רבי מרדכי הגר
 | |||||
| לידה | י"ח בתמוז ה'תרפ"ב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | כ"ט באדר ה'תשע"ח (בגיל 95) | ||||
| מקום מגורים | מונסי | ||||
| רבותיו | רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, רבי יוסף גרינוולד מפאפא | ||||
| בת זוג | פיגא מלכה, סימא מירל | ||||
| אב | רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ | ||||
| אם | מרגליא הגר | ||||
| |||||
רבי מרדכי הגר (כונה ר' מוטל'ה; י"ח בתמוז ה'תרפ"ב, 14 ביולי 1922 - כ"ט באדר ה'תשע"ח, 16 במרץ 2018[1]) היה האדמו"ר מוויז'ניץ מונסי במשך 46 שנים. מייסד ענף זה של חסידות ויז'ניץ.
קורות חייו
נולד בגרוסוורדיין לרבי חיים מאיר הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ (ה'אמרי חיים'), ולרבנית מרגלית (או 'מרגליא'), בתו של רבי זאב טברסקי, מאדמו"רי רחמסטריווקא (בן רבי יוחנן מרחמסטריווקא).
מילדותו היה דבוק בסבו, רבי ישראל הגר מויז'ניץ (ה'אהבת ישראל'). בגיל צעיר עזב את בית אביו והלך ללמוד תקופה קצרה אצל רבי יואל מסאטמר בעיר סאטמר, אותו החשיב כאחד מרבותיו. רבו זה אף התבטא עליו "הוא משלנו, הוא הרי ירא שמים"[2] כמן כן היה מקורב לרבי יוסף גרינוולד מפאפא.
נשא לפיגא מלכה, בתו של רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא, אך תקופה קצרה לאחר הנישואין חלתה דלקת ריאות ונפטרה בבוקרשט באלול ה'תש"ו. לאחר פטירתה נשא את אחותה הצעירה הרבנית סימא מירל, ונולדו להם 14 ילדים.
לאחר השואה, בכ"ט אדר ה'תש"ח, הגיע לארצות הברית יחד עם חמיו, והחל לשמש כרב של חסידי ויז'ניץ בארצות הברית. תחילה בבורו פארק ולאחר מכן בויליאמסבורג. לאחר תקופה קצרה הודיע שאינו רוצה לגור בעיר הסואנת שבה קשה לשמור את העיניים מראיות אסורות, ועבר למונסי.
לאחר פטירת אביו, בשנת תשל"ב (1972), הוכתרו לאדמו"רות שני בניו: רבי משה יהושע הגר כאדמו"ר מויז'ניץ בישראל, ורבי מרדכי בארצות הברית (בארצות הברית הוא כונה "האדמו"ר מויז'ניץ", ואילו בישראל הוא כונה "האדמו"ר מויז'ניץ-מונסי" או "האדמו"ר ממונסי").
נפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר יחד עם רבי שלמה מבאבוב ורבי משה טייטלבוים מסאטמר.
בחודשי חייו האחרונים אושפז בבית החולים מאונט סיני במנהטן, שם נפטר בערב שבת, כ"ט באדר ה'תשע"ח. הלווייתו יצאה מבית המדרש המרכזי של החסידות במונסי, והשתתפו בה עשרות אלפים[3]. במהלך ההלוויה חולק על פי צוואתו לכל אברך הלומד בכולל 72 דולר, וציבור חסידיו נתבקש בהוראתו ללמוד במשך השנה לעילוי נשמתו דף גמרא מדי יום (והילדים משנה)[4]. נקבר לצד בנו באוהל בחלקת ויז'ניץ בבית הקברות במונסי[5].
היחסים עם אחיו
לאחר שאחיו רבי משה יהושע הרחיק את בנו רבי ישראל מחצרו, קיבל אותו רבי מרדכי, למורת רוחו של האב. דבר זה גרם לפירוד בין שתי החצרות, כמו גם העובדה שרבי מרדכי, נחשב לקנאי המתנגד לציונות, בניגוד לאחיו שהיה נשיא מועצת גדולי התורה ושלח נציגים לכנסת, ובשנת ה'תשמ"ח אף מחה ברבים נגד אחיו על פגישתו אז עם ראש הממשלה יצחק שמיר.
