יחסי ארגנטינה–ברזיל
| יחסי ארגנטינה–ברזיל | |
|---|---|
|
|
| |
| ארגנטינה | ברזיל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,780,400 | 8,515,770 |
| אוכלוסייה | |
| 45,761,159 | 212,339,335 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 640,591 | 2,173,666 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 13,999 | 10,237 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית פדרלית | רפובליקה פדרלית דמוקרטית |
יחסי ארגנטינה–ברזיל (בספרדית: Relaciones Argentina-Brasil, בפורטוגזית: Relações entre Argentina e Brasil) הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה הארגנטינאית לבין הרפובליקה הפדרלית של ברזיל. היחסים שבין שתי המדינות עברו עליות ומורדות ובתחילת המאה העשרים ואחת נחשבו לקרובים ביותר עקב ההיסטוריה המשותפת הארוכה והאינטרסים המשותפים הרבים להן.
ארגנטינה וברזיל הן מדינות שכנות בדרום אמריקה והן החשובות, הגדולות והמשפיעות ביותר על הלך הרוח ביבשת. שתי המדינות מייצגות יחד שישים ושלושה אחוזים מהשטח הכולל של אמריקה הדרומית, שישים אחוז מאוכלוסיית היבשת ושישים ואחד אחוזים מהתמ"ג שלה.
היסטוריה
עצמאות ומלחמות (1822–1900)
ארגנטינה וברזיל חולקות את אגן הריו דה לה פלאטה, אזור אותו הכובשים הספרדים והפורטוגזים שאפו לכבוש על מנת לרצות את מלכיהם. לאחר קבלת העצמאות ממלכי חצי האי איבריה בתחילת המאה התשע עשרה, הרפובליקה הארגנטינאית והאימפריה הברזילאית ירשו מהכובשים סדרה של סכסוכי גבול לא פטורים, המערבים גם את אורוגוואי ופרגוואי, שתי אומות אחרות שנמצאות גם הן על אגן הריו דה לה פלאטה.
מלחמת ארגנטינה–ברזיל, הסכסוך המזוין הראשון בין שתי המדינות, החל ב-1825. למשך שלוש שנים הכוחות המאוחדים של ריו דה לה פלאטה (פדרציה של ארגנטינה ואורוגוואי) נלחמו בכוחות האימפריה הברזילאית עד לחתימת אמנת מונטווידאו שסיימה את הסכסוך ובה סוכם על עצמאות לאומה חדשה - אורוגוואי, שתשלוט בשטח שעליו מתקיים הסכסוך. בהינתן מחירה הרב של המלחמה עבור שני הצדדים, ואי הנוחות של הממלכה המאוחדת, אשר קיימה עסקים עם הפרובינציות המאוחדות של ריו דה לה-פלטה, נפתחו השיחות למען הסכם שלום. עם צרפת ובריטניה כמתווכות, ותחת הלחץ הבריטי, חתמו שני הצדדים על חוזה מונטווידאו בריו דה ז'ניירו, שמכיר בעצמאותה של אורוגוואי. שתי המדינות נלחמו אחת מול השני פעם נוספת, במלחמת הפלטינה, כאשר קואליציה שכללה את ברזיל, אורוגוואי וארגנטינאים מורדים שאפה לעצור את שלטון חואן מנואל דה רוסאס. מלחמה נוספת בין שתי המדינות כמעט וקרתה לאחר שברזיל סרבה לקבל את השאיפה הארגנטינאית לקחת את כל אזור גראן צ'אקו לעצמה, בסוף מלחמת הברית המשולשת, בה שתי המדינות היו בעלות ברית כנגד פרגוואי.
ברזיל לא פתרה את סכסוכי הגבולות עם ארגנטינה עד תחילת המאה העשרים. היא פתרה אותם עם אורוגוואי ופרו ב-1851, עם קולומביה ב-1853, עם ונצואלה ב-1859, עם בוליביה ב-1867 ועם פרגוואי ב-1872, אך לא עם ארגנטינה, גיאנה, גיאנה הצרפתית וסורינאם. ארגנטינה בעצמה לא סיימה את הגיבוש הלאומי שלה עד תחילת שנות ה-80 של המאה ה-19 בהן נפתרו כל הסכסוכים בין פלגים שונים בפוליטיקה הארגנטינאית והוחלט על איחוד מלא של המקום תחת רשות אחת.
