רבי שלמה הלברשטאם (השני)

האדמו"ר מבאבוב
רבי שלמה הלברשטאם
	הרב שלמה הלברשטאם השני תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	7 בנובמבר 1907; א' בכסלו תרס"ח; באבוב
פטירה	2 באוגוסט 2000 (בגיל 92); א' באב ה'תש"ס; ניו יורק
מקום קבורה	ניו ג'רזי
מקום מגורים	בורו פארק
בת זוג	בזיווג ראשון: בלומה רחל טייטלבוים, בתו של דודו רבי חיים יעקב מלימנוב; בזיווג שני:פריידא רובין, בתו של רבי אריה לייבוש מצישינוב-טומשוב
אב	רבי בן ציון הלברשטאם
צאצאים	רבי נפתלי צבי הלברשטאם הרב בן-ציון אריה לייבוש הלברשטאם
	ד' באב תש"א – א' באב תש"ס; (59 שנים)
	→ רבי בן ציון הלברשטאם; "קדושת ציון" רבי נפתלי צבי הלברשטאם ←

רבי שלמה הלברשטאם (א' בכסלו תרס"ח - א' באב ה'תש"ס) היה האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות באבוב. שיקם את החסידות לאחר השואה, ובנה לה מוסדות במקומות רבים בעולם.

תולדות חייו

רבי שלמה היה בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם רבה של העיירה באבוב בגליציה שבפולין. בשנת תרפ"ה נשא את בלומה רחל טייטלבוים, בתו של דודו רבי חיים יעקב מלימנוב (חתן רבי שלמה הראשון, בנו של רבי משה יוסף מאוהעל). בשנת תרצ"א עבר אביו לטשיבין ומינה את רבי שלמה לרב הצעיר של העיירה באבוב. עזר לאביו בניהול החסידות ובפרט רשת ישיבות באבוב אשר מנתה אז למעלה מ-40 סניפים^[1].

בתקופת השואה התגלגל במקומות שונים וניצל בנס. עסק רבות בהצלת יהודים^[2] בעיקר על ידי זיוף תעודות^[3].

לאחר השואה עקר לארצות הברית, שם התגורר ברובע המערבי של מנהטן, ואחר כך בשכונת קראון הייטס שבברוקלין והקים מחדש את מוסדות החסידות, אשר עקרו אתו מאוחר יותר לשכונת בורו פארק בברוקלין. יחד אתו שרד את השואה בנו, רבי נפתלי צבי הלברשטאם, אשר לימים מילא את מקומו כאדמו"ר.

בתחילה היו לו חסידים מועטים מאד. בישראל, החלו חסידי באבוב שנשארו לאחר השואה להתקבץ והחלו להקים בתי מדרש של החסידות. בית המדרש הראשון הוקם בבני ברק ואליו באו חסידים רבים שגרו בעיר זו.

בשנת תש"ו נישא בשנית לפריידא רובין, בתו של רבי אריה לייבוש מצישינוב-טומשוב. בשנת תשנ"ח חלה (1998) ונפטר בא' באב תש"ס^[4].

הקים את מוסדות באבוב המרכזיים בארצות הברית: מתיבתא עץ חיים, ישיבה קטנה כרם שלמה, ישיבת בני ציון, בית ספר לבנות בנות ציון, קעמפ שלוה, מוסדות צדקה וחסד, ועוד. בישראל הקים את קריית חסידי באבוב בבת ים, לשמש כמרכז לחסידיו בארץ ובה ישיבת באבוב "קדושת ציון", תלמוד תורה ובית ספר לבנות. נהג לנסוע תכופות לבקר את מרכזי חסידיו ששוקמו בישראל, באנטוורפן שבבלגיה, בלונדון, בטורונטו וברחבי ארצות הברית.

התרחק ממחלוקות ציבוריות. בעת המחלוקת בין החסידים לליטאים והקמת מפלגת דגל התורה בשנת 1989, כתב לאחד ממקורביו: "הידיעות מהמחלוקות בארץ הקודש גוזלים את מנוחתי כי בשגעון ינהגו וגורמים חילול השם בעולם, והעושה שלום במרומיו יסיר שנאת אחים מאתנו, וישפות שלום לנו, וישלח גואל צדק שהבטיחנו, ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו".

הלחין כ-100 ניגונים.