לאחר שהרב משה יהושע החזיר את בנו הרב ישראל לחצרו בבני ברק, ולאחר תיווך של כמה מהתורמים הגדולים של שתי החצרות ובראשם חיים משה פלדמן, התחדשו הקשרים ביניהם.
דעותיו
הרב מרדכי הגר היה בעל השקפת עולם דומה לעדה החרדית ולחסידות סאטמר, ובטישים בסעודה שלישית היה נוהג למחות על פרצות בדת. עם זאת, מפני כבוד אביו לא יצא נגד אגודת ישראל. כמו כן בנוגע להשתתפות בבחירות בישראל לא הביע דעה וכן לגבי נטילת תקציבים ממשלתיים.
דברי תורתו מתובלים בחישובי גימטריאות, כדרך אבותיו.
היה אוסר על חסידיו לטלטל בבורו פארק ובויליאמסבורג, למרות ההכשר שהעניקו לעירוב המקומי חלק מרבני העיר.
היה מתנגד לאכילת גלידה בסוף הסעודה, בשל ספקות הלכתיים בהלכות ברכות הנהנין וגם לשם פרישות מתענוגות עולם הזה הראויה לאברך עובד ה' כפי שהבהיר מספר פעמים.
היה מעודד את חסידיו להעסיק יהודים ולהעדיפם על פני גוים, ובאולמות השמחה שבבעלות מוסדותיו במונסי עובדים רק יהודים חרדים.
הרב הגר היה מתנגד לצילומו[6], ואף פנה למערכות העיתונים החרדיים שלא יפרסמו את תמונותיו. בעקבות כך הפסיקו כמה מגזינים חרדיים לפרסם תמונות שלו. לעתים אף נמנע מלהופיע באירועים, עקב חששתו שיצלמוהו.
צאצאיו
אשתו נפטרה כעשור לפניו. לאחר מותו מונו על פי הוראתו שבעת בניו ונכדו (במקום בנו הגדול שנפטר) לממלאי מקומו כאדמור"י החסידות בקהילותיה[7].
- ציפורה, נשואה להרב אברהם דב טברסקי, רב קהילת רחמסטריווקה במונסי, בן רבי יוחנן, האדמו"ר מרחמסטריווקה.
- בנה-נכדו הרב יעקב יוסף טברסקי, כיהן כרב קהילת ויז'ניץ מאנסי בליקווד, באלול תשע"ט הוכתר על ידי בני קהילתו לאדמו"ר מתולדות מרדכי-ויזניץ בלייקווד.
- רבי פנחס שלום (נפטר בגיל 67, בסיוון ה'תשע"ה, 2015), היה רב "קהל תורת חיים ויז'ניץ" בבורו פארק. היה נשוי לזיסל רייזל, בת האדמו"ר רבי שמואל צבי הורביץ מספינקא[8].
- בנו-נכדו, הרב יעקב יוסף הגר, מילא את מקום אביו, ולאחר פטירת סבו מונה לאדמו"ר בבורו פארק. נשוי לבת דודו, הרב אברהם דב טברסקי, רב קהילת רחמסטריווקה במונסי.
- הרב ישראל, ממלא המקום המרכזי של אביו בחצר במונסי. קודם לכן שימש כרב הקהילה המקומית, "קהל תורת חיים ויז'ניץ", וכיד ימינו של אביו שם. נשוי למרים בת רבי אליעזר מייזליש מאוהל.
- מלכה חנה רחל, נשואה לרב ישראל אליעזר פיש, האדמו"ר מביקסאד ויליאמסבורג בן רבי משה מביקסאד
- הרב מנחם מנדל, האדמו"ר בקיימישא לייק שבהרי קטסקיל. בעבר שימש כרב "קהל תורת חיים ויז'ניץ" המקומי המונה כ-150 משפחות. מתנגד שיצלמו אותו ונחשב לחריף ובעל עמדות בדלניות כאביו. נשוי לפייגא שפרה בת דודו הרב חי יצחק טברסקי, האדמו"ר מרחמסטריווקה ארצות הברית.
- הרב יצחק יוחנן, האדמו"ר בויליאמסבורג. בעבר שימש כרב "קהל תורת חיים ויז'ניץ" המקומי. נחשב קנאי כאביו. נשוי לחיה מינדל בת רבי משה מקיוויאשד.