היחסים בין ארגנטינה לברזיל במהלך המאה התשע עשרה היו יחסים קרירים; ברזיל תחזקה יחסים מסחריים טובים עם צ'ילה, יריבתה הגדולה של ארגנטינה, וארגנטינה פחדה מהשאיפות האימפריאליסטיות של האימפריה הברזילאית. הגורמים הללו הובילו את ארגנטינה לכונן ולתחזק סטטוס קוו עם ברזיל. בסוף המאה התשע עשרה התחממו היחסים בין שתי המדינות.
המאה העשרים (1900–1982)
החל מתחילת המאה העשרים האינטגרציה הפיזית והתקשורת בין שתי המדינות השכנות הייתה מוגבלת. הרווחים מפיתוח קשרים כלכליים, פוליטיים ותרבותיים קרובים יותר עם השכנה לא היו גדולים עד סוף המאה.
בברזיל, המהפכה הליברלית של 1930 הפילה את האוליגרכיה שהייתה נהוגה במדינה בפועל והעלתה לשלטון אנשי מעמד ביניים עירוני בעלי אינטרסים עסקיים שקידמו את התיעוש והמודרניזציה של ברזיל. ז'טוליו ורגאס, הנשיא הברזילאי החדש, פתח במעין מלחמה קרה עם ארגנטינה מתוך חשש שהנחילו בו מנהיגי ברזיל הקודמים כי ארגנטינה מנסה לשלוט בדרום אמריקה בפועל. ברזיל חששה ממתקפות של הצבא הארגנטינאי שבאותה התקופה היה חזק הרבה יותר מזה הברזילאי. כדי להתמודד עם "האיום הארגנטינאי" שבפועל לא היה קיים, קשר ורגאס קשרים הדוקים עם ארצות הברית. ארגנטינה הלכה לכיוון ההפוך ויצרה קשרים חזקים עם רפובליקת ויימאר ובהמשך עם גרמניה הנאצית. במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה ברזיל חלק מבעלות הברית ושלחה צבא משלוח לאירופה להילחם במדינות הציר. ארגנטינה לעומתה באופן רשמי הייתה מדינה נייטרלית ומתחת לרדאר יצרה קשרים עם גרמניה. בסוף המלחמה הפסידה גרמניה ובכירים רבים מתוך המשטר הנאצי ברחו לארגנטינה ומצאו בה מקלט.
מאז 1945 החריפה המחלוקת הבילטרלית בין שתי המדינות בנוגע לשליטה במשאבי טבע ובעיקר מים לאורך אגן נהר הפרנה. בשנת 1966 ברזיל ופרגוואי חתמו על חוק איגואסו והודיעו על כוונתן להקים תחנת כוח הידרואלקטרית על הגבול הברזילאי-פרגוואי. הסכם נוסף בין ברזיל לפרגוואי נחתם בברזיליה בשנת 1973. ארגנטינה חששה שהפרויקט הברזילאי-פרגוואי יפריע לתוכניותה שלה לניצול משאבי המים באזור. במשך כמעט עשור העיב הנושא על היחסים הדו-צדדיים בין שתי המדינות ופגע במאמצים ליצור קשרים כלכליים ופוליטיים קרובים יותר ביניהן.
המחלוקת על משאבי המים נפתרה לבסוף באמצעות משא ומתן דיפלומטי אינטנסיבי בין שלוש המדינות. באוקטובר 1979 נחתמה אמנה בין שלוש המדינות שפתחה צוהר לשיפור דרמטי ביחסים בין שלושתן. לאחר החתימה על ההסכם ביקר נשיא ברזיל ז'ואאו פיגיירדו בארגנטינה והיה המנהיג הברזילאי הראשון שעושה זאת ארבעה עשורים.
פיגיירדו ביקר בבואנוס איירס במאי 1980 וחתם עם ארגנטינה על שורה של הסכמי שיתוף פעולה בנושא הגרעין. לברזיל וארגנטינה היו אינטרסים משותפים בנושא הגרעין ודעה משותפת אחת בעד השימוש בחומרי גלם גרעיניים. ארגנטינה וברזיל הסכימו לשתף פעולה ולהחליף מידע טכני, חומרים, מוצרים ודלקים גרעיניים שונים.
לאחר פתרון משבר משאבי המים בין שתי המדינות והביקור המצליח של הנשיא הברזילאי, אירוע לא צפוי וטראומטי התרחש בארגנטינה, מלחמת פוקלנד.
