יחסי ארגנטינה – קוריאה הצפונית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ארגנטינהקוריאה הצפונית
ארגנטינהארגנטינה קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית
ארגנטינה קוריאה הצפונית
שטחקילומטר רבוע)
2,780,400 120,538
אוכלוסייה
45,761,159 26,529,070
תמ"ג (במיליוני דולרים)
640,591
תמ"ג לנפש (בדולרים)
13,999
משטר
דמוקרטיה נשיאותית דיקטטורה, טוטליטריזם, משטר חד מפלגתי
מבנה בבואנוס איירס ששימש כשגרירות קוריאה הצפונית בארגנטינה למשך שנים ספורות בשנות ה-70 של המאה ה-20

יחסי ארגנטינה–קוריאה הצפונית הם יחסי החוץ בין ארגנטינה לבין קוריאה הצפונית.

סקירה כללית

במהלך נשיאותו של הקטור חוסה קמפורה החלו ההתקרבויות עם ממשלת קוריאה הצפונית, ובמרץ 1973, סגנית הנשיא איסבל פרון והשר חוסה לופס רגה (אנ') ביקרו בפיונגיאנג, שם נפגשו עם קים איל-סונג. ביוני אותה שנה, שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים וקוריאה הצפונית פתחה את שגרירותה בבואנוס איירס.

בשנת 1975 קיבלה איסבל פרון, אז כבר כנשיאה, ועדה מילדי צפון קוריאה במשכנה קינטה דה אוליבוס (אנ'). במהלך תהליך ההתארגנות הלאומית נמלטו הדיפלומטים הצפון קוריאנים מארגנטינה בשנת 1977, כאשר חורחה רפאל וידלה במסע הצלב האנטי-קומוניסטי שלו ניסה להתנקש בהם באמצעות שריפת השגרירות, גרימת נזקים מהותיים רבים והשארת חובות משמעותיים עבור בעלי הנכס בו הייתה השגרירות. המשטר הצבאי הצטדק על ידי האשמת הצפון קוריאנים בשריפה כדי להצדיק את הידרדרות היחסים הדיפלומטיים עם המדינה האסיאתית.

לאחר מכן, היו התקרבויות מחודשות ב-1990, כמו התמיכה של ארגנטינה לצירוף קוריאה הצפונית לאו"ם, וכן תמיכה עתידית של הקוריאנים עבור הצעה לאירוח המשחקים האולימפיים בבואנוס איירס. קוריאה הצפונית אף ביקשה לפתוח משרדים מסחריים בבואנוס איירס בתקופת נשיאותו של קרלוס מנם, בקשה שמעולם לא התממשה.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28951847יחסי ארגנטינה – קוריאה הצפונית