מכון זולת לשוויון וזכויות אדם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| התאגדות | עמותה |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מטה הארגון | תל אביב |
| חטיבות | מחקר, דוברות |
| מייסדים | צלי רשף, אליאס מטאנס, נעמי חזן, יוסי יונה, נחמה קרפול-בורק |
| מנכ"ל | עינת עובדיה |
| תקופת הפעילות | 2019–הווה (כ־5 שנים) |
| https://zulat.org.il/ | |
מכון זולת - לשוויון וזכויות אדם הוא מכון מחקר ישראלי הפועל כעמותה שמטרתו לקדם מדיניות שמאל. המכון תומך בגופים פוליטיים ואחרים, הפועלים בישראל לקידום ערכים ולהשגת מטרות המזוהות עם השקפת עולם של שמאל-ליברלי: קידום זכויות האדם, זכויות אזרח, שוויון ושותפות בין כל מגזרי החברה הישראלית. אופן הפעולה העיקרי של המכון לקידום מטרות אלה הוא בשדה הפוליטי, על ידי הסברה ושתדלנות בקרב מקבלי החלטות בממשלת ישראל ובכנסת, יצירת מקורות מידע באמצעות תמיכה במחקרים, והצגה אקטיבית של המידע למקבלי ההחלטות. כל זאת במטרה להשפיע על הדרג הפוליטי ועל מעצבי דעת קהל בתקשורת.
רקע
מכון זולת הוא עמותה שהוקמה ב-2019 על ידי יו"ר מרצ זהבה גלאון, אילן ברוך וצלי רשף.[1] לטענת מקימיו, הקמת המכון הייתה נחוצה כמענה לגופים דומים בעלי סדר-יום ימני.[2]
אמצעים
המכון פועל להשגת מטרותיו בעיקר בשדה הפוליטי. בין האמצעים שבהם הוא משתמש:
- מימון מחקרים בנושאים פוליטיים, חברתיים וכלכליים, כדי לספק מידע עדכני ורלוונטי שישמש לקידום מטרותיו של המכון. מחקריו של המכון מתמקדים בנושאים של משטר וממשל, שוויון חברתי, שוויון לפלסטינים אזרחי ישראל, שוויון מגדרי, תקשורת חופשית, וזכויות האדם של הפלסטינים ביו״ש.
- פרסום המידע ועמדות המכון בציבור כדי לעורר מודעות רחבה, בעיקר בצורת דוחות, סקרי דעת קהל, ניירות מדיניות וניירות עמדה. המכון מפרסם סקרים הבוחנים את העמדות בציבור הישראלי בנושאים הנוגעים לשוויון ולזכויות אדם, ומשתמש בפרסומים הללו כדי לתמוך בשינוי חוקים, ברפורמות פוליטיות ובהצעות לשינוי מדיניות.
- פעולות הסברה בקרב מקבלי החלטות, כגון השתתפות בדיוני ועדת החוץ והביטחון.[3]
דוחות שפרסם המכון
- "דמוקרטיה לכאורה: מצב המשטר בישראל": הדוח בוחן מהלכים שפגעו לדבריו באופיו הדמוקרטי של המשטר בישראל, מהקמתה ועד להווה. למסקנת הדוח בישראל מתקיים מודל היברידי של משטר המשלב רכיבים דמוקרטיים לצד סמכותניים, וכן מראה שהמגמות הסמכותניות התגברו מאוד ב-12 שנות כהונתו השנייה של נתניהו כראש ממשלה. כנספח לדוח, מוצעים 15 חוקים ותיקוני חקיקה לבלימת ההידרדרות ולחיזוק ההגנות על הדמוקרטיה.[4]
- "פייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם: אתגרים ודרכי התמודדות":[5] הדוח מזהה ומאפיין את זכויות האדם הנפגעות בישראל בשל ידיעות כוזבות, כגון הזכות לפרטיות, הזכות לשוויון, זכות הציבור לבחירות חופשיות והזכות לבריאות. הדוח מציג הצעות אופרטיביות להתמודדות עם התופעה ומתמקד במפיצי ידיעות כוזבות, תוך רגישות לצורך להגן על חופש הביטוי של האזרחים.[6][7] הדוח נדון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ב-3 בינואר 2022.[8]
- "אם אשכחך: מבט על ירושלים מפרספקטיבה מגדרית ומפריזמה של זכויות אדם":[9] הדוח נכתב במלאת 20 שנה להחלטת האו"ם 1325, שפסקה כי יש לשלב נשים במוקדי קבלת החלטות בנושאי שלום וביטחון; ובמלאת 54 שנים לכיבוש השטחים. כותבת הדוח, עדי גרנות, ראיינה נשים יהודיות ופלסטיניות המתגוררות בירושלים על חוויות החיים השונות שלהן וסוקרת את הפגיעה בזכויות האדם שלהן תחת מציאות הכיבוש.