מלחמת פוקלנד ודמוקרטיזציה ברזילאית (1982–2000)
מלחמת פוקלנד
שלוש שנים לאחר מבצע סוברניה בו פלשה ארגנטינה לאיים צ'יליאנים, פלשה ארגנטינה לאיי פוקלנד (או בספרדית: Islas Malvinas) באפריל 1982, על רקע התנגשות תביעות הריבונות של שתיהן על המקום והחלה מלחמה קצרה אך חשובה בהיסטוריה הארגנטינאית עם הממלכה המאוחדת, מלחמת פוקלנד. ברזיל תמכה בתביעה הארגנטינאית תמיכה מסויגת כשהיא מעודדת את שתי המדינות למצוא פתרון דיפלומטי.
ב-3 ביוני 1982 החל כלי טיס בריטי בנחיתת חירום בברזיל בעקבות בעיה במטוס לאחר שהפציץ עמדות ארגנטינאיות באיי פוקלנד. אנשי הצוות נפטרו מכל המסמכים המסווגים שעל סיפון המטוס וניסו גם להיפטר מהחימוש שהיה עליו אך לא הצליחו. כלי הטיס יורט על ידי מטוסים ברזילאים ונחת בבסיס חיל האוויר בריו דה ז'ניירו, שם נכלאו אנשי הצוות והטייסים. לאחר משא ומתן דיפלומטי של ברזיל עם הממלכה המאוחדת, שוחררו אנשי הצוות והטייסים ב-11 ביוני. עם זאת, הטילים שנשא המטוס הוחרמו על ידי הרשויות בברזיל. לאחר שהסתיימה המלחמה ביוני 1982 בחרה ארגנטינה בברזיל להיות מעצמה מעניקת חסות עבורה בלונדון עד לשיקום היחסים הדיפלומטיים עם הממלכה המאוחדת וכינונם מחדש בשנת 1990. פעולותיה של ברזיל בתקופה זו, תקופה טראומתית של ארגנטינה, בנו אמון בין המדינות.
התבוסה של ארגנטינה במלחמה נגד הממלכה המאוחדת האיצה את סיום השלטון הצבאי ששרר בה. בחירות כלליות נערכו באוקטובר 1983 והנשיא ראול אלפונסין נבחר לעמוד בראש המדינה. הנשיא אלפונסין פתר את הסכסוך הטריטוריאלי הארגנטינאי-צ'יליאני המתמשך במהלך כהונתו ושיפר באופן משמעותי את היחסים עם ברזיל.
ארגנטינה וברזיל שתיהן כיוונו ליצירת קשר קרוב יותר בין שתיהן. ברזיל, עדיין תחת שלטון צבאי, יזמה מדיניות של שיפור היחסים עם שכנותיה בדרום אמריקה, וארגנטינה נחשבה למדינת המפתח במדיניות זו. היוזמה הזו צברה תאוצה לאחר הדמוקרטיזציה של ברזיל בשנת 1985 כאשר ז'וזה סרניי, הנשיא הנבחר הראשון של ברזיל מאז שנת 1964, נפגש עם הנשיא אלפונסין. מאז התקיימו שורה של יוזמות דיפלומטיות וביקורים נשיאותיים בין שתי המדינות. מטרת הביקורים והיוזמות השונות הייתה העמקת היחסים הקרובים התרבותיים, הפוליטיים והכלכליים בין ארגנטינה לברזיל.
דמוקרטיזציה
הדמוקרטיזציה הברזילאית וסיום המשטר הצבאי החל גל של שותפות ואינטגרציה בלתי פוסקת בין שתי המדינות. בשנת 1985 שתי המדינות חתמו על הבסיס למרקוסור, הסכם סחר אזורי.
בתחום המדע, שתי הענקיות האזוריות היו יריבות מאז שנות החמישים של המאה העשרים ונערכה ביניהן מעין מלחמה קרה. שתי הממשלות השיקו תוכניות גרעיניות וחקר חלל מקבילות. לאחר הדמוקרטיזציה נחתמו בין שתי המדינות הסכמים והוקמו גופים משותפים כמו הסוכנות הברזילאית-ארגנטינאית לבקרה גרעינית.
גם בתחום הצבאי חלה התקרבות בין ברזיל לארגנטינה. בהתאם למדיניות הידידות, שני הצבאות העבירו יחידות מרכזיות שהיו בעבר בגבולם המשותף למקומות אחרים. חיילים ברזילאים משתפים פעולה עם חיילים ארגנטינאים בהאיטי ובקפריסין בגדודי האו"ם לשמירת שלום. הצי הברזילאי וחיל הים הארגנטינאי גם הם משתפים פעולה, כשהצי הברזילאי מספק כלי מלחמה לארגנטינה.
