הרב אברהם וינברג (הרביעי)
 | |||||||
| הרב אברהם וינברג מסלאנים | |||||||
| לידה |
כ"ט בחשוון ה'תש"ה (גיל: 80) ירושלים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום מגורים | בני ברק | ||||||
| מקום פעילות | ירושלים-בני ברק-אלעד | ||||||
| תקופת הפעילות | ה'תשמ"ב–הווה | ||||||
| רבותיו |
רבי אברהם וינברג ה'ברכת אברהם' רבי יעקב לייזר מפשוורסק | ||||||
| תלמידיו | ראה פסקת תלמידיו | ||||||
| אב | רבי מיכל אהרן | ||||||
| אם | חיה | ||||||
| |||||||
הרב אברהם וינברג (נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות סלאנים ונשיא ישיבת באר אברהם.
ביוגרפיה
נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה בירושלים לרב מיכל אהרן[1] וחיה[2] וינברג. למד בתלמוד תורה "סיני" בירושלים ובבחרותו בישיבת בית אברהם. נישא לבתו של הרב שמואל ויינברג בנו של רבי אברהם וינברג (השלישי) מסלאנים.
לאחר נישואיו שימש כראש חבורה בחסידות[דרוש מקור], תחת רבי אברהם מסלונים. ולאחר מכן כר"מ בישיבת חב"ד לוד, עד מינויו לאדמו"ר[3][4]. במקביל למד בכולל חזון איש.
שנים רבות למד חברותא בעיון עם הרב ישראל יצחק קלמנוביץ[דרוש מקור].
הרב וינברג מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בירושלים, ולעיתים מבקר בשבתות ובחגים בישיבה גדולה של החסידות באלעד.
בשנה האחרונה לחיי רבי אברהם וינברג, החל לנסוע לאנטוורפן לרבי יעקב לייזר מפשעווארסק שהעריכו ואף עודדו לקבלת האדמו"רות לאחר פטירת רבי אברהם[5], כאשר לימים הודה האדמו"ר מפשעווארסק שלא ידע על המחלוקת בתוך חסידות סלונים.
באדמו"רות
כחודש לפני פטירת האדמו"ר רבי אברהם, הכתירו רוב החסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, קבוצה קטנה שהתנגדה למהלך, אשר למעשה התנגדה לרבי שלום נח ברזובסקי במהלך העשור שקדם להכתרתו, פרשה מהחסידות, ולדבריהם הורה להם האדמו"ר רבי אברהם (השלישי) להקים חסידות נפרדת[6], הם הקימו את חסידות "סלאנים" לעומת חצרו של רבי שלום נח הנקראת "סלונים" ולאדמו"ר הכתירו את הרב וינברג. בסלנג מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (כינוי לחסידות סלונים) ל"שווארצע" (כינוי לחסידות סלאנים).
המחלוקת ששררה בין הפלגים במהלך שנותיו האחרונות של האדמו"ר רבי אברהם, התחזקה ביותר על רקע הפרישה, ולא שככה עד היום. מספר תקריות קטנות אירעו במשך השנים בין שתי החסידויות, אך באופן כללי השקט נשמר, והמחלוקת מתבטאת בעיקר במשטמה ובחוסר הכרה הדדית.
בשנה הראשונה לכהונתו סירב להתנהג בגינוני אדמו"רות, כמו אמירת דברי תורה בטישים וקבלת קוויטלך, אך בהשפעת רבו רבי יעקב מפשעווארסק, קיבל על עצמו את האדמו"רות באופן מלא[7].
בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד, אשדוד וטבריה, וכן בארצות הברית - בבורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי, ספרינג וואלי, לייקווד ולינדן -ניו ג'רזי. באנגליה ובבלגיה.
בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז בירושלים. בנוסף קיימים בירושלים 3 שטיבלאך נוספים.
הישיבה גדולה המרכזית "באר אברהם", קרויה על שם האדמו"ר הקודם רבי אברהם. ושכנה בבני ברק, ב-2019 הישיבה עברה לבנין חדש באלעד. הישיבה קטנה "באר אברהם" שוכנת בבנין המוסדות בירושלים.
נכון לשנת 2022 חצרו מונה 1178 בתי אב, (על פי אלפון הקהילה שיצא בערב ראש השנה תשפ"ג).
ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על סידור קוידנוב) בשם "אור הישר".