- הינדא, נשואה לרב יהוסף בנציון רוטנברג, האדמו"ר מקוסון בבורו פארק.
- הרב אליעזר זאב, הוכתר כהאדמו"ר בירושלים, אך מתגורר בארצות הברית. בעבר שימש כרב "קהל תורת חיים ויז'ניץ" ברחוב אדוניהו הכהן בעיר. עסקן רפואי ורב בית מדרש "אמרי חיים" של החסידות בבורו פארק. חתן רבי דוד טברסקי, האדמו"ר מסקווירא בורו פארק.
- הרב דוד, האדמו"ר בלונדון. ייסד ושימש בעבר רב "קהל אמרי חיים ויז'ניץ" המקומי, המונה כ-150 משפחות. נשוי לחנה מרים, בת הרב משה טויב מקאלוב. כחמיו עוסק בהחזרה בתשובה.
- הרב אהרן, האדמו"ר במונטריאול. שימש בעבר רב "קהל אהבת ישראל ויז'ניץ" המקומי. נשוי לשרה, בת רבי נפתלי אריה טויב בנו של רבי מנחם שלמה טויב מקאלוב בעל החקל תפוחין.
- חוה רייזל, נשואה להרב אהרן מנחם מנדל טברסקי, בן דודה רבי דוד טברסקי, האדמו"ר מסקווירא.
- הרב ברוך שמשון, האדמו"ר בבית שמש, ממלא מקומו המרכזי בישראל. בעבר שימש רב הקהילה בבית שמש ורב בית המדרש של החסידות ברחוב הרב מלצר בבני ברק. נשוי למרים, בת בן דודו הרב ישראל הגר, האדמו"ר מויז'ניץ.
- גולדה, נשואה לרב יצחק יחיאל מיכל מוסקוביץ', האדמו"ר משאץ במונסי, בן רבי יוסף חיים משאץ ויליאמסבורג.
- ברכה, נשואה לרב נחמן יוסף טברסקי, בנו של רבי זאב טברסקי (מראשי ישיבת "מאור עיניים" ובנו של רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקה (השני)).
חסידים מפורסמים
- הרב מרדכי שטיין, האדמו"ר מפאלטישאן.
- יעקב מילר. (יענקל מילר - מכונה גם יארמער רב)
הערות שוליים
- ^ בנצי מילר נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְּצוּקִים: כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ ממונסי, באתר JDN, כ"ט באדר ה'תשע"ח
- ^ גליון העדה - דורות, פרשת ראה, ירושלים: העדה החרדית, תשע"ב.
- ^ משה ויסברג, ההיערכות להלוויה במונסי. הרבי מבעלזא בהוראה לחסידיו והרבי מויז'ניץ ימריא, באתר בחדרי חרדים, 16 במרץ 2018
- ^ משה ויסברג, בערב שבת עשרות אלפים ליוו את האדמו"ר מויז'ניץ ממונסי • תיעוד, באתר בחדרי חרדים, 17 במרץ 2018
- ^ יוסף גרינבוים, עשרות אלפים ליוו את הרבי מויז'ניץ ממונסי: אלה 8 האדמו"רים החדשים, באתר חרדים10, 17 במרץ 2018
בנצי מילר, וַיְהִי בִּנְסֹעַ: מסע הלוויית כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ ממונסי • וידאו וגלריה, באתר jdn, א׳ בניסן ה'תשע״ח - ^ הקפדה זו, שמקורה בקבלה, מובאת בין היתר בספר יערות דבש של רבי יהונתן אייבשיץ (דף יט ב)[דרושה הבהרה]
- ^ ישראל כהן, פטירת האדמו"ר מויז'ניץ ממונסי: כל בניו יוכתרו כאדמו"רים, באתר כיכר השבת, 17 במרץ 2018
משה ויסברג, הצצה מיוחדת: שבעת הממשיכים מויז'ניץ ממונסי שיוכתרו לאדמו"רים, באתר בחדרי חרדים, 17 במרץ 2018 - ^ אבל בויז'ניץ מונסי: הבן הגדול הרה"צ רבי פנחס שלום הגר, בחדרי חרדים