ילדיו

מזיווג ראשון:

רבי נפתלי צבי, ממלא מקומו באדמו"רות.
מרדכי דוד, נרצח בשואה.
הענטשא, נרצחה בשואה.

מזיווג שני:

מרים נחמה, אשת הרב חיים יעקב יוסף טויבער, דיין קהל באבוב בבורו פארק
דבורה לאה, אשת הרב יונתן בנימין גולדברגר (בן הרב פנחס אשר אב"ד מעדיער), ראש כולל באבוב ורב בית הכנסת ביקובסק^[5] מחבר שו"ת אבני חפץ, נפטר ממגפת הקורונה תש"ף^[6]. את מקומו כרב בית הכנסת ביקובסק מילא בנו הרב שמעון (חתן הרב עקיבא מנחם סופר, רב דחסידי ערלוי ב"ב).
שרה הענא, אשת הרב יעקב ישראל ישורון מייזליש רב קריית באבוב בבת ים. בנו של רבי שבתי מסארוואש (חתן רבי יעקב מסאסרגן).
רבי בן-ציון אריה לייבוש הלברשטאם, האדמו"ר הנוכחי מבאבוב.
מלכה, אשת הרב בן ציון בלום דיין קהל באבוב בלונדון.
אסתר שיינדיל, אשת אחיינו הרב ברוך אברהם הורוביץ ראש ישיבת באבוב, בנו של רבי יחזקאל חתן רבי דוד השני מקשאנוב.
גאלדא רייצא, נפטרה בילדותה, סיון תשי"ח^[7].

תלמידיו

ספריו

דברי שלמה 5 כרכים עד פרשת בחקותי. החל לצאת לאור בשנת תשע"ז על ידי בנו האדמו"ר הנוכחי רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם. בהמשך מתעתדים להופיע חלקים נוספים על חמשת חומשי תורה, שם הספר כבר נקבע ע"י האדמו"ר רבי שלמה בחייו.
ליקוטי כרם שלמה, ליקוט מדברי תורה שאמר בשיעוריו ובטישים שערך והופיעו כבר בקובצי כרם שלמה [שנות תשל"ח-תש"ס]. יצא לאור בפטירתו בתש"ס ע"י צוות המערכת שהעמיד האדמו"ר לסידור דברי תורתו, כספר זמני עד גמר עריכת כל הד"ת על התורה ומועדים.
נועם שלמה, ליקוט אמרות מדרשותיו, שיחותיו ומכתביו, בשני חלקים: על חינוך וימי הבחרות ועל דרך החסידות, עזרה לזולת ומכתבים בעניינים אלו. יצא לאור בשנת תשע"ה על ידי נכדו הרב שמעון גולדברגר (שני חלקים נוספים על עבודת התפלה יצאו לאור בשנת תש"פ).
חכמת שלמה על התורה והמועדים ודרשות בשלושה כרכים, מדברי תורתו שנכתבו על ידי משמשו הרב יהושע זאב זאפרן בין השנים תשט"ז עד תשכ"ח. יצא לאור על ידי הרב יחזקאל שלאף מלונדון המזוהה עם חצר חסידות באבוב 45.

כתב קינה לזכר השואה הנאמרת בתשעה באב ("זכרו נא וקוננו כל ישראל").

קישורים חיצוניים

הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "שלמה הלברשטם", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 35–36, באתר HebrewBooks
סיפור הצלתו בשואה בקובץ המאור, אתר היברובוקס.
קינה על חורבן עם ישראל בשנות ה'ת"ש - ה'תש"ה באתר מכללה ירושלים
סרטון נדיר של הרבי מבאבוב אצל הרבי מבוהוש באתר בחצרות הקודש
מצגת על הרה"ק מבאבוב.

הערות שוליים

^ ראה רשימה בספר 'נר המערבי' ניו יורק תשנ"א
^ 'פעולת צדיק לחיים' ניו יורק תשע"ה
^ תולדות אדמו"רי באבוב קובץ המאור http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36015&st=&pgnum=138
^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות: אישים, כרך ג, עמ' תשה-תשו, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשס"ה
^ רבי שלמה הלברשטאם הראשון כיהן בביקאווסק כרב.
^ המוהל והאב"ד: חתן האדמו"ר נפטר לאחר ייסורים - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים
^ הרבי מליובאוויטש בניחום אבלים אצל רבי שלמה אחרי פטירת בתו התינוקת.