היחסים במהלך המאה ה-21 (2000–)
משטרו של נסטור קירשנר בארגנטינה מיקם את ברזיל כמדינה עדיפה לשיתוף פעולה והיחסים עם ברזיל הוגדרו כאסטרטגיים. גם הברזילאים הגדירו את היחסים עם הארגנטינאיים כאסטרטגיים ומשטרו של לואיז אינסיו דה סילבה ברך על היחסים שבין המדינות. הביקור הראשון של דה סילבה במדינה זרה היה בארגנטינה, בדצמבר 2002. מטרתו של דה סילבה הייתה להפוך את ברזיל, ואת דרום אמריקה בכלל, למעצמות בקנה מידה עולמי, והוא האמין שהברית עם ארגנטינה יכולה לתרום רבות לנושא.
מאז 2003 מתאמות ברזיל וארגנטינה את עמדותיהן בפורומים רב צדדיים רבים ככל האפשר. הקמת איחוד האומות הדרום אמריקאיות בשנת 2008 היוותה נקודת ציון מרכזית במדיניות החוץ של ברזיל וארגנטינה. ברזיל וארגנטינה שתיהן משתפות פעולה גם במועצת הביטחון של האו"ם כשמשלחותיהן מאוחדות בפועל.
בזירה הכלכלית, ארגנטינה וברזיל זנחו את הדולר האמריקני והחלו להשתמש בהילך החוקי שלהן בכל הסחר הבילטרלי ביניהן בשנת 2008.
ב-6 בספטמבר 2008 ביקרה נשיאת ארגנטינה כריסטינה קירשנר בברזיל על מנת לשוחח עם בכירים בממשל על היחסים ולקרב אותם אף עוד יותר. קירשנר הייתה אורחת של כבוד ביום העצמאות הברזילאי ב-7 בספטמבר והשקיפה על מצעד צבאי בברזיליה. ב-8 בספטמבר נפגשה עם הנשיא דה סילבה ואלו שוחחו על מגוון נושאים דו-צדדיים בהם אנרגיה, הגנה ושיתוף פעולה אטומי.
ב-28 באוקטובר 2010 ביקר הנשיא הברזילאי דה סילבה בארגנטינה על מנת להשתתף באבל על מותו של נסטור קירשנר. הממשלה הברזילאית הכריזה על שלושה ימי אבל לאומי.
הנשיאה דילמה רוסף בחרה בארגנטינה כיעד הראשון לבקר בו בתור נשיאה, בנימוק שהקשרים בין שתי המדינות הם "מיוחדים ואסטרטגיים". במהלך הביקור בבואנוס איירס ב-31 בינואר 2011, רוסף הצהירה כי "זו לא הייתה החלטה רגילה לבחור את ארגנטינה כיעד הראשון שלה", ואמרה כי ארגנטינה היא "בעלת ברית אסטרטגית" של ברזיל. רוסף היללה את ארגנטינה בפני עיתונים מקומיים בבואנוס איירס במהלך ביקורה.
גם היחסים של ברזיל עם משטר מאוריסיו מאקרי היו יחסים חמים בעקבות העלייה בקנה אחד עם משטרו של ז'איר בולסונארו.
עם בחירתו של הנשיא הברזילאי ז'איר בולסונארו התקררו היחסים שבין ארגנטינה לברזיל בעקבות הבדלים אידאולוגיים אדירים בינו לבין הנשיא השמאלן הארגנטינאי אלברטו פרננדס. ב-2019, בפעם הראשונה מזה 23 שנים לא הגיע נשיא ברזיל להשבעתו של נשיא ארגנטינה, אלא הגיע סגנו המילטון מוראו.
