ריבה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אי דיוקים, מידע לא ממוקד.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אי דיוקים, מידע לא ממוקד. |
ריבה היא מאכל אותו מכינים באמצעות בישול של פירות או ירקות עם סוכר, עד לקבלת קריש.
אופן ההכנה
ריבה ניתנת להכנה בתערובת של סוכר ופרי או ירק בלבד. לפעמים מוסיפים לה חומרים מקרישים נוספים, כגון ג'לטין או פקטין, המופק מפירות שונים כגון לימון ומוספים למרקחת. בנוסף, יש ריבות המכילות צבעי מאכל כדי להשיג מראה יפה יותר.
לרוב, ריבה ביתית מוכנת בבישול ביחס של 1:1 בין משקל הפרי למשקל הסוכר, זאת למטרות קרישה אחידה וטעם מתוק יותר. ניתן להכין ריבה גם ביחסי תערובת אחרים כגון של 2:3 לטובת הפרי. כאשר מפחיתים את כמות הסוכר, יש לזכור כי הסוכר אחראי על חלק מהקרישה כך שנדרש להשתמש בעזר אחר על מנת להקריש את הריבה. אחד מחומרי הקרישה הנפוצים ביותר הוא פקטין – חומר שנמצא בתפוחי עץ, פרי הדר, ופירות נוספים. אפשר להוסיף לריבה שיש בה פרי דל בפקטין אפילו ליבות תפוחי עץ שיפרישו מספיק פקטין כדי להקריש את הריבה – ולהוציאם מהריבה לפני תום הבישול. אחרים מוסיפים לימון שלם חתוך, על קליפתו וגרעיניו.
הריבה כאמצעי שימור
הכנת ריבה מהווה שיטה לשימור מזון, מכיוון שהסוכר מונע את רקבון הפירות. הסיבה לכך היא העובדה שחיידקים שונים, הפועלים לפירוק וקלקול מזון, אינם מסוגלים לשרוד בסביבה בה יותר מ-35% סוכר. ריבה תהווה אמצעי שימור אך ורק אם סך כל סוכרי הפרי הקיימים, בתוספת הסוכר שעורבב בתהליך הבישול, תעמוד על כ- 35% ממשקל הריבה כולה, והריבה תהיה הומוגנית - אחרת תיתכן התפתחות של מושבות חיידקים באזורים דלי סוכר בתוך הריבה.
ניתן לשמר ריבה גם באמצעות סוכר פרי המוסף אליה במקום סוכר לבן, כמו גם דבש וסוכרים אחרים. ריבה המכילה ממתיקים מלאכותיים לא תישמר, אלא אם יוסיפו לה חומר משמר על מנת לפצות על העדר הסוכר.
שימושים לריבה
לרוב ריבה נרקחת על מנת לשמר את יבול פירות שעונתם קצרה, כגון משמשים ודובדבנים. בצורה זו, ניתן לנצל את מלוא תנובתו של עץ הפרי, אפילו אם פריו זמין לשבועיים בלבד.
ריבה היא מצרך הכרחי בתקופות מלחמה ומחסור, בזכות מחירה הזול יחסית ויכולת השימור ארוכת הטווח שלה. בתקופת הצנע בישראל שימשה ריבה כתחליף לסוכר לצורך המתקת תה.
שימוש נוסף לרקיחת ריבה הוא שיפור טעמם של הפירות שטעמם אינו ערב לחיך כשהם טריים, כגון חבושים. במקרים אלו, פירות שאינם מתוקים דיים או קשים מדי לנגיסה יהיו בסיס טוב לריבה לאחר הבישול המרכך וההמתקה, וכך ניתן לצרכם.
ריבה היא מילוי פופולרי לסופגנייה בחנוכה.
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| קלוריות | 260 קק"ל |
|---|---|
| חלבונים | 1 ג' |
| פחמימות | 64 ג' |
| שומן | 0 ג' |
| כולסטרול | 0 מ"ג |
| נתרן | 7 מ"ג |
| מקור: [דרוש מקור] | |
סוגים שונים של ריבות
אף על פי שריבה בהגדרתה האינטואיטיבית היא תערובת של פרי וסוכר, הרי שמאכלים שונים המהווים קריש עתיר סוכר לעיתים נקראים ריבות. כך למשל, מירקות כגון גזר, בצל, עגבנייה, וחציל ניתן להכין מאכלים דמויי ריבות, שנקראות על שם הירק ממנו הוכנו. דוגמה נוספת היא ריבת חלב (Dulce de leche), שהיא ממרח שעשוי מחלב וסוכר.
גם ריבות אמיתיות, העשויות פרי וסוכר, זכו לשמות שונים בהתאם לאופי ההכנה, סוג הפרי והמינונים השונים בין פירות וסוכר.
- ריבה רגילה מכילה בדרך כלל 60% סוכר ו-35% פרי.
- קונפיטורה - ריבה בה מצויים גושי פרי או קליפות פרי, ולרוב אחוזי הפרי שבה מעל 50%. כמו כן על פי תקן משרד הבריאות בישראל, אסור לקונפיטורה להכיל חומרים משמרים או צבעי מאכל. חומרי השימור היחידים הנהוגים בשימוש לייצור קונפיטורה הם: פקטין (המסייע בקרישה) ומיץ לימון (המסייע בשימור).
- מרמלדה, הנקראת גם "בצק פירות" (בצרפתית: Pate de Fruit), היה שמה של ריבת חבושים, שנבע מהשם marmelo, חבוש. הרומאים שימרו חבושים באמצעות דבש מדולל. כיום משמשת המילה מרמלדה במקומות מסוימים לתיאורה של ריבה מקליפות הדרים, ובמקומות אחרים משמשת כמילה נרדפת לקונפיטורה.
- מעדן פרי הוא כינוי שיווקי בעיקר לריבה או קונפיטורה, שבה כל הסוכר הקיים בריבה מקורו בפרי ממנו הוכנה הריבה. כך למשל מעדן פרי תות מכיל כ-40% פרי, ו-60% סוכר-פרי, שהופק מרכז תותים בלבד. לעיתים, אף המקריש הנוסף (לרוב פקטין) מופק מהפרי עצמו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: רבה |
 ספר לימוד בוויקיספר: מתכוני ריבה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ריבה |
- רותי קינן, כזאת מתוקה - המדריך השלם להכנת ריבה ביתית, באתר ynet, 10 בינואר 2007
- מתכוני ריבות, באתר וואלה
- רִבָּה, באתר האקדמיה ללשון העברית, שגיאה: זמן שגוי
- אליעזר בן-יהודה, מלה חדשה שהיא ישנה, הצבי (9.3.1888).
