רבי יוסף משה סופר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף משה סופר
אין תמונה חופשית
לידה ב' בסיון ה'תרצ"ח
פטירה י' בתשרי ה'תשפ"ב (בגיל 83)
מקום קבורה הר המנוחות
מדינה Flag of Israel (bordered).svg ישראל
למד ב ישיבת תורה ויראה, ישיבת בית אברהם, ישיבת מיר
מקום מגורים ירושלים
מקום פעילות ירושלים, בני ברק, אנטוורפן, קנדה
השתייכות חסידות סלאנים
תחומי עיסוק ראש ישיבה, ר"מ, ראש כולל וסופר
מעסיק רבי יואל מסאטמר, רבי משה טייטלבוים, רבי ישראל משה דושינסקי, רבי משה אריה פריינד, רבי משולם פייש לאווי
רבותיו רבי יואל מסאטמר, רבי דוד יונגרייז, רבי אברהם וינברג, הרב אברהם וינברג
חיבוריו מי דבש, גנזי שביעית, מרא דארעא דישראל, אור דוד, ויצו יוסף, זכרון בספר
אב רבי שמחה בונם דוד סופר

רבי יוסף משה סופר (ב' בסיון ה'תרצ"ח - י' תשרי תשפ"ב) היה רב, ראש ישיבה ותלמיד חכם חרדי ירושלמי, סופר, חסיד סלאנים שהשתייך ליישוב הישן, שימש כראש ישיבות 'מהרי"ט' של חסידות סאטמר בבני ברק ו'ויואל משה' באנטוורפן, כר"מ במספר ישיבות וכראש כולל 'עוללות אפרים' בירושלים. מחבר ספר 'מי דבש' ועורך הספרים מרא דארעא דישראל על רבי יוסף חיים זוננפלד ו'אור דוד' על רבי דוד יונגרייז.

ביוגרפיה

נולד בירושלים לרבי שמחה בונם דוד סופר מפאקש, רב בית המדרש נר ישראל זופניק ושכונת גבעת שאול, מייסד כולל תרביצ"א וחבר הנהלת העדה החרדית[1] ולבת רבי אהרן קינדרפריינד.

בביקוריו של רבי יואל מסאטמר בארץ ישראל התקרב אליו. בילדותו למד במוסדות תורה ויראה בירושלים ולאחר מכן בישיבה בבני ברק, שם היה מתפלל מדי יום מנחה אצל החזון איש, לאחר מכן למד בישיבת בית יוסף צבי אצל רבי ישראל משה דושינסקי, בשנת תשי"ד החל ללמוד בישיבת בית אברהם, שם נהיה לחסידו של רבי אברהם וינברג מסלונים, לאחר פטירתו בה'תשמ"א היה לחסידו של הרב אברהם וינברג, האדמו"ר הנוכחי מסלאנים, רבו זה התבטא עליו שהוא ה"פאר של חסידות סלאנים" (בלשונו (ביידיש): "דו פאר פון אונזערע קאמפנייע"[2]).

נישא לבת רבי מאיר כהן - איש מירון וממקימי ורבני נטורי קרתא. לאחר נישואיו למד 7 שנים בישיבת מיר ובכולל תרביצ"א של חסידות דושינסקיא[3]. היה מקורב ותלמיד מובהק לרבי דוד יונגרייז, מאוחר יותר הוציא לאור ספר ביוגרפיה שלו בשם 'אור דוד'.

נפטר בליל יום הכיפורים תשפ"ב ונקבר במוצאי החג בהר המנוחות.

משרות תורניות

בשנת תשל"ט מונה לר"מ בישיבת מהרי"ט בשכונת זכרון מאיר בבני ברק שהיתה בנשיאותו של רבי יואל מסאטמר - מקים הישיבה[4]. בהמשך שימש כ: ר"מ בישיבת 'אור החיים' של חסידות טאהש בקרית טאהש, תחת נשיאותו של רבי משולם פייש לאווי; ר"מ בישיבת 'יטב לב' של חסידות סאטמר בירושלים בראשותו של רבי משה אריה פריינד[5]; ראש כולל סאטמר בירושלים; ראש ישיבת 'ויואל משה' סאטמר באנטוורפן[6], בתקופה זו התקרב לרבי יעקב לייזר מפשעווארסק. לאחר מכן חזר לארץ ומונה לראש הישיבה ב'ישיבת מהרי"ט' סאטמר בשכונת זכרון מאיר בבני ברק.