השוואה מדינית
| שם נפוץ | ארגנטינה | ברזיל |
|---|---|---|
| שם רשמי | הרפובליקה הארגנטינאית | הרפובליקה הפדרלית של ברזיל |
| סמל | 
|
|
| דגל | 
|
|
| שטח | 2,780,400 קמ"ר | 8,515,770 קמ"ר |
| אוכלוסייה | 45,479,118 | 211,715,973 |
| צפיפות אוכלוסייה | 16.36 לק"מ רבוע | 24.86 לק"מ רבוע |
| עיר בירה | בואנוס איירס | ברזיליה |
| המטרופולין הגדול ביותר | בואנוס איירס | סאו פאולו |
| משטר | דמוקרטיה נשיאותית פדרלית מערכת רב-מפלגתית |
רפובליקה פדרלית דמוקרטית מערכת רב-מפלגתית |
| שפות רשמיות | ספרדית | פורטוגזית |
| תוצר מקומי גולמי | 1,248,000 מיליון דולר | 2,925,000 מיליון דולר |
| מדד הפיתוח האנושי | 0.830 (גבוה מאוד) | 0.761 (גבוה) |
| קידומת טלפון בינלאומית | +54 | +55 |
| אזור זמן | -2, -3 | -2, -3, -4, -5 |
נציגויות דיפלומטיות
- ברזיל מיוצגת בארגנטינה בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בבואנוס איירס, בירת המדינה.[1] ברזיל מיוצגת בארגנטינה גם בדרג הקונסולרי באמצעות אחת עשרה קונסוליות שהיא מחזיקה בערים באיה בלנקה,[2] קטמרקה,[3] קורדובה,[4] מנדוסה,[5] פסו דה לוס ליברס,[6] פוארטו איגואסו,[7] רסיסטנסיה,[8] רוסאריו,[9] סלטה,[10] סן קרלוס דה בארילוצ'ה,[11] וסנטו טומה.[12]
- ארגנטינה מיוצגת בברזיל בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בברזיליה, בירת המדינה.[13] ארגנטינה מיוצגת בברזיל גם בדרג הקונסולרי באמצעות עשר קונסוליות בערים בלו הוריזונטה,[14] קוריטיבה,[15] פלוריאנופוליס,[16] פוז דו איגואסו,[17] פורטו אלגרה,[18] רסיפה,[19] ריו דה ז'ניירו,[20] סלבדור,[21] סאו פאולו,[22] ואורוגוואיאנה.[23]
-
הקונסוליה הכללית הברזילאית בארגנטינה -
השגרירות הברזילאית בארגנטינה
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- Embassy of Brazil in Buenos Aires, שגרירות ברזיל בבואנוס איירס
- Embassy of Argentina in Brasília, שגרירות ארגנטינה בברזיליה
- Ministry of Foreign Relations of Brazil, אתר משרד החוץ של ברזיל
- Ministry of Foreign Relations, International Trade and Cult of Argentina, אתר משרד החוץ והסחר של ארגנטינה
- Brazilian-Argentine Agency for Accounting and Control of Nuclear Materials, הסוכנות הברזילאית-ארגנטינאית לתיעוד ושליטה על חומרים אטומיים
הערות שוליים
- ^ EMBASSY OF BRAZIL IN BUENOS AIRES, ARGENTINA
- ^ CONSULATE OF BRAZIL IN BAHIA BLANCA, ARGENTINA
- ^ CONSULATE OF BRAZIL IN CATAMARCA, ARGENTINA
- ^ CONSULATE GENERAL OF BRAZIL IN CORDOBA, ARGENTINA
- ^ CONSULATE OF BRAZIL IN MENDOZA, ARGENTINA
- ^ VICE CONSULATE OF BRAZIL IN PASO DE LOS LIBRES, ARGENTINA
- ^ VICE CONSULATE OF BRAZIL IN PUERTO IGUAZU, ARGENTINA
- ^ CONSULATE OF BRAZIL IN RESISTENCIA, ARGENTINA
- ^ CONSULATE OF BRAZIL IN ROSARIO, ARGENTINA
- ^ CONSULATE OF BRAZIL IN SALTA, ARGENTINA
- ^ CONSULATE OF BRAZIL IN SAN CARLOS DE BARILOCHE, ARGENTINA
- ^ CONSULATE OF BRAZIL IN SANTO TOME, ARGENTINA
- ^ EMBASSY OF ARGENTINA IN BRASILIA, BRAZIL
- ^ CONSULATE OF ARGENTINA IN BELO HORIZONTE, BRAZIL
- ^ CONSULATE OF ARGENTINA IN CURITIBA, BRAZIL
- ^ CONSULATE OF ARGENTINA IN FLORIANOPOLIS, BRAZIL
- ^ CONSULATE OF ARGENTINA IN FOZ DO IGUACU, BRAZIL
- ^ CONSULATE GENERAL OF ARGENTINA IN PORTO ALEGRE, BRAZIL
- ^ CONSULATE OF ARGENTINA IN RECIFE, BRAZIL
- ^ CONSULATE GENERAL OF ARGENTINA IN RIO DE JANEIRO, BRAZIL
- ^ CONSULATE OF ARGENTINA IN SALVADOR, BRAZIL
- ^ CONSULATE GENERAL OF ARGENTINA IN SAO PAULO, BRAZIL
- ^ CONSULATE OF ARGENTINA IN URUGUAIANA, BRAZIL
29803264יחסי ארגנטינה–ברזיל