הקודם: רבי בן ציון הלברשטאם	אדמו"רי באבוב 1941-2000	הבא: רבי נפתלי צבי הלברשטאם

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32134565שלמה הלברשטאם (השני)

[1] ראה רשימה בספר 'נר המערבי' ניו יורק תשנ"א

[2] 'פעולת צדיק לחיים' ניו יורק תשע"ה

[3] תולדות אדמו"רי באבוב קובץ המאור http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36015&st=&pgnum=138

[4] יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות: אישים, כרך ג, עמ' תשה-תשו, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשס"ה

[5] רבי שלמה הלברשטאם הראשון כיהן בביקאווסק כרב.

[6] המוהל והאב"ד: חתן האדמו"ר נפטר לאחר ייסורים - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים

[7] הרבי מליובאוויטש בניחום אבלים אצל רבי שלמה אחרי פטירת בתו התינוקת.

[8] אף שיש לו צאצאים רבים שהיו אדמו"רים, ואף הם מופיעים פה בעץ - צוינו בסימונים רק האדמורי"ם שכיהנו בהמשך ישיר לר' יעקב ישראל. לבקשת וביוזמת יעקב ישראל נפתחו שלוש חצרות, אחת בהנהגת חתנו שניאורסון, ועוד שתי חצרות של נכדיו, ששינו את שמות משפחתם לשם משפחתו (אחד במקור שניאורסון והשני במקור אוירבך)

[9] פריט Q29348543 בוויקינתונים

[10] נקרא על שם רבי מנחם נחום מצ'רנוביל | כאן מופיעים רק הילדים מאשתו השנייה, אחייניתו מענף טברסקי | מספר 13 בספר הצאצאים. ובעמוד זה |. לילדים של רבי מנחם נחום מהאשה הראשונה, ראו בעץ משפחת שניאורסון | (כאן נטען שהיה לו בת נוספת בשם אדל מאשתו השנייה, ושבתו חנה חישא היא מאשתו השנייה)

[11] לפי גרסאות אחרות קראו לה שטערנא רחל

[12] אדמו"ר מאוורוטש

[13] רבי מנחם נחום הוא בעלה בזיווג שני. לבעלה בזיווג ראשון קראו 'מרדכי זייצעף' והיה להם שני ילדים, בן בשם מאיר ובת בשם רעכל (מקור: יוסף ליברמן, שלשלת היחוסין עמוד ס"ט סעיף ה', הדפסה שנייה, תש"ס, ירושלים)

[14] מהורניסטייפול. אביו נפטר בהיותו צעיר, גדל אצל סבו ושם משפחתו שונה לשם המשפחה של סבו. כמו כן הוא חתנו של חיים הלברשטם. לילדיו הנוספים ראו בערך של מרדכי דב | אחד מהם הוא רבי אהרן אלימלך שניאור זלמן טברסקי שהיה נשוי לבתו של משה הורוביץ מרוזבדוב ראו כאן. תמונתו וקברו. בתו (של אהרן אלימך שניאור זלמן) נישאה בזיווג שני לאלעזר אונגר

[15] בעלה המוזכר הוא בזיווג ראשון ולהם בן יחיד המופיע כאן. לאחר מכן נישאה בזיווג שני, והיו לה ילדים נוספים

[נחום_זלמן-16] 9.0 ^9.1 ^9.2 מתואר כאן עמודים ת"ב-תי"א [420-429]

[17] מספר 126 בספר הצאצאים | אשת נפתלי הירץ דולצקי. בתם היא דבורה לאה הורנשטיין (מספר 299 בספר הצאצאים), בעל בתם הוא: שלמה הורנשטיין)

[18] אדמו"ר מאוורוטש. ראו צילום מצבת קברו, ניתן לראות פירוט של חלק מהשושלת המופיעה כאן. היו לו שלוש בנות, שתיים מהן מצוינות פה, ובתו השלישית, שהתחתנה עם קרוב משפחתה - בנו של המהר"ש - מופיעה בעץ שניאורסון

[19] מספר 123 בספר הצאצאים, עמוד 173 | אודותיו ראו: מבית הגנזים, שד"ב לוין, תש"ע, הוצאת קה"ת, מסת"ב 978-0-8266-0657-0 עמודים רמו-רמז