עמדותיו
חצרו נחשבת לשמרנית מבחינה אידיאולוגית. קו זה הותווה, בין היתר, כדי לבדלה אידיאלוגית מהחצר הגדולה של האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי, אשר הוביל קו מתון יותר.
הרב וינברג אינו מצביע בבחירות בישראל, אך בעבר לא היה אוסר על חסידיו להצביע ולא הביע דעה בפולמוס ההשתתפות בבחירות, שכן מחד ה"ברכת אברהם" היה מראשי אגודת ישראל והורה להשתתף בבחירות, אולם מאידך רבי מרדכי חיים סלאנים, לטענת כמה מקורות, אסר את ההשתתפות בבחירות. ובין חסידיו חלקם היו מצביעים וחלקם לא הצביעו, בעיקר צאצאי המשפחות ה"טברייניות" שהתחנכו אצל הרמ"ח, או בני העדה החרדית שהפכו לחסידיו בעקבות לימוד בישיבתו.
לקראת הבחירות לכנסת ה-23 קרא לחסידיו שלא להצביע לאגודת ישראל, עקב כניסתה לממשלה ולקיחת תפקיד שר עבור יעקב ליצמן, בעוד שלטענתו אגודת ישראל נמנעה מלקחת תפקידי שרים בשנת תשל"ז, כשנכנסה לקואליציה של מנחם בגין, וזאת על פי הוראות מועצת גדולי התורה שהסכימה אז לעמדת רבי אלעזר מנחם שך שחברי אגודת ישראל לא יקחו תפקיד שר בניגוד למה שנהגו בשנים הראשונות לקום המדינה אז כיהן יצחק מאיר לוין בתפקיד שר. לאחר שנפגש עם רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הודיע שאין שינוי בעמדתו הקודמת שלא להכריע, לטענתו מכיוון שקיבל התחייבות כתובה שאגודת ישראל לא תיקח יותר תפקידי שרים.[8] עם זאת, לאחר שהוחלט על מינויו של ליצמן לשר השיכון תקף האדמו"ר מסלאנים את חברי הכנסת של אגודת ישראל, ואמר שהוא מתחרט על כך שלא אסר להצביע.[9] בתגובה ענה האדמו"ר מוויז'ניץ שהוא לא התחייב שלא יקחו תפקיד שר, אלא אמר שינסה לפעול בעניין, מה שאכן עשה[10] . לאור זאת, החל מהבחירות לכנסת העשרים וארבע נמנעים חסידי סלאנים מהשתתפות בבחירות.
הוא מורה לחסידיו להצביע לבחירות לרשויות המקומיות, אך עם זאת מורה שמי שמזדהה עם השקפת העדה החרדית שאסרה זאת אין חובה עליו להצביע.
בשנת תשפ"ד הקים בבית שמש תלמוד תורה של החסידות שאינו מתוקצב על ידי משרד החינוך, בשל העובדה שמוסדות רבים עברו ממוסד פטור למוכר שאינו רשמי, שלטענתו עלול להוביל להתערבות ממשלתית בחומר הלימודי[11].
בתחילת מלחמת חרבות ברזל, תקף האדמו"ר בחריפות את רעיון הציונות ומדינת ישראל, ואף גינה את חברי כנסת של יהדות התורה ושריה בממשלה שלפיו הם שותפים למעשי התועבה שנעשים בישראל, שלדבריו גרמו לרצח וחרון אף. האדמו"ר אף כתב את דבריו במכתב שפורסם בחסידות.
חסידיו הבולטים
- רבי חיים יוסף דוד וינברג - ראש ישיבת באר אברהם סלאנים.
- רבי עזריאל זליג וינברג - מחבר ספר 'חביון עז', כיהן כראש ישיבת באר אברהם[12].
- רבי יוסף משה סופר - לשעבר ראש ישיבת סאטמר בבני ברק וראש כולל עוללות אפרים ומחבר ספר 'מרא דארעא דישראל'[13]
- הרב יצחק מתתיהו וינברג - ראש ישיבת באר אברהם סלאנים.
- הרב אברהם רובין.
- הרב יוסף ירוחם פישל הגר, אדמו"ר מסאווראן.
- הרב ברוך הגר, האדמו"ר מאנטיניא.
- הרב יונה וינברג, משפיע חסידי.
- הרב משה שמעון וואזנר - רבה של שכונת 'שאטו פרק' בלייקווד[14].
משפחתו
אחיו הוא הרב יצחק מתתיהו וינברג, ראש ישיבת באר אברהם.