- "זכויות האדם של זקנים בזמן קורונה":[10] מכון זולת הוקם בעיצומו של משבר מגפת COVID-19. הדוח עוסק בקשר בין מגפת COVID-19 לבין זכויות האדם, ובאופן ספציפי בזכויות האדם של הקשישים שהופרו בתקופת ההתמודדות עם המגפה, בהן: הזכות לכבוד, זכות ההשתתפות והזכות לבריאות. על פי הדו"ח, הטלת מגבלות מיוחדות על יחידים וקבוצות אך ורק בשל גילם הכרונולוגי פוגעת בזכות האדם לכבוד ולשוויון ומהווה אפליה גילנית אסורה. הדוח מציע דרכים למתן מענה חברתי, תרבותי ובריאותי לאוכלוסיית הקשישים.
- הדוח נדון בוועדה המיוחדת של הכנסת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה ב-21 באוקטובר 2020.[11]
- "דוח המכבסה: זה לא "סיפוח", זה אפרטהייד":[12] דוח שטוען כי בשיאו של השיח הציבורי בישראל על נושא הסיפוח, נעשה שימוש במכבסת מילים בתקשורת ובפוליטיקה, כדי להסתיר את משמעותו האמיתית של סיפוח: אפרטהייד. את הדוח חותם "מילון מונחים" שמטרתו להציע אלטרנטיבה לשונית "שתחליף את שיח הסיפוח המכובס בשפה מדויקת ונאמנה יותר למציאות".
מסמכי מדיניות
- אכיפה בררנית: ביטול האיסור על הנפת דגל. על פי סעיף 82 לפקודת המשטרה,[13] ניתן למנוע הנפה של דגל אם הדבר נתפס כמפריע לשלום הציבור. בפועל, לטענת ראשי המכון, אכיפת החוק נעשית בעיקר בשכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים ובהפגנות, ותוך פגיעה בזכויות אדם ובחופש המחאה, ולכן מכון זולת מציע לבטל את הסעיף.
- הבטחת חופש המידע: הנגשת מידע עם עניין לציבור (בשיתוף התנועה לחופש המידע בישראל). בנייר מדיניות זה מציעים זולת והתנועה לחופש המידע לתקן את סעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע, אשר לפיו לממונה על החוק תהיה הסמכות למסור מידע בעל עניין ציבורי ולבצע את האיזון הדרוש בין הזכות לקבלת המידע ובין פגיעה בפרטיות. זאת בניגוד לפרקטיקה שהייתה מקובלת במשך 20 שנה, שלפיה בית המשפט הוא זה שמבצע את האיזון. אימוץ סעיף שכזה ירחיב את סמכויות הממונה ואת חופש המידע והעיתונות.
- הזכות לחיסון: התמודדות עם הססנות חיסונים. בעיצומו של מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה, נייר המדיניות מטיל זרקור על אוכלוסיית "הססני החיסונים" – אנשים שאינם בהכרח מתנגדים לחיסון, אך נמצאים "על הגדר". נמצא כי לסוגיות הנוגעות לזכויות אדם, כמו נגישות למידע ברור ואמין, יש השפעה מכרעת על הפיכתו של אדם ל"הססן חיסונים", והוצעו פתרונות אפשריים.
- הקמת נציבות זכויות אדם וחיזוק מעמד מבקר המדינה. נייר המדיניות מציף את העובדה שביותר מ-120 מדינות בעולם ישנו לפחות מוסד לאומי אחד שעוסק בקידום זכויות אדם ובהגנה עליהן, וישראל אינה אחת מהן. הנייר מציע להקים נציבות ארצית ונציבויות מקומיות לזכויות אדם וכן לעגן בחוק יסוד את תפקידו של מבקר המדינה כמגן הראשי על זכויות האדם.
- מצלמה על כל שוטר: לחשוף את אלימות המשטרה, להגן על זכויות המפגינים. נייר המדיניות מצביע על כך שאף על פי ששוטרים נושאים מצלמות גוף בהפגנות, הם לא נדרשים להפעיל אותן. הוא כולל הצעת חוק שתחייב שוטרים להפעיל את מצלמות הגוף כך שתוגבר ההרתעה נגד אלימות משטרתית כלפי מפגינים.[14][15][16]
מסמכי עמדה
- מאבק באלימות נגד נשים: תמיכה בחתימה של ישראל על אמנת איסטנבול. מסמך העמדה נוסח כתשובה להתנגדותה של שרת הפנים איילת שקד לחתימת ישראל על אמנת איסטנבול, שעניינה מאבק באלימות נגד נשים. המסמך טוען שהצטרפות של ישראל לאמנה לא רק שלא תסב כל נזק אלא תוכל לסייע למיסוד המאבק של המדינה באלימות נגד נשים.[17] המכון אף קרא לשר המשפטים סער לחתום על האמנה, תוך הבהרה שאין יסוד לחשש כי האמנה תאלץ את ישראל לפתוח את שעריה ולתת מעמד של פליטה לכל מי שהופלתה במדינה. עוד טען המכון כי החשש מפני מנגנוני הפיקוח של מועצת אירופה שעליו כתבה שרת הפנים שקד אינו מבוסס, וכי אין כל חשש לפגיעה בריבונותה של ישראל עקב החתימה על האמנה.[18]
- קליטת הפליטים מאוקראינה: מתווה הממשלה לא חוקי ולא מוסרי: המסמך טוען שמתווה הממשלה המחודש לא כולל התייחסות מספקת לסוגיות של זכויות אדם ומציע מתווה חלופי על בסיס משפט בין לאומי ושיקולי מוסר ובו קריאה לביטול האפליה בין פליטים יהודים ושאינם יהודים והתחשבות בצרכים הספציפיים של הפליטים עם קליטתם הזמנית בישראל.[19]
- חוק האזרחות והכניסה לישראל: איסור אפליה באיחוד משפחות. מסמך העמדה מבקר את הצעת הממשלה (שהתקבלה מאוחר יותר) לחדש את הוראת השעה שבחוק האזרחות והכניסה לישראל הפוסלת איחודי משפחות שבהן אחד מבני הזוג הוא פלסטיני תושב השטחים.[20]
- זכויות במשפט הפלילי: הבטחת עקרון השוויון בהצעת חוק יסוד של משרד המשפטים: מסמך העמדה מסביר את החשיבות בעיגון השוויון בכל חוק יסוד אבל במיוחד בהליכים פליליים, שבהם קיימים פערי כוחות אינהרנטיים בין המדינה לבין הנאשם או החשוד.[21]
- שלושים שנה לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מסמך העמדה קורא לעגן באמצעות חוקי יסוד נפרדים את זכויות האדם והאזרח שהושמטו מרשימת הזכויות המצומצמת שהוכרה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ביניהן שוויון, לחופש דת ומצפון ולחופש הביטוי. עוד קורא המסמך לחוק יסוד: חקיקה שיעגן בנפרד את הביקורת השיפוטית על חוקים רגילים וחוקי יסוד וכך יקל את הביקורת הפוליטית והציבורית על בית המשפט העליון.[22]
- בלימת ״התוכנית הלאומית להפחתת הרגולציה״: מסמך זה הוגש לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת במסגרת דיונים לקראת הקמתה של רשות הרגולציה, וטוען שבעת הקמת הרשות יש להתייחס להיבטים שונים של זכויות אדם ולמנוע עיוורון של רשויות שונות אל מול נושאים שאינם בתחום התמחותן.[23]
ועידות, כנסים והכשרות
מכון זולת מקיים כנסים אינטרנטיים ופיזיים הקשורים לפרסומיו של המכון, בשיתוף פעולה עם גופים נוספים. בנובמבר 2021 התקיימה לראשונה ועידת ישראל לדמוקרטיה בשיתוף מכון זולת, הקרן החדשה לישראל ועיתון הארץ. הוועידה התקיימה בנוכחות הנשיא יצחק הרצוג, שר המשפטים גדעון סער, שר הביטחון בני גנץ ושרים נוספים, חברי כנסת, עיתונאים, ונציגים של ארגוני החברה האזרחית.[24]
