים - נוצרים עמודים[4].
המערה נתגלתה באקראי על ידי אלכס שנברג ואהרון פניג'ל בשנת 1968 לאחר שנחשפה בעקבות פיצוצים שנערכו בשטחה של מחצבה בהר טוב שסיפקה חצץ לבנייה. בעקבות המצאות כמות קטנה יחסית של חצץ אחרי אחד הפיצוצים, גילה שנברג מתחת לערמה חור שגודלו היה כ-60 ס"מ על 60 ס"מ. שנברג זחל לתוך החור וגילה מערת נטיפים גדולה. לימים תיאר את התחושה כ"תחושת בראשית, מקום שבו רגל אדם לא דרכה מעולם". לפי המלצתו של שנברג להנהלת המחצבה, הוחלט לשמר את המערה ולהודיע לרשויות על התגלית.
דבר גילויה נשמר בסוד לתקופת מה מחשש שגלי מבקרים שיגיעו למערה יגרמו לחורבנה, אולם הסוד דלף במהירות והמונים הגיעו לבקר במערה. שמירה הוצבה על המערה והארכאולוג מיכאל אסף הופקד על מחקר המערה[5]. לאחר שהוכשרה לביקור נפתחה לקהל הרחב בשנת 1977[6], ונחנכה רשמית בספטמבר 1977[7].
בשלוש השנים הראשונות היו הביקורים בתיאום מראש בלבד. בתקופה זאת ביקרו במערה כמיליון מבקרים[8].
ב-2012 ביצעה רשות הטבע והגנים שורה של שיפוצים במערה, בהם התקנת מערכת ניטור ממוחשבת, והתקנת תאורת LED אקולוגית במגוון צבעים, שהפחיתה את צריכת החשמל, ובעיקר גורמת לפחות העלאה של הטמפרטורה במערה, דבר המזיק למערה בתהליכים הגאולוגיים המתרחשים בה.
באוקטובר 2017 עמדה המערה במרכז דיון ציבורי סוער לאחר שליאור טל הצביע על כך שבכל אמצעי ההדרכה במערה לא מציינים את גילה המוערך במדע וטען בפוסט שפרסם שמדריך במקום אישר באוזניו שהדבר מכוון ונובע מלחץ של אוכלוסייה חרדית המבקרים אף הם במקום. הדיון הסוער ברשת הגיע לכתבה בחדשות 2 ולאחר מכן לרוב אמצעי התקשורת בארץ. הפרשה הסתיימה בכך שרשות הטבע והגנים הודיעה שהדבר ישתנה ושמנכ"ל הרשות "הנחה לבחון את כלל אמצעי ההסברה כך שיתאימו למדע"[9].
שמה של המערה
ב-1977 נקבע שמה של המערה לזכרו של רב-טוראי אבשלום (אַבְשָׁה) שוהם (ב' באייר תשי"א - י"ב בשבט תשל"ד, 14 במאי 1951 - 4 בפברואר 1974) אשר היה לוחם סיירת שקד. ב-11 בספטמבר 1970 במהלך מלחמת ההתשה נפצע אנושות בראשו. הוא עבר ניתוחים וטיפולים רבים עד לפטירתו, כעבור כ-3 שנים.
אבשלום, בן לדינה ודוד שוהם, נולד בירושלים, אך גדל רוב ימיו בתל אביב, למד בבית הספר היסודי "אהבת ציון" ובתיכון "אליאנס" בעיר. היה אוהב טבע וסייר ברחבי ארץ ישראל. נקרא על שם אבשלום פיינברג - אח של סבתו צילה פיינברג שוהם, משפחתו תרמה לשיקום המערה וקריאתה על שמו.
גלריה
-
פנים המערה מבט כללי -
מראה פנים המערה בשורק -
נטיפים במערה מוארים -
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מערת אבשלום |
- מערת הנטיפים בשמורת אבשלום, באתר רשות הטבע והגנים
- סיור וירטואלי נרחב במערת הנטיפים בשמורת אבשלום - 360israel.co.il
- סיור וירטואלי במערת הנטיפים בשמורת אבשלום - 360cities.net
- זיו ריינשטיין, האור בקצה המערה: המהפך של מערת הנטיפים, באתר ynet, 12 באוגוסט 2012
- מערה שכולה נטיפים - גלריית תמונות באתר Mapah.co.il
- תמונות של מערת הנטיפים, פליקר
מערת נטיפים מתגלה ליד בית שמש, יומני גבע, 1968, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים
- ^ Stalactite Cave Nature Reserve-רשות הטבע והגנים, 2015-07-07
- ^ אור חדש זורח במערת הנטיפים, באתר www.parks.org.il
- ^ טראובמן, תמרה (2005-05-02). "הנטיפים זוכרים הכל". הארץ. נבדק ב-2017-10-15.
- ^ זיו ריינשטיין, האור בקצה המערה: המהפך של מערת הנטיפים, באתר ynet, 12 באוגוסט 2012
- ^ יהושע כהנא, מפגש דוד וגלית - בנתיב למערת הנטיפים, מעריב, 21 בפברואר 1979
- ^ צבי אילן, מערת שורק נפתחה לקהל, דבר, 8 ביוני 1977
- ^ נחנכה מערת הנטיפים בהרי יהודה, דבר, 19 בספטמבר 1977
- ^ ליאור קרן, מיליון כבר ביקרו במערת הנטיפים, מעריב, 3 בספטמבר 1980
- ^ רשות הטבע והגנים, באתר www.facebook.com
מערת הנטיפים (שורק)34076009Q2670579