רומן ברונפמן

רומן ברונפמן

לידה	22 באפריל 1954 (גיל: 69) צ'רנוביץ, ברית המועצות
מדינה
תאריך עלייה	1980
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
סיעה	ישראל בעלייה, הבחירה הדמוקרטית, מרצ-הבחירה הדמוקרטית-שח"ר
חבר הכנסת 17 ביוני 1996 – 17 באפריל 2006 (9 שנים ו־43 שבועות) כנסות 14 - 16

רומן ברונפמן (נולד ב-22 באפריל 1954) הוא איש ציבור, פעיל עלייה, עיתונאי ואיש עסקים ישראלי. לשעבר חבר הכנסת ויו"ר מפלגת הבחירה הדמוקרטית.

ביוגרפיה

ברונפמן נולד בצ'רנוביץ, בברית המועצות (כיום באוקראינה). בשנת 1980 עלה לישראל. שירת בצה"ל כסמל בחיל האוויר, ולחם במלחמת לבנון הראשונה.

בשנת 1989 הוענק לברונפמן תואר דוקטור מהחוג ללימודים רוסיים וסלאביים באוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 1986 -1993 שימש כמורה מן החוץ באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים וכן במסגרות אקדמיות וציבוריות רבות אחרות.

בשנת 1991 עמד בראש החוג לדוברי רוסית במפלגת העבודה וניהל את ההסברה במטה העולים בראשותו של יוסי גינוסר במערכת הבחירות לכנסת השלוש עשרה.

במערכת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל, בשנת 1993, נבחר ברונפמן למועצת עיריית חיפה ברשימתו של עמרם מצנע. ברונפמן קיבל לידיו את תיק קליטת העלייה בעיר ובאותה שנה הקים את "הרשות לקליטת עלייה בחיפה" ושימש כיושב ראש הנהלת הרשות עד שנת 2003. בעשור הראשון של העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 קלטה העיר חיפה באמצעות רשות זו כמאה אלף עולים חדשים וזכתה בהכרה של "עיר קולטת עלייה".

בשנת 1994 נבחר ברונפמן כסגן נשיא "הפורום הציוני" בראשותו של נתן שרנסקי ובשנת 1996, אז נתמנה שרנסקי כשר במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, החליף ברונפמן את שרנסקי בנשיאות הפורום, תפקיד בו כיהן עד שנת 1998.

בשנת 2000 הקים את "המכון לדמוקרטיה ומנהיגות לעולים" (מד"ע), אשר פעל בקרב המנהיגות הצעירה של דוברי הרוסית בישראל בתחומי הדמוקרטיה, המנהיגות והעיתונות החופשית. המכון פעל בשיתוף המשרד לקליטת העלייה, האיחוד האירופי ועיתון הארץ. ברונפמן עמד בראשות הנהלת המכון עד סגירתו בשנת 2005.

בשנת 2006 הקים עם בנו הבכור, צבי, חברת החזקות המשקיעה בנדל"ן בישראל ובטכנולוגיות. בשנים האחרונות שימש ברונפמן יושב-ראש ההנהלה של בית-הספר לתסריטאות של עידית שחורי ומשמש כיום חבר פעיל בחבר הנאמנים של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ובית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב שנקר.

בשנת 2013 יזם את הקמת העמותה החזית להגנת הציבור, ביחד עם מיכאל בן-יאיר, עוה"ד דן אלון, גילבר רובננקו-דיין, אלה בשן, מרינה כץ, אמיתי אהרן פרנקלין.

קריירה פוליטית

בשנת 1996 נבחר ברונפמן כחבר הכנסת הארבע עשרה מטעם מפלגת ישראל בעליה ושימש כיושב-ראש הסיעה של המפלגה בכנסת. בקדנציה הראשונה לכהונתו קידם ברונפמן שורה ארוכה של מיזמים והצעות חוק בתחומי הקליטה מן ההבטים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים. בין המיזמים: הקמת מקבצי דיור לעולים קשישים ברחבי הארץ, הרחבת התוכנית ל"קליטת מדענים עולים" (תוכנית קמע), תמיכה ברשת בתי הספר מופת לתלמידים עולים, הקמת ערוץ טלוויזיה בשפה הרוסית (ישראל פלוס). בין הצעות שהעלה: הצעת חוק בתחום הזכויות לעולים בעלי מגבלויות, הזכויות לנישואין מעורבים ועוד.

בשנת 1997 סייע ברונפמן לפתרון המשבר בין צה"ל לבין חיילים-עולים בעקבות מרד האסירים בכלא שש שפרץ בעקבות מחאתם של האסירים נגד תנאי הכליאה המחפירים בבית הכלא. ברונפמן עירב במשבר זה את הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק ופעל בהמשך לשיפור תנאי הכליאה במתקן.