הקים את כולל 'עוללות אפרים' על שמו של סבו רבי מרדכי אפרים פישל סופר ועמד בראשה עשרות בשנים.

היה ממקימי קהילת תפארת ירושלים ושימש כראש חבורה לאברכי הקהילה[7]. שימש כחבר הנהלת מוסדות מאה שערים[8].

היה תלמידו של רבי לוי רבינוביץ[9].

השקפתו

היה אנטי ציוני בהשקפתו ונטל חלק בפעילויות העדה החרדית נגד המדינה[10], כך גם בהקמת בתי חינוך שאינם נוטלים תקציבים מהמדינה[7].

דבק במסורת ומנהגי החתם סופר והרבה לחקור בהן.

ספריו

יצירותיו

ביוגרפיות

  • מרא דארעא דישראל - בשנות ה'תשכ"ט הוציא לאור את סדרת הספרים 'מרא דארעא דישראל' המכיל ביוגרפיה של רבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של ירושלים, יצירתו זכתה לתאוצה רבה וממנה מצוטטים סיפורים ואנקדוטות מחייו של הרב זוננפלד, רבי דוד יונגרייז ליווה את הרב סופר והדריך אותו במשך עריכת הספר, בין היתר ציוה עליו להביא בספר ביקורת על הרב קוק, במשנתו של הרב זוננפלד. רבי משה יהושע לנדו עבר על הספר. רבי יצחק יעקב וייס התבטא על הספר שזה 'שולחן ערוך בהשקפה'[11]. עורך הספר היה רבי מנחם מנדל גרליץ.

תורניים

משפחתו

  • גיסו[12] רבי יהודה שפירא.
  • בנו רבי חיים ישראל[13], חתן הרב אשר פריימן מו"ץ בהעדה החרדית.
  • בנו הרב שמואל בנימין, חסיד סלאנים, מרבני 'ועד מחזיקי חינוך הישן' בירושלים.
  • בנו הרב אהרן אליעזר זוסמאן, חתן הרב אביש ציינווירט.
  • חתנו רבי יצחק אייזיק כהנא, האדמו"ר מזידיטשוב בית שמש.
  • חתנו הרב דוד אריה מונדרר, בנו של רבי מנחם מנדל.
  • חתנו הרב רפאל חיים הלטובסקי, מרבני קהילת תורת חכם, בנו של רבי אברהם מנשה מרבני חסידות נדבורנה ירושלים.
  • חתנו הרב דוד רוטמן, סופר סת"ם.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נכדו של רבי חיים סופר
  2. ^ מכון נחלי אמונה, נחלי אמונה, ירושלים: חסידות סלאנים, תשפ"ב, עמ' מט, "דער צירונג פון אונזער קאמפנייע", באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  3. ^ יצחק שטרן, זמרת יצחק, עמ' לב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  4. ^ משה עלה למרום, תשנ"ז, עמ' קצג, אוסף הספדים על רמ"א פריינד זצוק"ל, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  5. ^ עולת החודש - ז (תשל"ז), תשל"ח, עמ' רפט, באתר אוצר החכמה
  6. ^ פרי תמרים - יג, ניו יורק: קובץ כולל תו"י דרבינו יואל דסאטמאר, תשמ"ג, עמ' קס, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  7. ^ 7.0 7.1 מאסף תורני כליל תפארת - י, ירושלים: רשת הכוללים דקהל תפארת ירושלים, תשפ"ב, באתר אוצר החכמה.
  8. ^ העדה, ירושלים: העדה החרדית, תשס"ה, עמ' ו, באתר אוצר החכמה.
  9. ^ עמית, ירון, נפלאות הצדיקים - ב, עמ' 456, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  10. ^ העדה, תשס"א, באתר אוצר החכמה.
  11. ^ גליון "דורות" בתוך עיתון העדה, תשע"ב, דרכו הבהירה של מרן זיע"א, באתר אוצר החכמה.
  12. ^ חתן חותנו.
  13. ^ נפטר בחשון תשס"ה, בגיל 41.