- בנו, הרב חיים יצחק אייזיק, חתן רבי זאב טברסקי בן רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא.
- חתנו, הרב דוב בעריש שניאורסון ר"מ בישיבת טשעבין ומחבר ספר ראשי הבדים, בן הרב יוסף משה שניאורסון בן רבי ברוך שמעון שניאורסון ראש ישיבת טשעבין.
- חתנו, הרב ישעיה אשר אנשיל פנט, ראש כולל 'ויואל משה' בביהמ"ד של החסידות בבני ברק, בן רבי דוב בעריש מדעעש-ירושלים.
- בנו, הרב יוסף דוד ראש ישיבה לצעירים 'באר אברהם' של החסידות, חתן בזיווג ראשון אצל האדמו"ר מבוהוש ובשנית נישא לבת רבי משה אהרן גולינסקי ששימש כמשגיח רוחני בישיבה לצעירים
קישורים חיצונים
- ארכיון האדמו"ר מסלאנים - JDN
- אלפי חסידי סלאנים נוהרים לחתונה בכפר-חב"ד גלריה בלעדית - COL
- האדמו"ר מסלאנים בתפילת שחרית בבית מדרש 'טשורטקוב' בעיר העתיקה צפת
הערות שוליים
- ^ בן חיים יוסף דוד וינברג, מעשירי חסידי סלונים; בן רבי יצחק מתתיהו, אחיו של רבי אברהם וינברג (השלישי), ונינו של האדמו"ר בעל יסוד העבודה מייסד חסידות סלונים
- ^ בת שלמה זלמן פרוש, נפטרה בי' שבט תשנ"ג
- ^ הר"מ בלוד, שהפך לאדמו"ר, פגש ב-770 את תלמידיו. כך הגיב הרבי באתר חב"ד און ליין
- ^ התקשרות 974, סודות מן החדר - צעירי חב"ד
- ^ רבי משה אהרן גולינסקי, אמרתך חייתנו, מכתב ח, עמ' 36.
- ^ רבי משה אהרן גולינסקי, אמרת חייתנו, מכתבים א, ד, ט, עמ' 22 - 39.
- ^ רבי משה אהרן גולינסקי, אמרתך חייתנו, מכתב ח, עמ' 36.
- ^ הוראה בסלאנים בבחירות: המצב חוזר לקדמותו - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים
- ^ חריף ביותר: הרבי מסלאנים על אגודה "הייתי צריך להורות לא להצביע", באתר בחדרי חרדים
- ^ חשיפה: ברקע ההתנגדות ל'שר'; שליחים מיוחדים מהרבי מויז'ניץ אל הרבי מסלאנים, באתר בחדרי חרדים הרבי מויז'ניץ: אמרתי שאפעל; אינני יכול להתחייב, באתר בחדרי חרדים
- ^ האדמו"ר מסלאנים מקים תלמוד תורה על טהרת הקודש בעיר בית שמש, באתר בחצרות הקודש.
- ^ אבל בירושלים: הגאון רבי זליג וינברג זצ"ל - בחדרי חרדים.
- ^ ראש ישיבת סאטמר הלך לעולמו ביום הקדוש - בחדרי חרדים.
- ^ בנו של רבי חיים מאיר.
| חסידות סלונים | |||
|---|---|---|---|
| שרשי החסידות | רבי מרדכי מלעכוויטש • רבי נח מלעכוויטש • רבי משה פאלייר מקוברין | ||
| אדמו"רי סלונים | רבי אברהם וינברג • רבי שמואל וינברג • רבי ישכר לייב וינברג • רבי אברהם וינברג • רבי שלמה דוד יהושע וינברג | ||
| החסידות בארץ ישראל | רבי מרדכי חיים סלאנים • רבי אברהם וינברג • רבי שלום נח ברזובסקי • רבי שמואל ברזובסקי • הרב אברהם וינברג
| ||
| ספרי החסידות | יסוד העבודה • באר אברהם • חסד לאברהם • דברי שמואל • בית אברהם • שיחות קודש • זכרון קדוש • בסוד קדושים • מאמר מרדכי • ברכת אברהם • נחל איתן • נתיבות שלום • דרכי נעם | ||
| ישיבות | ישיבת תורת חסד • ישיבת אור תורה • ישיבת בית אברהם • ישיבת באר אברהם (סלאנים) | ||
| הקודם: רבי אברהם וינברג (השלישי) |
אדמו"רי סלונים | הבא: - |
28378772אברהם וינברג (בני ברק)