נרי ליבנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נרי ליבנה
עיסוק עיתונאית, סופרת, אשת תקשורת, שחקנית

נרי רחל ליבנה (נולדה ב-4 באפריל 1953) היא שחקנית, עיתונאית ואשת תקשורת ובעלת טור ישראלית.

ביוגרפיה

נולדה בחיפה. אביה, יוסף, שעבד כפקיד בעיריית חיפה, הוא צאצא לשושלת אדמו"רי חסידות ספינקה, ומשפחת אמו נמנתה עם חסידות בעלז. בעת נישואיו הוא עברת את שם משפחתו מ"וייס" ל"ליבנה". אמה הדסה, ממשפחה של סמך־טתים[1] ובתו של אברהם כלפון, הייתה מורה ומנהלת בית ספר יזרעאליה בחיפה. השם "נרי" הוא רעיון של אמה, כנר נשמה לסבתה (מצד אביה), יענטל-רחל, שנספתה בשואה. אחיה של נרי ליבנה הוא איש העסקים והממציא צבי (סטיב) ליבנה.

עד גיל שנתיים וחצי גדלה עם משפחתה בקיבוץ גשר הזיו, ואז חזרה המשפחה לחיפה. היא למדה בבית הספר הריאלי ולאחר מכן, ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

קריירה

ליבנה כתבה בעיתונים "כל העיר", "כותרת ראשית", "חדשות" ו"הארץ".

הגישה ברדיו ירושלים את תוכנית האקטואליה "שיחת העיר" (1995-1996); בגל"צ את "המילה האחרונה" (2000), את "יש עם מי לדבר" ואת "ציפורי לילה".

ליבנה הופיעה ואף הנחתה במספר תוכניות טלוויזיה: "מבט נשי", "תיק תקשורת", "נשים גדולות", "לילה, לילה", "הנרגנות". היא חברה קבועה בפאנלים של תוכניות שונות ועוסקת לרוב בנושאים הקשורים לתרבות, לפמיניזם, לזכויות אדם ולחינוך.

חיברה ספר העוסק בסוגים שונים של התמכרויות. הספר ראה אור בהוצאת עם עובד.

בשנת 2012 אמרה ליבנה בתוכנית "פוליטיקה" בערוץ הראשון כי "איתמר היא התנחלות של אנשים תוקפנים במיוחד. אחת לשנתיים בערך יוצא משם רוצח", ואף מנתה שני שמות של תושבי היישוב שלדבריה הם רוצחים. השניים הגישו נגדה תביעת לשון הרע וזכו בתביעה, בהיעדר הגנה, אך זו בוטלה על ידי בית המשפט מכיוון שליבנה לא קיבלה את כתב התביעה.[2] בתביעה עצמה פסק בית המשפט לטובת ליבנה וקבע כי התובעים ישלמו את הוצאותיה.[3]

בחודשים ינואר ופברואר 2019 השתתפה בתוכנית הריאליטי "האח הגדול VIP עונה 3".[4] בשנת 2020 השתתפה בסדרה "PPS".

חיים אישיים

ליבנה התגוררה בירושלים שנים רבות, וכיום היא מתגוררת בתל אביב. היא התגרשה שלוש פעמים; מתוכן פעמיים מאריאל הירשפלד, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית, ולהם שלושה בנים.[5][6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0