הפיצוץ בבסיס הימי אוונגלוס פלורקיס
 | |
| תחנת הכוח וסיליקוס מיד לאחר הפיצוץ | |
| תאריך | 11 ביולי 2011 |
|---|---|
| שעה | 05:50 (זמן מקומי) |
| גורם | התפוצצות |
| הרוגים | 13 |
| פצועים | 62 |
הפיצוץ בבסיס הימי אוונגלוס פלורקיס בקפריסין היה התאונה הצבאית הקשה ביותר שאירעה אי פעם בארץ זו בימי שלום. התאונה קרתה ב-11 ביולי 2011, כשהתפוצצו 98 מכולות מלאות חומר נפץ, שאוחסנו למשך שנתיים וחצי חשופות לשמש, בתנאים בלתי הולמים, בבסיס הימי אוונגלוס פלורקיס על יד הכפר זיגי.
כתוצאה מהפיצוץ נספו 13 בני אדם, 12 מהם מיד. עם ההרוגים נמנו קפטן אנדריאס יואנידיס, מפקד הצי של קפריסין, ומפקד הבסיס, למברוס למברו. כמו כן בין ההרוגים היו 4 מאנשי הבסיס ו-6 מכבי אש. 62 בני אדם נפצעו. במקום הפיצוץ נוצר מכתש בקוטר של 600 מטר. הפיצוץ הרס כמעט כליל את הבסיס הימי, פגע קשות במאות הבניינים שבסביבה, כולל כל בנייני תחנת הכוח "וסיליקוס" בזיגי, הגדולה במדינה, האחראית למחצית מאספקת החשמל של קפריסין. כתוצאה מכך, מיד לאחר התאונה חלק גדול מקפריסין נותר ללא חשמל והוחל בהפסקות חשמל יזומות לסירוגין על מנת לשמר את האספקה. עקב הפסקות בזרם החשמל נוצרו גם הפסקות באספקת מים מפני שחלק גדול ממי השתייה של המדינה מסופק ממתקני התפלת מים. כמו כן נפגע חלקית מתקן התפלה שהיה בעת ההקמה על ידי חברת הנדסת התפלה הישראלית.
ברשימת הפיצוצים הלא גרעיניים הגדולים, פיצוץ זה בקפריסין היה הרביעי בעוצמתו בין אלה שנגרמו על ידי תאונות והשביעי מכלל הפיצוצים.
עקב התאונה הקשה, התפטרו שר הביטחון קסוטאס פפקוסטס ומפקד העל של המשמר הלאומי הקפריסאי, פטרוס צליקידיס. בשבוע שלאחר הפיצוץ התארגנו ברחובות ניקוסיה וערים אחרות בקפריסין הפגנות של אלפי אזרחים נזעמים שמחו על כך שהממשלה לא השכילה להיפטר מחומר הנפץ בעוד מועד. באיחוד האירופי הוערך כי מחיר נזקי הפיצוץ הסתכם בכ-10% מכלל כלכלת האי.
רקע
הבסיס הימי אוונגלוס פורקיס הוא בסיס של הצי הצבאי של קפריסין, הנמצא בסמוך לזיגי, בין לימסול ובין לרנקה.
בהתחלת שנת 2009 גרמה האנייה הרוסית לשעבר "MV מונצ'גורסק", שכנראה נמכרה ועברה שיפוצים בסין, ושנרשמה בצי המסחרי של קפריסין, לתקרית בינלאומית. בצאתה מאיראן היא נתפסה בכניסה לים סוף על ידי הצי של ארצות הברית (ביתר דיוק, Task Force 151) עם מטען חשוד כציוד צבאי. ב-29 בינואר 2009 היא לוותה לנמל הקפריסאי לימסול. ארצות הברית וישראל טענו כי האנייה הפרה את החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1747 בנוגע לסנקציות נגד יצוא נשק על ידי איראן. מסתבר כי יעד המשלוח היה ארגון חזבאללה מלבנון, הנתמך על ידי סוריה ואיראן. לפי מידע מוויקיליקס שפורסם בשנת 2011, דרשה הממשלה האמריקאית מקפריסין באמצעות מזכירת המדינה הילרי קלינטון להפקיע את האנייה. שלטונות קפריסין ערכו חקירה מוגבלת של המכולות שעל סיפון האניה ושלחו את הממצאים למועצת הביטחון של האו"ם להבהרות. אחרי שהסתבר כי אכן הייתה הפרה של החלטת האו"ם, המכולות הופקעו, נפרקו באי ואוחסנו כעבור חודש תחת לכיפת השמים בבסיס אוונגליס פלורקיס. לא פורסמו בתקשורת פרטים על תוכנם של 98 המכולות. המכולות נותרו בצורה זו למשך כשנתיים. ממשלת קפריסין סירבה להצעות מגרמניה, מבריטניה ומארצות הברית ולסלק או להעביר את חומר הנפץ מתוך חשש מתגובה של השלטון הסורי. לעומת זאת, לפי דבריה, היא ניסתה לשווא לפתור את הבעיה בערוצי האו"ם.