מכון זולת תמך בפסטיבל סולידריות לקולנוע ולזכויות אדם,[25] וכן עורך הכשרות לעיתונאים, יהודים וערבים, ולמעצבי דעה, וזאת במטרה לחזק את שיח זכויות האדם בישראל.[26]
הצעות חוק
בין הצעות החוק שניסח המכון:
- הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (ביטול איסור הנפת דגל), התשפ"ב–2022, שהוגשה על ידי חברי הכנסת מוסי רז, גבי לסקי, עלי סלאלחה ומיכל רוזין והונחה על שולחן הכנסת ב-6 ביוני 2022.[27][28]
- הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (חובת שימוש במצלמות גוף בעת הפגנה), התשפ"א–2021[29] שהוגשה על ידי חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי. ההצעה עברה קריאה טרומית ב-12 בינואר 2022 והועברה לוועדה המטפלת להכנה לקריאה ראשונה.[30]
- הצעת חוק חופש המידע (תיקון – פגיעה בפרטיות לטובת עניין ציבורי), התשפ"ב–2021, שהוגשה על ידי חברי הכנסת גבי לסקי, ענבר בזק ואוסאמה סעדי, והצטרפו אליה חברי הכנסת איתן גינזבורג ורון כץ, פ/2442/24. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת בנובמבר 2021.[31]
- הצעת חוק הנגשת מוצרי מחזור בגופים ציבוריים, התשפ"ב–2022, שהוגשה על ידי חברות הכנסת נעמה לזימי, עאידה תומא סלימאן, מיכל רוזין וגבי לסקי.[32] ההצעה הונחה על שולחן הכנסת ביוני 2022.[33]
- הצעה לחוק בתי המשפט [34]
- הצעה לתיקון תקנון הכנסת (התייחסות לשוויון בהצעות חוק)[35]
- הצעת חוק לאיסור אפליה באיחוד משפחות, התשפ"ב-2022[36]
- הצעות לתיקוני חקיקה להתמודדות עם ידיעות כוזבות (פייק ניוז), התשפ"א-2021[37][38][39]
- הצעת חוק שקיפות ועדות חקירה וועדות בדיקה ממשלתיות (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2021[40]
צוות המכון
מנכ"לית מכון זולת היא עינת עובדיה. מנהל מחלקת המחקר של המכון הוא ד"ר זהר כוכבי.[41]
חברי הוועד המנהל של המכון הם: השגריר לשעבר אילן ברוך, אליאס מטאנס, נחמה קרפול-בורק, צלי רשף ושפרה שליט.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מכון זולת לשוויון וזכויות אדם- זולת - לשוויון וזכויות-אדם, באתר גיידסטאר ישראל
מכון זולת, ברשת החברתית פייסבוק
מכון זולת, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סרטונים בערוץ של מכון זולת, באתר יוטיוב
מכון זולת, ברשת החברתית אינסטגרם- מכון זולת באתר sound cloud
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ זולת - לשוויון וזכויות-אדם (ע"ר) - בעלי תפקידים, באתר www.guidestar.org.il
- ^ זולת: מי אנחנו, באתר מכון זולת
- ^ דיון באישור קביעת הממשלה לפיה חלק מנושאי ועדת החקירה לבחינת תהליכי רכש כלי השיט שהתקיימו בין השנים 2009–2016 מחייבים סודיות, באתר ועדת החוץ והביטחון, 15 בפברואר 2022
- ^ איתי מק, "דמוקרטיה לכאורה: מצב המשטר בישראל", זולת - לשוויון וזכויות אדם, 20 ביוני 2022
- ^ ד"ר מיכל עברון יניב, פייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם, באתר זולת - לשוויון וזכויות אדם, נובמבר 2021
- ^ "עושים צהריים" בגל"צ, 7 בנובמבר 2021, באתר glz.co.il
- ^ נדב איל, הגרעין הקשה, באתר ידיעות אחרונות, 4 בנובמבר 2021
- ^ סדר היום של דיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט, באתר הכנסת, 22 במארס 2022
