יחסי ארגנטינה–פרו
| יחסי ארגנטינה–פרו | |
|---|---|
|
|
| |
| ארגנטינה | פרו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,780,400 | 1,285,216 |
| אוכלוסייה | |
| 45,748,407 | 34,338,347 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 640,591 | 267,603 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 14,002 | 7,793 |
יחסי ארגנטינה–פרו הם היחסים הדו-צדדיים שבין בין הרפובליקה הארגנטינאית לבין הרפובליקה של פרו. בין שתי המדינות קיימים יחסים דיפלומטיים מאז 10 ביולי 1822. שתי המדינות חברות באיחוד אומות דרום אמריקה.
לארגנטינה שגרירות וקונסוליה כללית בלימה שבפרו[1][2], ואילו לפרו שגרירות בבואנוס איירס[3] וקונסוליה כללית במנדוסה[4].
ארגנטינה היוותה ב-2013 יעד ל-14.3% מההגירה הבינלאומית של פרואנים. כמו כן, בין השנים 1994–2012 הארגנטינאים היוו 6% מאוכלוסיית המהגרים בפרו[5].
היסטוריה
מלחמת העצמאות של פרו
עם קבלת הידיעות על קבלת העצמאות בדרום, הגיע חוסה דה סן מרטין לפרו, ואחרי מספר ניצחונות נכנס סן מרטין ללימה, שם עדיין היו אלפי ספרדים ששמרו על השפעת ספרד בפוליטיקה ובכלכלה. לבסוף, ב-28 ביולי 1821 הוא הכריז על עצמאות המדינה במילים הבאות.
לאחר הכרזת העצמאות הוקמה ממשלה שהעניקה לסן מרטין סמכויות אזרחיות וצבאיות. על אף הסתייגותו מסמכויות אלו, הוא היה משוכנע כי הסכנה לעצמאות פרו טרם פגה. אחת הפעולות הראשונות של הממשלה החדשה הייתה להכריז על רפורמה במוסד העבדות שמטרה הייתה לבטלו לחלוטין.
מלחמת סנפה
ערך מורחב – מלחמת פרו–אקוודור
בשנת 1995 נלחמה פרו באקוודור במלחמת סנפה, מלחמה קצרה בת 33 יום נגד אקוודור בגזרת נהר סנפה שבשטח קורדילרה דל קנדור במערב האמזונאס. ארגנטינה, צ'ילה, ברזיל וארצות הברית, כערבות לפרוטוקול ריו משנת 1942 שסיים את המלחמה הקודמת בין אקוודור לפרו, עבדו יחד עם ממשלות שתי המדינות כדי להשיב את הסטטוס קוו ולסיים את סכסוך הגבול ביניהן. בשנת 2005, גנרל ויקטור מנואל באיאס, לשעבר ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים באקוודור במהלך מלחמת סנפה, השמיע שורה של הצהרות ביחס לסכסוך בין פרו לאקוודור. ב-21 במרץ 2005 נשאל הגנרל דה בייאס בריאיון האם צ'ילה מכרה נשק לאקוודור במהלך מלחמת סנפה וענה:"כן, היה חוזה עם הצבא במהלך הסכסוך." מצד שני, גנרל בייאס חשף כי ארגנטינה ורוסיה מכרו נשק גם לאקוודור במהלך המלחמה[6].
ארגנטינה הודתה במכירה לא חוקית של נשק בכך שחשפה את קיומן של שלושה הסכמים חשאיים שנחתמו על ידי הנשיא קרלוס מנם בין 1991 ל-1995. המחלוקת בנוגע להסכמים התרחשה כאשר התברר הנשק שנמכר לא עבר לפנמה, בוליביה וונצואלה כפי שהוסכם, אולם במקום זאת הנשק עבר לקרואטיה ואקוודור בתקופה ששתי המדינות היו מעורבות במלחמות ונאסר עליהן לקבל סיוע צבאי בינלאומי. המכירה של ארגנטינה לאקוודור כללה 6,500 טונות רובים, תותחים, טילי נ"ט ותחמושת[7]. מנם הועמד לדין בשל הקשר לכאורה שלו למעשים בלתי חוקיים אלה בשנת 2001, אך זוכה על ידי בית המשפט העליון בארגנטינה.
סחר
בשנת 2018 הסתכם היקף הסחר בין המדינות בכ-1.38 מיליארד דולר. עיקר הסחורות שארגנטינה ייצאה לפרו בשווי כולל של 180 מיליון דולר כללו מינרלים, מלחים, אדמה ופריטי לבוש[8]; עיקר הסחורות שפרו ייצאה לארגנטינה כללו שומנים, כלי רכב ודגן[9].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Embassy in Peru, משרד החוץ של ארגנטינה
- ^ Consulate General in Lima, משרד החוץ של ארגנטינה
- ^ EMBASSY OF PERU IN BUENOS AIRES, ARGENTINA, Embassy Pages
- ^ CONSULATE GENERAL OF PERU IN MENDOZA, ARGENTINA, Embassy Pages
- ^ "Perú: Estadísticas de la Emigración Internacional de Peruanos e Inmigración de Extranjeros, 1990 - 2012" (PDF).
- ^ "Chile niega haber vendido armas a Ecuador antes del conflicto con Perú en 1995".
- ^ "Comienza juicio contra Carlos Menem".
- ^ Peru exports from Argentina, Trading Economics
- ^ Argentina exports from Peru, Trading Economics
33559757יחסי ארגנטינה–פרו