יחסי ארגנטינה–ונצואלה
| יחסי ארגנטינה–ונצואלה | |
|---|---|
|
|
| |
| ארגנטינה | ונצואלה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,780,400 | 912,050 |
| אוכלוסייה | |
| 45,748,407 | 28,443,019 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 640,591 | 482,359 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 14,002 | 16,959 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה פדרלית |
יחסי ארגנטינה–ונצואלה הם יחסי החוץ בין ארגנטינה לוונצואלה. יחסים דיפלומטיים בין המדינות קיימים כבר עשרות שנים.
היסטוריה
1.4 מיליארד דולר נסחרו בין ארגנטינה לוונצואלה במהלך 2008.[1]
נשיא ונצואלה הוגו צ'אווס פגש את נשיאת ארגנטינה כריסטינה פרננדס דה קירשנר בקראקס ב-11 באוגוסט 2009.[2] קירשנר כינתה זאת "פגישה דו-צדדית [...] שמטרתה להעמיק את האינטגרציה החיונית שלנו".[2]
שני הנשיאים חתמו על עסקאות שנועדו לייבא לוונצואלה עור, מכונות ועופות מארגנטינה, בעוד שהסכם ייבוא אורז תואר על ידי נשיא ארגנטינה כ"הגדול ביותר אי פעם בתולדות ארגנטינה".[2] העסקאות נאמרו בשווי של 1.1 מיליארד דולר.[1] הפגישה התרחשה במקביל לביקורים בוונצואלה של עשרות אנשי עסקים ארגנטינאים.[2]
הגירה
במהלך שנות ה-70 וה-80, מספר לא מבוטל של ארגנטינאים היגרו לוונצואלה, ונמלטו מהדיקטטורה הצבאית ומהבעיות הכלכליות של המדינה. רבים מהם חזרו מאוחר יותר לארגנטינה עם תחילת המשבר הכלכלי בוונצואלה.[3]
כתוצאה מהמשבר בוונצואלה, מיליוני ונצואלים נמלטו מארצם, ורבים מהם התיישבו בארגנטינה. נכון לשנת 2021, חיים בארגנטינה 179,203 ונצואלים,[4] שרובם היגרו במהלך המחצית השנייה של שנות ה-2010.[5][6] נכון לשנת 2018, תושבי ונצואלה היו קהילת המהגרים הרביעית בגודלה בארגנטינה, אחרי פרגוואיים, בוליביאנים וצ'יליאנים.[7] על פי נתוני IOM, ארגנטינה העניקה 170,223 אישורי שהייה לאזרחי ונצואלה בלבד מ-2018 עד 2020, כמעט פי שניים מאשר לאזרחי פרגוואי.[8] זה הופך את תושבי ונצואלה לקהילת המהגרים הצומחת הכי מהר במדינה.[9][10]
נציגויות דיפלומטיות
- ארגנטינה מחזיקה בוונצואלה שגרירות בקראקס.
- ונצואלה מחזיקה בארגנטינה שגרירות בבואנוס איירס.[11]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Venezuela shops in Argentina after Colombia spat". Reuters. 11 באוגוסט 2009. נבדק ב-13 באוגוסט 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 "Chavez and Cristina sign a billion USD trade agreement". MercoPress. 12 באוגוסט 2009. נבדק ב-13 באוגוסט 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Los que se fueron y los que se quedaron". Clarín (בספרדית). אורכב מ-המקור ב-31 באוגוסט 2016. נבדק ב-2 ביולי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "R4V América Latina y el Caribe, Refugiados y Migrantes Venezolanos en la Región – Agosto 2021". R4V (בספרדית). 6 באוגוסט 2021. נבדק ב-19 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Martínez, Lucía (7 בדצמבר 2018). "Radiografía de la inmigración venezolana en la Argentina". Chequeado (בספרדית). נבדק ב-19 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Frías, Carlos (14 בינואר 2018). "La llegada de venezolanos creció 140% en 2017: entró 1 cada 20 minutos". Clarín (בספרדית). נבדק ב-19 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Informe sobre migraciones en Argentina" (PDF). Cámara Argentina de Comercio y Servicios (בספרדית). במאי 2018. נבדק ב-24 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Portal de Datos Migratorios en la Argentina". iom.int (בספרדית). נבדק ב-24 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cullen, Lucía (25 בינואר 2019). "Por primera vez en la historia, en 2018 los venezolanos lideraron el ranking de inmigrantes que llegaron al país". La Nación (בספרדית). נבדק ב-24 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Argentina muda su política poblacional estimulada por la migración venezolana". EFE (בספרדית). 17 בפברואר 2019. נבדק ב-24 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Embajadas y Consulados" [Embassies and Consulates] (בספרדית). Ministry of Foreign Affairs and Worship. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
34809888יחסי ארגנטינה–ונצואלה