אסתר אשל
 | |
| לידה |
11 בפברואר 1958 (גיל: 66) חיפה |
|---|---|
| ענף מדעי | חקר המקרא |
| מקום מגורים | ישראל |
| תרומות עיקריות | |
|
חקר כתובות מתקופת בית המקדש הראשון וספרות מימי בית המקדש השני | |
אסתר אשל (נולדה ב-11 בפברואר 1958) היא פרופסור לחקר המקרא וחקר כתובות מתקופת בית המקדש הראשון וספרות מימי בית המקדש השני, חברת סגל אוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה
אסתר אשל נולדה בחיפה ב-1958. את התואר הראשון במקרא למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיימה אותו בשנת 1985.
מתגוררת כיום בירושלים. הייתה נשואה להיסטוריון והארכאולוג פרופסור חנן אשל, שנפטר בשנת 2010. לשניים נולדו שני ילדים. סבתא לשישה נכדים.
פעילות אקדמית ומחקרית
תחומי המחקר וההתמחות של אשל עוסקים באפיגרפיה מתקופות המקרא, בית המקדש הראשון והשני, מגילות מדבר יהודה וספרי מקרא מתקופת שיבת ציון. לאחר שסיימה את לימודיה לתואר הראשון במקרא באוניברסיטה העברית, עבדה במפעל המקרא ובמכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית, כעוזרת מחקר של פרופסור משה גושן-גוטשטיין ופרופסור חיים רבין במחקר על התרגומים הארמיים למקרא. כמו כן שימשה כעוזרת מחקר של פרופסור עמנואל טוב ופרופסור משה ויינפלד בחקר מגילות מדבר יהודה.
את לימודי התואר השני סיימה בשנת 1991. את עבודת התזה שלה כתבה בהנחיית פרופסור עמנואל טוב, והיא עסקה בנושא "עריכה הרמוניסטית בחמישה חומשי תורה בתקופת בית שני". במהלך שנות התשעים עבדה כעוזרת מחקר של פרופסור ג'ון סטרגנל, וסייעה לפרסום טקסטים ממגילות מדבר יהודה. בהמשך עבדה כאוצרת משנה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים.
במשך השנים 1992-1995 עבדה ברשות העתיקות, והייתה אחראית לפרסום האוסטרקונים שנתגלו במרשה בחפירתו של פרופסור עמוס קלונר. את תואר הדוקטור סיימה בשנת 2000, את עבודת הדוקטורט כתבה בהנחיית פרופסור מיכאל סטון בנושא "האמונה בשדים בארץ-ישראל בימי הבית השני". אשל החלה להרצות באוניברסיטת בר-אילן במחלקה לתנ"ך בשנת 1997. בשנת 2000 הפכה למרצה בכירה, והחל משנת 2013 היא מכהנת כפרופסור חבר.
כמו כן עבדה בהוראה במהלך השנים 1998-1995 בשלוחה של האוניברסיטה העברית ברחובות ובמכללה האקדמית באשקלון בשנים 2002-2000. בשנת 2010 החלה לשמש ממלאת מקום למנהל מרכז יסלזון לתולדות ישראל לאור האפיגרפיה באוניברסיטת בר-אילן, והחל משנת 2013 היא מנהלת המרכז.
אשל היא חברת מערכת בכתבי עת אקדמיים רבים כגון מערב (MAARAV), Journal of Ancient Judaism, Henoch, Journal of Biblical Literature.
פרסים
- 1993 – פרס הצטיינות מהמכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית
- 1996-1997 – פרס ע"ש אריה לובין
- 2002 – פרס ריקליס
מלגות
- 1989 – מלגה מטעם עמותת קרן גולדה מאיר
- 1996 – מלגה מטעם ארגון נשים אקדמאיות
- 1996 – מלגת נסיעה מטעם לכינוס הבינלאומי של החברה לספרות מקראית (SBL)
- 1998– מלגת פוסט-דוקטורט ע"ש הארי סטאר באוניברסיטת הרווארד
- 2011 – מלגת הרולד היאם וינגייט, במרכז אוקספורד ללימודי עברית ויהדות, באוניברסיטת אוקספורד
מענקי מחקר
- 1996 – מענק מחקר מטעם מרכז אוריון ללימוד מגילות מדבר יהודה
- 2002-2005 – הקרן הלאומית למדעים, יחד עם פרופסור מיכאל סטון
- 2012-2015 – הקרן הלאומית למדע
מבחר מפרסומיה
ספרים
- Jonas C. Greenfild, Michael E. Stone and Esther Eshel, The Aramaic Levi Document (Studia in Veteris Testamenti Pseudepigrapha, 19). Leiden 2004, מסת"ב 9004137858
- A. Kloner, E. Eshel, H. Korzakova and G. Finkielsztejn, Maresha III: Epigraphic Finds from the 1989-2000 Seasons (IAA Reports, No. 45). Jerusalem 2010, מסת"ב 9789654062350
- "See, I will bring a scroll recounting what befell me" (Ps 40:8) : epigraphy and daily life from the Bible to the Talmud : dedicated to the memory of Professor Hanan Eshel / Göttingen : Vandenhoeck & Ruprecht, c2014. מסת"ב 9783525550625
מאמרים
- חנן ואסתר אשל, "מעמדות במגילת המלחמה ומשמעותם לבירור השקפות אנשי קומראן בשאלת מימון התמיד", בתוך ז' ספראי, א' פרידמן וי' שוורץ (עורכים), חקרי ארץ: עיונים בתולדות ארץ-ישראל, מוגשים לכבוד פרופסור יהודה פליקס. רמת-גן תשנ"ז, עמ' 234-223.
- א' אשל, "שיטה פרשנית של התורה בימי בית שני לאור החומש השומרוני ומגילות מדבר-יהודה", מחניים 3 (תשנ"ג), עמ' 69-60.
- אשל, אסתר, הנישואים הראויים על פי המגילה החיצונית לבראשית ועל פי מקורות קרובים לה.. בתוך: מגילות, ח-ט (תשע) 29-51
קישורים חיצוניים
- אסתר אשל באתר המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן
- מידע על אסתר אשל בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של אסתר אשל באתר רמב"י
