הליכה וטיול בארץ ישראל
הליכה בארץ ישראל היא אחת מהדרכים להראות את חיבת הארץ, ועל כן יש לה חשיבות בתורה.
מקורות
בתורה נאמר כי ה' ציווה את אברהם אבינו: ”קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ”[1].
ניתן לפרש שה' מצווה את אברהם ללכת בארץ, כדי לקנותה בקניין חזקה לו לזרעו, אולם מאידך גיסא ייתכן שזוהי הבטחה לאברהם שה' ישמור אותו מחיות ושודדים, ולא ציווי[2].
גם בגמרא[3] הובאה האפשרות הראשונה, אולם הגמרא מעלה אפשרות שזוהי עצה לאברהם, שמאחר שהלך בארץ, לא ייחשבו צאצאיו כגזלנים כאשר יבואו לכובשה, ואף השטן לא יוכל לקטרג, שכן אברהם הראה את בעלותו עליה, אף שלא קנה בכך את הארץ[4].
אכן במקום אחר בגמרא נאמר: ”כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל, מובטח לו שהוא בן העולם הבא”[5].
בהלכה
על פי דברי הגמרא שהובאו לעיל, יש פוסקים שכתבו שיש עניין לבוא מחו"ל כדי לבקר בארץ, בנוסף לחיבת הארץ[6], ויש מי שהתיר זאת אף בתשעת הימים ואפילו בתשעה באב, למרות שבהם נזהרים ממעשים הכרוכים בסכנה[7].
ישנו דיון האם הגמרא התכוונה לבן חוץ לארץ הבא לבקר בארץ, או אף לבן ארץ ישראל שמתכוון לחבבה על ידי כך.
מסופר שבמסע המושבות, מידי פעם ירד רבי יוסף חיים זוננפלד מהעגלה, כדי ללכת ברגליו על אדמת הארץ[8], אמנם יש דעות שאין צורך ללכת דוקא ברגל בשביל כך, ועניין זה מתקיים אף בנסיעה ברכב.[דרוש מקור]
אכן אין דין להכיר את ארץ ישראל, ויש להיזהר שהטיול בארץ לא ייכרך בביטול תורה[9].
הרב מרדכי גרוס ממליץ להבחין בצד הרוחני של הטיול, כגון: ללמוד בדרך את מעלות וסגולות אותו חלק בארץ שמטיילים בו, וכן לעסוק בגבולות נחלות השבטים שבאותו אזור, ובאופן כללי להתבונן במעשי ה' ונפלאות הבריאה. כאשר הטיול נעשה עם הילדים, הצעתו להביאם למקומות שבהם כלים עתיקים המוזכרים במשנה ובגמרא, על מנת לקרבם לדברי חז"ל[10].
ארבע אמות חדשות
ישנו ציטוט מפורסם האומר ”כל המהלך ארבע אמות חדשות בארץ ישראל, מובטח לו שהוא בן העולם הבא”, אכן אמרה זו חסרת מקור[11].
ככל הנראה מקור אמרה זו בהבנה שגויה של משפט שכתב אחד ממשתתפי עליית רבי יהודה החסיד ש”מנהג תלמידי חכמים של ארץ ישראל, כשהוא הולך במקום שעדיין לא היה שמה, אומר: הלכתי ארבע אמות חדשים”[12]. אכן, יש המביאים שהחזון איש השתמש באמרה זו[13], והתפרסמו מעשים על כמה רבנים שהקפידו ללכת ארבע אמות חדשות בכל יום[14]. אכן, לא נראה שהתכוונו לקיים אמרה זו, ועשו זאת מפני חיבת הארץ גרידא.
ראו גם
לקריאה נוספת
- המדריך למטייל בארץ ישראל, עלון קדושת ציון 44
- טיול בארץ ישראל, מכון התורה והארץ
- ספר קום התהלך בארץ, מרדכי ציון, מעלה אדומים תשע"ה
- ספר שו"ת ארץ ישראל, מרדכי ציון, ירושלים תשע"ה
- שיעור עם מקורות באתר קול הלשון.
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ^ ספר בראשית, פרק י"ג, פסוק י"ז
- ^ שני הפירושים מובאים ברמב"ן; הפירוש הראשון מובא גם בתרגום יונתן.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק' עמוד א'
- ^ עיין בביאור הגמרא מהדורת שוטנשטיין, שם הערה 21.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א עמוד א'
- ^ מגן אברהם, אורח חיים, סימן רמ"ח, ס"ק ט"ו.
- ^ בשם רבי שלמה זלמן אוירבך, ספר שלמי מועד, עמוד תפ"ח
- ^ אלה מסעי עמוד 217, בטוב בירושלים עמוד שצד
- ^ שו"ת אז נדברו, חלק י"א סימן ל"ד.
- ^ ספר מנוחת אמת, פרק ז'.
- ^ הרב מרדכי גרוס, ספר מנוחת אמת עמוד ע"ד, וראה מאמר על הנושא בעיתון 'המבשר התורני', לך לך תשע"ח
- ^ קונטרס "שאלו שלום ירושלים", בסופו
- ^ ספר מעשה איש, חלק ב', עמוד רי"ט.
- ^ ספר "שלהי דקייטא" סימן כ"א על רבי יוסף חיים זוננפלד, ספר דרש בחכמה מאת ראובן שהרבאני על רבי יהודה צדקה.
28692178הליכה וטיול בארץ ישראל