באיה בלנקה
 | |
| נמל באיה בלנקה | |
| מדינה |
 ארגנטינה |
|---|---|
| פרובינציה |
 בואנוס איירס |
| ראש העיר | ד"ר כריסטיאן ברייטנשטיין |
| תאריך ייסוד | 1828 |
| שטח | 385.50 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 301,572 (2010) |
| קואורדינטות | 38°43′12″S 62°15′24″W / 38.72000°S 62.25667°W |
| אזור זמן | UTC -3 |
| www.bahiablanca.gov.ar | |
באיה בלנקה (בספרדית: Bahía Blanca) היא עיר נמל בדרום-מערב פרובינציית בואנוס איירס שבארגנטינה. היא שוכנת בסמוך לשפך הנהר נפוסטה (אנ') לאוקיינוס האטלנטי. בשנת 2010 התגוררו בה כ-300 אלף נפש.
פירוש השם באיה בלנקה בספרדית הוא "מפרץ לבן", והוא נובע מהמלח המכסה את הקרקע שמסביב לחופי המפרץ, הנושא שם זהה – באיה בלנקה (ספ') – שבסמוך לו שוכנת העיר. שמו של המפרץ ניתן לו בידי פרדיננד מגלן, שעבר באזור במהלך מסע בשליחותו של מלך ספרד, קרל החמישי בשנת 1520, בחיפוש אחר מעבר לאוקיינוס השקט.
היסטוריה
ראשיתה של העיר במצודה שהוקמה ב-11 באפריל 1828 בידי רמון אסטומבה, בהוראת מושל בואנוס איירס, חואן מנואל דה רוסאס. המצודה נועדה להגן על מגדלי הבקר בסביבה, וכן להגן על החוף מפני חיל הים הברזילאי, שנחת באזור באותה שנה. צ'ארלס דרווין ביקר באזור במהלך מסעותיו בדרום אמריקה בספטמבר 1833. המצודה הותקפה מספר פעמים בידי אינדיאנים, בעיקר בשנת 1859.
לאחר הקמת מסילת ברזל לבואנוס איירס ב-1885, מהלך שהקל על הובלת תבואה מן העיר החוצה, החלה העיר לשגשג מבחינה כלכלית. היא צמחה במהירות גם הודות למדיניות של עידוד ההגירה מאירופה, בעיקר מספרד ומאיטליה, אך גם מצרפת ומהולנד.
קהילות של מהגרים יהודים מגרמניה וממזרח אירופה הגיעו לעיר בתחילת המאה ה-20, וגם במהלך ולאחר מלחמת העולם השנייה.
ערים תאומות
אשדוד, ישראל
ג'קסונוויל, ארצות הברית
דאליין, הרפובליקה העממית של סין
חיוס, יוון
טלקוואנו, צ'ילה
סיינפואגוס, קובה
פיורה, פרו
פרמו, איטליה
ראוס, ספרד
בניין העירייה
בניין ממשל
הרחוב הראשי בעיר
בניין הבנק המרכזי
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: באיה בלנקה |