הפיצוץ
הפיצוץ אירע בשעה 5:50 אחרי ששעה ו-20 דקות קודם לכן פרצה אש שנגרמה על ידי פיצוצם של כמה מכלים. הנזק שנגרם פגע בשטח רב מאוד מסביב. תחנת הכוח וסיליקוס, שהייתה הגדולה בקפריסין, וסיפקה מחצית מהחשמל של המדינה, ניזוקה קשות, תוך גרימת הפסקות חשמל נרחבות שפגעו מאוד בעיר הבירה ניקוסיה, הנמצאת 65 ק"מ מרחק מהבסיס אוונגלוס פלורקיס.
12 בני אדם נהרגו מיד, ונפצעו עוד 62, מהם שניים אנושות, שאחד מהם נפטר מאוחר יותר. עם ההרוגים נמנה מפקד חיל הים הקפריסאי, קפטן אנדראס יואנידיס, ומפקד הבסיס, למברוס למברו. כמו כן נהרגו עוד 4 אנשי הבסיס ושישה אזרחים מכבי אש שנקראו לטפל בבערה הקטנה יחסית שקדמה הפיצוץ הגדול. נהרסו מספר בתי מגורים וכ-250 בתים ניזוקו במידה פחותה יותר. כ-150 תושבים הצטרכו לעבור מגורים.
אחרי התאונה
הופסקה אספקת החשמל כמעט למחצית מן האי. רשות החשמל של קפריסין יזמה הפסקות חשמל במדינה על מנת לחסוך והודיעה כי ייבאה גנרטורים מיוון ומישראל בתקופת תיקון הנזקים, שעלותם הוערכה ל-2 מיליארד אירו. הפסקות החשמל נמשכו כשעתיים-שלוש שעות בכל אזור ויועדו בעיקר לאזורי המגורים. רשות החשמל הכריזה כי החשמל יסופק בצורה שוטפת לשדות התעופה, לבתי החולים ולאזורי התיירות. תחנת הכוח וסיליקוס שהוחרבה שוויה 700 מיליון אירו. היא סיפקה 47% מצריכת החשמל של המדינה והייתה אמורה עם פתיחת יחידה חדשה מס. 5 לספק 55% ממנה.
ב-16 ביולי 2011 נחתמה עסקה בנוגע לאספקת 80 MW חשמל מצפון קפריסין עד לסוף חודש אוגוסט.
ב-13 ביולי התקיימו לוויות מרבית ההרוגים, כולל זו של הקפטן יואנידיס.
התבדו השמועות לגבי אפשרות של הרעלה עקב הפיצוץ, אך התושבים בסביבה נתבקשו להישאר במעקב רפואי כאמצעי זהירות.
השלכות פוליטיות
מברקים של השגרירים האמריקאים, כולל השגריר פרנק אורבנצ'יץ', שהודלפו על ידי האתר ויקיליקס דיווחו כי הנשיא כריסטופיאס עיכב את סילוק או הפיצוץ המבוקר של חומר הנפץ שנמצא בבסיס הימי, מתוך חשש לתגובה של הנשיא הסורי בשאר אל-אסד, שאצלו עמד לבקר. מסמכים נוספים הצביעו על כך ששלטונות קפריסין דחו הצעות לסילוק חומר הנפץ שבאו מארצות הברית, וארצות אחרות.
שר הביטחון קוסטס פפקוסטס ומפקד המשמר הלאומי פטרוס צליקידיס הגישו את התפטרותם. השלטונות הודיעו על פתיחת חקירה עצמאית של נסיבות התאונה והמשטרה הודיעה כי תחקור בכיוון הפלילי.
ב-12 ביולי 2011 אורגנה בניקוסיה הפגה של כמה אלפי אנשים נגד הממשלה, בגלל כשלונה בטיפול בסוגיית סילוק חומר הנפץ. כחמישים מפגינים ניסו לפרוץ לארמון הנשיאות בדרישה להתפטרות הנשיא דימיטריס כריסטופיאס. הם נעצרו מיד על ידי המשטרה שנעזרה בגז מדמיע כדי לפזר את המפגינים. גל המחאות המשיך גם ב-13 ביולי כשנעצרו 20 מפגינים.
ב-19 ביולי התפטר גם שר החוץ של קפריסין, מרקוס קיפריאנו. ב-3 באוקטובר, החוקר העצמאי שתמנה על ידי הממשלה, פוליס פוליביו, הציג את ממצאיו והטיל אשמה על הנשיא כריסטופיאס בנוגע לאירועים שהביאו לתאונה. בהתאם לתוצאות החקירה הנשיא נשא באחריות אישית לאסון. הנשיא דחה את המסקנות והאשים את פוליביו כי חרג מסמכויותיו.
השלכות כלכליות
לפי הערכות של האיחוד האירופי שווי הנזקים לכלכלת האי הגיעו ל-2.83 מיליארד דולר, כשרק שווי תחנת הכוח וסיליקוס מגיע לידי 992 מיליון דולר. וכל זה שבועות אחדים לפני שהבנק של קפריסין ומנהיגים כלכליים אחרים הביעו את דעתם כי המדינה זקוקה בדחיפות לקיצוצים עמוקים בהוצאות.
קישורים חיצוניים