- ^ עדי גרנות, אם אשכחך: מבט על ירושלים מפרספקטיבה מגדרית ומפריזמה של זכויות אדם לציון 54 שנות כיבוש ו-20 שנה להחלטת 1325, באתר זולת - לשוויון וזכויות אדם, יוני 2021
- ^ ד"ר כרמל שלו, זכויות האדם של זקנים בזמן של קורונה, באתר זולת - לשוויון וזכויות אדם, אוקטובר 2020
- ^ סדר-היום של דיוני ועדות הכנסת, באתר main.knesset.gov.il, 21 באוקטובר 2020
- ^ עדי גרנות, דוח המכבסה - זה לא סיפוח זה אפרטהייד, באתר זולת - לשוויון וזכויות אדם, יוני 2020
- ^ נוסח "פקודת המשטרה"
- ^ "הבוקר הזה" עם רן בנימיני, ראיון עם אחמד טיבי ב"כאן" על הצעת החוק של זולת לחיוב שוטרים להפעיל את מצלמות הגוף בהפגנות ולהנגיש את המידע, באתר יוטיוב, 12 בינואר 2022
- ^ רומן ברונפמן, המשטרה שבורה, המצלמות יתחילו את התיקון, באתר "הארץ", 10 באוגוסט 2021
- ^ עינת עובדיה, להציל את המשטרה מהאלימות המשטרתית, באתר גלובס, 10 בפברואר 2021
- ^ דו"ח על המאבק באלימות נגד נשים, באתר המכון
- ^ בר פלג ונעה שפיגל, בצל לחץ מהימין, סער דוחה את ההצבעה בממשלה על אמנת המאבק באלימות מגדרית, באתר "הארץ", 26 במאי 2022
- ^ דו"ח על קליטת הפליטים מאוקראינה, באתר המכון
- ^ דו"ח על חוק האזרחות והכניסה לישראל, באתר המכון
- ^ דו"ח על זכויות במשפט הפלילי, באתר המכון
- ^ דו"ח על 30 שנה לחקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, באתר המכון
- ^ דו"ח על בלימת ״התוכנית הלאומית להפחתת הרגולציה״, באתר המכון
- ^ ועידת ישראל לדמוקרטיה 2021: הנאומים והפאנלים המרכזיים, באתר מכון זולת, 8 בנובמבר 2021
- ^ פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם: דברי פתיחה וסיכום, באתר המכון, 13 בדצמבר 2021
- ^ אפליה והדרה של קבוצות מיעוט בתקשורת בישראל, באתר מכון זולת, 5 ביולי 2021
- ^ הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (ביטול איסור הנפת דגל), התשפ"ב-2022, באתר מאגר החקיקה הלאומי
- ^ ד"ר אליאס מטאנס, ציון "נכשל" למשטרה, באתר www.zman.co.il, 28 בנובמבר 2021
- ^ מליאת הכנסת, ד"כ ישיבה צ"ט של הכנסת ה-24, באתר הכנסת, 12 בינואר 2022
- ^ הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (חובת שימוש במצלמות גוף בעת הפגנה), התשפ"א–2021 במאגר החקיקה הלאומי, באתר main.knesset.gov.il
- ^ הצעת חוק חופש המידע (תיקון - פגיעה בפרטיות לטובת עניין ציבורי), התשפ"ב-2021, באתר מאגר החקיקה הלאומי
- ^ הצעת חוק הנגשת מוצרי מחזור בגופים ציבוריים, התשפ"ב–2022, פ/4009/24, באתר מאגר החקיקה הלאומי
- ^ הצעת חוק הנגשת מוצרי מחזור בגופים ציבוריים, התשפ"ב-, באתר מאגר החקיקה הלאומי
- ^ הצעה לתיקון חוק בתי המשפט, באתר המכון
- ^ הצעה לתיקון תקנון הכנסת, באתר המכון
- ^ הצעת חוק לאיסור אפליה באיחוד משפחות, באתר המכון
- ^ הצעת החוק, באתר המכון
- ^ ועדת החוקה קיימה דיון מיוחד שהתמקד בתופעת הפייק-ניוז לפני בחירות ובתקופת הקורונה, באתר הכנסת, 3 בינואר 2022
- ^ יהודה קונפורטס, האם הפצת פייק ניוז ברשת בתעמולת בחירות תיחשב כעבירה?, באתר אנשים ומחשבים, 4 בינואר 2022
- ^ הצעת החוק, באתר המכון
- ^ עדי אנגרט, נ.ב. החתול שלך מת: כתיבה נטולת קלישאות על חייהם ומותם של חתולים, באתר "הארץ", 3 במארס 2022
34877817מכון זולת לשוויון וזכויות אדם