עם היבחרו לכנסת הקים ברונפמן (בשיתוף עם עופר ברונשטיין, ממייסדי עיתון הפטיש) את 'פורום המתונים', שכלל בין השאר את חברי הכנסת זאב בוים, גדעון עזרא, מקסים לוי, יהודה לנקרי, יצחק כהן, עמנואל זיסמן. פורום זה ביקש להמשיך את ההידברות הפוליטית והציבורית בין ישראל לפלסטינים לאחר רצח רבין והחלפת השלטון וקידם שורה ארוכה של מגעים גלויים וחשאיים בין הצדדים בידיעת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ביוני 1999, לאחר הבחירות לכנסת החמש עשרה שבהן זכתה ישראל בעליה בשישה מנדטים, פרשו ברונפמן וחברו לסיעה אלכסנדר צינקר מהמפלגה והקימו את מפלגת "הבחירה הדמוקרטית", שביקשה לייצג את השמאל הליברלי מקרב העולים מברית המועצות לשעבר. בקדנציה זו קידם ברונפמן נושאי דת ומדינה. יחד עם קבוצת יועצים קרובים, בהם שולמית אלוני, ד"ר שמשון שושני ופרופ' אוריאל רייכמן, כתב והגיש הצעת חוק לתוכנית הליבה במערכת החינוך בישראל. בקדנציה זו החל ברונפמן בהליך חקיקה של הצעת חוק החולה הנוטה למות שהתקבלה בכנסת בשנת 2005.

בשנים 1999-2000 יצא ברונפמן לשליחויות מיוחדות מטעמו של ראש הממשלה אהוד ברק לאו"ם ולמדינות ברית המועצות לשעבר.

לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה ב-2003 הצטרף ברונפמן לרשימה המשותפת של מרצ ותנועת שח"ר של יוסי ביילין. הרשימה המשותפת השיגה שישה מנדטים בלבד. לאחר הבחירות פרש יו"ר מרצ יוסי שריד מתפקידו ומרצ ושח"ר התאחדו למפלגת יחד. ברונפמן בחר שלא להצטרף למפלגה החדשה ושמר על עצמאות מפלגתו, אם כי נשאר בסיעה המשותפת בכנסת.

בכנסת זו פעל בתחום איכות הסביבה, הגנת הצרכן (במסגרת זו שימש ברונפמן כיו"ר השדולה להגנת הצרכן בכנסת), וכמו כן פעל ללגליזציה של סמים קלים כדוגמת מריחואנה. בעקבות פניות שקיבל מפעילי שמאל בארץ ובעולם, יזם ברונפמן הקמת צוות מעקב אחר פעילות צה"ל במחסומים ביהודה ושומרון. ליוזמה הצטרפו כעשרים חברי כנסת נוספים.

כמו כן, שימש ברונפמן במהלך כל שנות כהונתו בכנסת כיושב-ראש אגודות ידידות פרלמנטריות, בהן אגודות הידידות ישראל-אוקראינה, ישראל-גאורגיה וישראל-אזרבייג'ן.

לקראת הבחירות לכנסת ה-17 פרש מרשימה המשותפת עם מרצ ותכננן לרוץ לבד עם מפלגתו, אך הסקרים צפו שלא תעבור את אחוז החסימה והחליט לפרוש מהחיים הפוליטיים.

עיתונאי ופובליציסט

ברונפמן פעיל כעיתונאי וכמבקר ספרות עוד בהיות סטודנט באוניברסיטת צ'רנוביץ בשנים 1971-1976 ופרסם מאמרים בעיתונים מרכזיים במוסקבה ובסנקט פטרבורג.

לאחר עלייתו ארצה שימש ככותב קבוע בשפה הרוסית בשבועון "Aleph" המיועד לדוברי רוסית וכן שימש קריין ועיתונאי בשפה הרוסית בקול ישראל.

בשנת 1992 מונה כעורך ראשי של העיתון בשפה הרוסית "ורמיה" מקבוצת מעריב.

מאז שנות ה-90 משמש ברונפמן פרשן פוליטי ומדיני בכלי תקשורת ישראליים ובינלאומיים. כמו כן מפרסם טורים פובליציסטיים בעיתונים הארץ, ג'רוזלם רפורט ועיתונים מרכזיים בחו"ל.

בסוף שנת 2012 פרסם ברונפמן בשיתוף עיתונאית הארץ לשעבר לילי גלילי את הספר "המיליון ששינה את המזרח התיכון: העלייה הסובייטית לישראל" (הוצאת 'מטר'), הסוקר בהרחבה את העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר בתחילת שנות ה-90.

חיים אישיים

ברונפמן נשוי ואב ל-2, מתגורר בתל אביב.

לקריאה נוספת

• הערך "רומן ברונפמן" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 84, 2018, חיפה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רומן ברונפמן בוויקישיתוף

• רומן ברונפמן, באתר הכנסת
• רומן ברונפמן, באתר כנסת פתוחה
• הבלוג של רומן ברונפמן

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34135784רומן ברונפמן