יחסי אתיופיה–קובה
| יחסי אתיופיה–קובה | |
|---|---|
|
|
| |
| אתיופיה | קובה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,104,300 | 110,860 |
| אוכלוסייה | |
| 128,902,722 | 11,179,471 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 126,783 | 545,218 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 984 | 48,770 |
יחסי אתיופיה–קובה הם היחסים הבילטרליים שבין הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה לבין הרפובליקה של קובה. שתי המדינות חברות בארגון המדינות הבלתי-מזדהות.
היסטוריה
אתיופיה וקובה כוננו יחסים דיפלומטיים ב-18 ביולי 1975, זמן קצר אחרי שהחונטה הצבאית האתיופית (שכונתה הדרג) הפרו-סובייטית תפסה את השלטון והדיחה את הקיסר הפרו-מערבי, היילה סלאסי. זמן קצר אחרי ההפיכה הצליחו שתי המדינות ליצור יחסים דיפלומטיים קרובים, ובאוגוסט 1976 פתחו שגרירויות אחת אצל השנייה[1].
ב-1977 החלו איומים מצד סומליה לפלוש לאוגדן שבאתיופיה במטרה לאחד את האוכלוסייה דוברת הסומלית תחת שלטון סומליה. במרץ 1977, כשרוחות המלחמה התלהטו, ביקר פידל קסטרו בסומליה ובאתיופיה והצליח לכנס פגישה משולשת של מנהיגי שתי המדינות וכן של דרום תימן, בה הציע ששלושת המדינות יתאחדו להקמת מדינה סוציאליסטית פדרלית, אולם הרעיון לא התקבל[2]. ארבעה חודשים לאחר מכן פרצה מלחמת אוגדן כשסומליה פלשה לאתיופיה.
תוך שהוא חש שסומליה נטשה את החזון הסוציאליסטי, החליט פידל קסטרו לתמוך באתיופיה[3]. זמן קצר לאחר הפלישה שלחה קובה 15 אלף חיילים לאוגדן. נוכחותם, יחד עם חיילים מברית המועצות, תרמה לניצחון אתיופיה ב-1978. ב-1989 נחתם הסכם בין אתיופיה וסומליה ובו נקבע ששתי המדינות יכבדו את הגבול המוסכם ביניהן, ואחרוני החיילים הקובנים עזבו את האזור אחרי 12 שנים של נוכחות. ב-1984 הוקמה אנדרטת תיגלצ'ין באדיס אבבה לזכר החללים האתיופים והקובנים.
בינואר 2018 ביקר נשיא אתיופיה, מולטו טשומה בקובה. במאי 2019, ביקר סלוודור ולדס מסה, סגן נשיא קובה באתיופיה. ב-2020 שתי המדינות ציינו 45 שנות יחסים דיפלומטיים[4].
השכלה
ממשלת קובה מעניקה מדי שנה מלגות לסטודנטים מאתיופיה, ומעל 5,000 סטודנטים למדו בה עד כה. בנוסף, היא שולחת רופאים שיסייעו במרכזים הרפואיים באדיס אבבה ובג'ימה.
קישורים חיצוניים
- שגרירות אתיופיה בקובה, באתר VisaHQ
- שגרירות קובה באתיופיה
- Daniel S. Papp, The Soviet Union and Cuba in Ethiopia, Current History 76, University of California, 1979, JSTOR 45314670
הערות שוליים
- ^ Beyene, Mehari (2019-11-24). ""There is a way when there is a will" Cuba Ambassador". The Ethiopian Herald. נבדק ב-2023-02-07.
- ^ Michael T. Kaufman, CASTRO IN ETHIOPIA AFTER SOMALIA VISIT, ניו יורק טיימס, 16 במרץ 1977
- ^ Zecharias Zelalem, [Why Ethiopia will be forever indebted to Fidel Castro|url=https://ethiocritical.com/2016/12/21/why-ethiopia-will-be-forever-indebted-to-fidel-castro/ Why Ethiopia will be forever indebted to Fidel Castro], ETHIOCRITICAL.COM, 21 בדצמבר 2016
- ^ CELEBRA EMBAJADA DE CUBA EN ETIOPIA 61 ANIVERSARIO DEL TRIUNFO DE LA REVOLUCION, 03-02-2020 (בספרדית)
