יחסי ארגנטינה–קולומביה
| יחסי ארגנטינה–קולומביה | |
|---|---|
|
|
| |
| ארגנטינה | קולומביה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,780,400 | 1,138,910 |
| אוכלוסייה | |
| 45,761,159 | 53,111,749 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 640,591 | 363,540 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 13,999 | 6,845 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית פדרלית | רפובליקה |
יחסי ארגנטינה–קולומביה הם יחסי החוץ בין ארגנטינה וקולומביה.
היסטוריה
שתי המדינות היו תחת שלטון האימפריה הספרדית מהמאה ה-16 עד לקבלת עצמאותן לאחר מלחמות העצמאות של אמריקה הספרדית בתחילת המאה ה-19. מלחמת ארגנטינה–ברזיל שהביאה לעצמאותה של אורוגוואי הייתה גם הסיבה למגעים פוליטיים בין ארגנטינה לקולומביה. במיוחד ביקשה ממשלת ארגנטינה עזרה מקולומביה, שצבאה כבש את בוליביה באותה תקופה, כדי לפלוש לאימפריה הברזילאית במאטו גרוסו. עם זאת, סימון בוליבר סירב כי הפרובינציות המאוחדות של ריו דה לה פלטה (הישות שקדמה לארגנטינה) סירבו להשתתף בקונגרס פנמה שהנהיג בוליבר וניסה להקים מסגרת-על למדינות שזה עתה קיבלו עצמאות באמריקה הלטינית.
לקולומביה הייתה השתתפות פסיבית במלחמת הברית המשולשת כשגינתה את מה שאירע לפרגוואי במהלך הסכסוך. קולומביה תרמה להשבת הריבונות של פרגוואי. זה החליש את היחסים בין ארגנטינה וקולומביה עד 1912.
היחסים בין ארגנטינה לקולומביה נמשכו במאה ה-20 עם הקמת איחוד הרפובליקות האמריקאיות (גוף שקדם לארגון מדינות אמריקה), יחד עם מדינות אחרות. שתי המדינות נותרו נייטרליות במלחמת העולם הראשונה והיו ממייסדות חבר הלאומים. במלחמת העולם השנייה שתי המדינות שמרו על עמדות שונות, מצד אחד, קולומביה שמרה על קשרים הדוקים מאוד עם ארצות הברית, ולכן הכרזת המלחמה נגד מדינות הציר הייתה קרובה; מצד שני, לארגנטינה היו יחסים טובים עם ברלין ורומא, אבל בגלל המצור המסחרי, יחסים אלה שינו את יעדם לוושינגטון וללונדון. בעקבות כך, קולומביה וארגנטינה, יחד עם צ'ילה, היו המדינות היחידות באמריקה הלטינית שהכריזו מלחמה על גרמניה הנאצית. בסוף המחצית הראשונה של המאה ה-20, ארגנטינה וקולומביה היו שתיים מחמישים המדינות המייסדות של ארגון האומות המאוחדות וארגון מדינות אמריקה.
ב-1967 נפגשו שני שרי החוץ כדי לחתום על הסכמים הקשורים למיסוי ימי ואווירי, ועניינים גרעיניים. מאוחר יותר, ב-1972, נפגשו הנשיאים אלחנדרו אגוסטין לנוסה מארגנטינה ומיסאל פסטרנה בוררו מקולומביה, כדי לחתום על הסכם נוסף; אף על פי שאירועים אלו התרחשו, היחסים בין שתי האומות לא היו הדוקים בשל היעדר הסכמה בנושא הדמוקרטיה.
קולומביה נותרה נייטרלית במהלך מלחמת פוקלנד, אולם היא תומכת כעת בטענותיה של ארגנטינה על איי פוקלנד. מצד שני, הגישות של ארגנטינה וקולומביה התגלמו בקבוצת קונטדורה, שבסופו של דבר תהפוך לקבוצת ריו בשנת 1990. כך, במשך שנות ה-90 של המאה ה-20, ארגנטינה שינתה את מדיניות החוץ שלה כלפי ארצות הברית, והפגינה את תמיכתה בתוכנית קולומביה.
בעשור הראשון של המאה ה-21, היחסים בין ארגנטינה לקולומביה נקטעו על ידי נושאים כמו היעדר תמיכה בלתי מותנית מקולומביה בנוגע לסכסוך פוקלנד במהלך החלק האחרון של המאה ה-20, שהראה שינוי רק במהלך פגישת קבוצת ריו בקנקון ב-2010, כאשר הנשיא אלווארו אוריבה הכריז על תמיכתה של קולומביה. בנוסף, הפרטת חברת Repsol YPF בארגנטינה ספגה ביקורת על ידי הנשיא הקולומביאני חואן מנואל סנטוס.
יחסי סחר
בשנת 2004, קולומביה, אקוודור וונצואלה חתמו על הסכם סחר חופשי עם ארבע מדינות מרקוסור במטרה לבטל את חסמי היבוא. לפיכך, עד פברואר 2005, ארגנטינה וקולומביה ערכו הסכם דו-צדדי במסגרת אמנה זו. המטרה העיקרית של הסכם זה היא להשיג את האינטגרציה המיוחלת לדרום אמריקה. באשר לארגנטינה, היא מקווה להשתלט על שוק חקלאי מסוים בקולומביה, בעוד שעבור מדינת האנדים מגזר התרופות הוא המטרה העיקרית שלה. בעקבות כך, עד 2013, קולומביה ייצגה את אחד היעדים העיקריים לייצוא ארגנטינאי.
ארגנטינה מייצאת לקולומביה בעיקר דגנים, פסולת מזון, כלי רכב יבשתיים, שמנים מן החי, מכשירים מכניים ומוצרים פרמצבטיים. מאידך, קולומביה מייצאת לארגנטינה בעיקר כלי רכב יבשתיים, מוצרי פלסטיק, דלקים מינרליים, מוצרים כימיים אורגניים ואנאורגניים, מוצרים שונים ומוצרים פרמצבטיים.
נציגויות דיפלומטיות
- ארגנטינה מחזיקה בקולומביה שגרירות בבוגוטה.
- קולומביה מחזיקה בארגנטינה שגרירות בבואנוס איירס.
קישורים חיצוניים
33299954יחסי ארגנטינה–קולומביה