ליאוניד קרבצ'וק
 | |||||
| לאוניד קראבצ'וק, 2013 | |||||
| לידה |
10 בינואר 1934 ז'יטין עילית, פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 10 במאי 2022 (בגיל 88) | ||||
| מדינה | אוקראינה | ||||
| מפלגה |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (המאוחדת) של אוקראינה המפלגה הקומוניסטית (הבולשביקית) של אוקראינה | ||||
| בת זוג | אנטונינה מיכאילובנה | ||||
| |||||
| |||||
לאוניד מקרוביץ' קראבצ'וק (באוקראינית: Леонід Макарович Кравчук; 10 בינואר 1934 – 10 במאי 2022) היה מדינאי אוקראיני, נשיא אוקראינה הראשון. כיהן מ-5 בדצמבר 1991 עד לפיטוריו ב-19 ביולי 1994, והוחלף בלאוניד קוצ'מה. היה יושב ראש הראדה העליונה, בית המחוקקים האוקראיני. בשנים 2002 ו-2006 התמודד בבחירות הפרלמנטריות כשהוא בראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (המאוחדת) של אוקראינה.
ביוגרפיה
קרבצ'וק היה ממובילי המהלך לפירוק ברית המועצות, יחד עם בוריס ילצין ואלכסנדר לוקשנקו. הוא הביא להקמת חבר המדינות העצמאיות. עם זאת, שנות שלטונו לא היו מזהירות, אוקראינה סבלה מהמשבר הכלכלי שסבלה שכנתה הגדולה רוסיה, והחל משנות שלטונו והלאה סבלה המדינה משחיתות הולכת וגואה.
קרבצ'וק נולד בכפר במחוז רובני, שאז היה בתחומי פולין. אביו נהרג במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנת 1958 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קייב. לאחר הלימודים החל לעבוד כמרצה במוסד ללימודי כלכלה בצ'רנוביץ. בשנת 1960 החל לעבוד במנגנון המפלגתי ובשנת 1970 עבר לקייב. בשנת 1990 התקדם עד לתפקיד של המזכיר השני של המפלגה הקומוניסטית באוקראינה הסובייטית. בשנת 1990 בבחירות החופשיות הראשונות הוא נבחר לפרלמנט המקומי ובהמשך היה ליו"ר שלו.
בעקבות הפוטש של אוגוסט הוא התפטר מהמפלגה הקומוניסטית וב-24 באוגוסט 1991 הכריז על אוקראינה כמדינה עצמאית.
ב-1 בדצמבר 1991 נבחר לנשיא אוקראינה בבחירות חופשיות ישירות. ב-22 בדצמבר 1992 ראש ממשלת אוקראינה בגולה העביר את סמכויותיו לקרבצ'וק ובכך הכיר בו כראש הממשל החדש וכיורש של הממשל העצמאי שהיה קיים לפני הקמת השלטון הסובייטי.
תקופת שלטונו של קרבצ'וק התאפיינה באינפלציה גבוהה מאוד, פריבטיזציה תוך מעשי שחיתות שלטונית ואי-תשלום משכורות לעובדי המדינה. אחד מסממני תקופת שלטונו היה מכירת הצי הסוחר הענק שבסיסו העיקרי היה נמל אודסה למשקיעים זרים תמורת תשלום חובות הצי. בנו של קרבצ'וק הואשם במעורבות בפרשה וקבלת שוחד.
הוא עמד בלחץ השלטון הרוסי החדש ולא הסכים לצבא משותף ולהקמת מטבע משותף. הוא העביר את כל הנשק הגרעיני שהיה מוצב בשטח אוקראינה לידי רוסיה. הסדרת נושא נוכחות הצי הרוסי בבסיסי צבא בחצי האי קרים נחתם רק לאחר פרישת קרבצ'וק מהתפקיד.
בבחירות מוקדמות שנערכו בשנת 1994 הוא הפסיד. בספטמבר 1994 נבחר לפרלמנט המקומי וכיהן בו עד לשנת 2006. בבחירות שנערכו בשנת 2006, המפלגה שעמד בראשה לא עברה את אחוז החסימה. בעקבות כך הוא הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. בבחירות לנשיאות שנערכו בשנת 2010 הוא תמך במתנגדי הנשיא הנבחר ויקטור יושצ'נקו.
בתקופה הסובייטית קיבל מספר עיטורים. בשנת 2001 הוענק לו תואר "גיבור אוקראינה".
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ליאוניד קרבצ'וק
- ליאוניד קרבצ'וק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ליאוניד קרבצ'וק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ליאוניד קרבצ'וק, ברשת החברתית פייסבוק
| ראשי אוקראינה | ||
|---|---|---|
| בתקופה הסובייטית | גיאורגי פיאטאקוב (1919) • סטאניסלב קוסיאור (1919–1920, 1928–1938) • ויאצ'סלב מולוטוב (1920–1921) • דמיטרי מנואילסקי (1921–1923) • עמנואל קווירלינג (1923–1925) • לזר קגנוביץ' (1925–1928, 1947) • ניקיטה חרושצ'וב (1938–1947 ,1947–1949) • לאוניד מלניקוב (1949–1953) • אלכסיי קיריצ'נקו (1953–1957) • ניקולאי פודגורני (1957–1963) • פיוטר שלסט (1963–1972) • ולדימיר שצ'רביצקי (1972–1989) • ולדימיר איוואשקו (1989–1990) • סטאניסלב גורנקו (1990–1991) | |
| נשיאי אוקראינה | ליאוניד קרבצ'וק (1991–1994) • ליאוניד קוצ'מה (1994–2005) • ויקטור יושצ'נקו (2005–2010) • ויקטור ינוקוביץ' (2010–2014) • אולכסנדר טורצ'ינוב (2014) • פטרו פורושנקו (2014–2019) • וולודימיר זלנסקי (2019 ואילך) | |