[20] מספר 137 בספר הצאצאים, עמוד 198

[21] אדמו"ר מטומשפול. שינה את שם משפחתו לשם משפחת סבו מאמו - טברסקי

[22] פריט Q93565199 בוויקינתונים | צאצאים עמ' 214 קטע 274 וכן מספר 323 בספר הצאצאים

[23] לפירוט בנוגע משפחת בעלה ואודות בת אחת שלה

[24] האדמו"ר מראצפרט

[25] ספר הצאצאים, עמוד זה, מס' 318 | [אודותיו בעמוד 474 עד עמוד 482

[26] רבי שלמה חיים פרלוב מקוידינוב. אדמו"ר מאוורוטש

[27] אדמו"ר מטומשפול. ר' חיים משה יהושע שניאורסאהן-טווערסקי מטומושפול - בלאט 3 - אידישע וועלט פארומס, באתר www.ivelt.com

[28] מוזכר בערך שושלת נשכיז עם מקורות עליו ועל אשתו ובפורום אוצר החכמה

[האדמו"ר_מבאבוב-29] 22.0 ^22.1 ^22.2 ^22.3 האדמו"ר מבאבוב

[30] ספר הצאצאים, עמוד זה, מס' 632

[31] ספר הצאצאים, עמוד זה, מס' 620

[32] בעלה היה אדמו"ר מאוורוטש. מקור לזה וכללי לחלק מהעץ כאן (ביידיש) (עם זאת, יש מידע וגרסאות שונות, שמופיעות בפורום "אוצר החכמה" אך לא כאן)

[33] מוזכר בערך על אביו. ראו אודותיו באתר "צדיקים" (בטעות כתוב בכתבה זו שחמיו נקרא בשם שניאורסון, אך למעשה הוא נקרא טברסקי, או אולי שניאורסון-טברסקי. אבל אכן חמיו היה צאצא ישיר של בעל התניא)

[האדמו"ר_מסאטמר-34] 27.0 ^27.1 ^27.2 האדמו"ר מסאטמר

[35] רבי משה הלברשטם מקאשנוב. בזיווג שני. הוא מוזכר כאן | מספר 292 בספר הצאצאים, עמוד 216 (ללא אזכור שמה הפרטי) שמה הפרטי נלקח מכאן עמוד שכתוב למטה משמאל 23

[36] בן רבי מרדכי מסקווירא

[37] בספרו 'מחשבת נחום' מפורט יחוסו המופיע כאן, בעמודים 13 ‏ ו-14 בכותרות "שושלת ליובאוויטש" וב"שושלת טשערנוביל". אודותיו ואודות צאצאיו ראו כאן

[38] האדמו"ר מבאבוב 45

[39] נוסף על המקורות כל אחד במקומו - חלק גדול בעץ הוא מתוך 1) אודות רבי מנחם נחום שניאורסון וצאצאיו: ב-היכל הבעש"ט גיליון כ"ו, עמודים צ"ו-קכ"ד (קישור לאוצר החכמה) | 2) אודות רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש וצאצאיו: ב-היכל הבעש"ט, גיליון כ', עמודים קל"ח-קס"ח (קישור לאוצר החכמה) | 3) אודות מרדכי דב טברסקי, הוריו וצאצאיו: "רבינו הקדוש מהארנסטייפל", צבי בריננער, בהוצאת מכון "זיכרון משה", בני ברק, שבט תשע"ז. (הספר באוצר החכמה) | 4) כל העץ מיוסד על: שמואל אלעזר הלפרין, ספר הצאצאים, תשמ"א

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[א]

[ב]

[ג]

[ד]

[ה]

[ו]

[ז]

[ח]

[ט]

[י]

[י"א]

[י"ב]

[י"ג]

[י"ד]

[ט"ו]

[ט"ז]

[י"ז]

[י"ח]

[י"ט]

[כ]

[כ"א]

[כ"ב]

[כ"ג]

[כ"ד]

[כ"ה]

[כ"ו]

[כ"ז]

[כ"ח]

[כ"ט]

[ל]

[ל"א]

[ל"ב]

רבי שלמה הלברשטאם (השני)

תוכן עניינים

תולדות חייו

ילדיו

תלמידיו

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

רבי שלמה הלברשטאם (השני)

תולדות חייו

ילדיו

תלמידיו

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש