רבי חיים הלברשטאם

רבי חיים הלברשטאם מצאנז

ציור של לזר קרסטין, המיוחס לדברי חיים מצאנז
לידה	1797 ה'תקנ"ז
פטירה	19 באפריל 1876 (בגיל 79 בערך) כ"ה בניסן ה'תרל"ו
תחומי עיסוק	חסידות, פילוסופיה יהודית, אמונה, הלכה
רבותיו	רבי נפתלי מרופשיץ
חיבוריו	דברי חיים
אדמו"ר מצאנז ה־ראשון רבי אהרן הלברשטאם ←

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (ה'תקנ"ז - כ"ה בניסן ה'תרל"ו) (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז, ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו. מחבר ספרי דברי חיים.

תולדות חייו

נולד בשנת תקנ"ז^{[דרושה הבהרה]} בעיר טרנוגרוד שבגליציה ויש אומרים בעיר ברודי למרים, בתו של רבי דוד מטרנוגרוד מגזע החכם צבי, ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של רבי ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם רעכיל דבורה בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב (בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה) וברביעית עם רבקה בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי מנחם מנדל מרימנוב). מנשותיו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.

רבותיו בחסידות היו רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. הוסמך להוראה על ידי הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור, כפי שניתן ללמוד מהתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. עוד בזמנו כללה חסידות צאנז אלפי חסידים. השפעתו הרחבה ניכרת בספרי השו"ת של רבנים בני דורו.

נפטר בכ"ה בניסן ה'תרל"ו ונקבר בעירו צאנז שבפולין.

רוב בניו וחתניו שימשו ברבנות ואדמורו"ת, כשהמפורסם שבהם הוא בנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הן: צאנז-קלויזנבורג, צאנז-זאמיגראד, באבוב, סטרופקוב, צאנז-גריבוב.

שיטתו בלימוד והלכה

שיטתו של רבי חיים מצאנז הייתה מבוססת על חריפות לימודית המבוססת בעיקרה על בקיאות רבה. אמר שאין להורות הלכה בהלכות שבת אלא למי שבקי במסכת שבת בעל פה. אף שהיה אדמו"ר חסידי לא היה מהמעודדים פרסום קבלה ברבים כחסידויות אחרות (ראה חסידות). בפרט לא לנערים צעירים שעדיין לא מילאו כריסם בש"ס ופוסקים, דוגמה לדבר מספרים ששני ילדים הגיעו אליו לקבל ממנו ברכה לקראת הבר מצווה שלהם. רבי חיים בירכם ואמר להם שיעסקו בגפ"ת ורק אחרי שיסיימו את הש"ס יחזרו אליו. לעומת זאת הוא כשלעצמו עסק רבות בלימוד הקבלה, ודברי תורתו בספר דברי חיים מבוססים ברובם על ספרי הקבלה הקודמים.

בהלכה ידועה גם שיטתו בנוגע להנחת תפילין בפירוש דברי הגמרא בעירובין 'מקום יש בראש להניח שתי תפילין', -גם ברוחב הראש. כמו כן שיטתו בהלכות מקואות נחשבת בין המחמירות. התנגד בחריפות לשימוש במצות מכונה ופסק שהם חמץ גמור, וללבישת ציצית שנטוותה במכונה. כמה מפסקיו ההלכתיות הסעירו את העולם החסידי, ביניהם הפסיקה כי על בחורים לא נשואים להניח תפילין בחול המועד (בניגוד למנהג המקובל) והפסיקה כי האדמו"רות אינה אמורה לעבור בירושה. מספר ניכר של ממשיכי ופרשני שיטתו ההלכתית פעלו בגאליציה ובהונגריה.

שער הספר דברי חיים על הלכות מקואות

מצבתו בעיר צאנז. 2016

האוהל שעל קברו וקברי בני משפחתו. צאנז, 2016

הנהגה ופעילות ציבורית

בשנת תרכ"ט התחיל לנהל מאבק חריף כנגד אדמור"י בית רוז'ין, מכיוון שראה בדרכם נטיה וסטיה מדרך התורה, וכמו כן על התנהגותו של רבי דוב בער מליווא.

רבי חיים פעל בוויכוח הגדול שהיה בקרב יהדות הונגריה סביב מבנה הקהילות, ויכוח שהביא להיפרדות החרדים והקמת קהילות אורתודוקסיות נפרדות ביהדות הונגריה.

במיוחד יצא שמעו בצדקת פזרונו המופלג. היה מחלק סכומי עתק לעניים ונצרכים.

מתלמידיו הבולטים

• רבי ישעיה שטיינר מקערעסטיר.
• רבי שמואל וינברג מסלונים.
• רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא מדינוב.
• רבי נתן דוד רבינוביץ משידלובצה.
• רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש.
• רבי אברהם יהודה שוורץ ממאד, בעל ה'קול אריה'.
• רבי יהודה הורוביץ ממעליץ.
• רבי שמואל פרנקל מדאראג.
• רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד.
• רבי שמואל אנגל.
• רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא^{[דרוש מקור]}.
• רבי אריה לייבוש רוזנפלד.
• רבי נפתלי הירצקא זילברמן מרצפרט.
• רבי יעקב קטינא מחוסט, בעל ה'רחמי האב'.
• רבי פנחס חיים הלוי הורוביץ מקוסוב, בעל ה'פתחא זוטא'.
• רבי דוב בריש רפפורט מראווע, בעל ה'דרך המלך'.
• רבי שמואל אהרן ראבין מקארטשין.
• רבי חיים יוסף גוטליב.
• רבי יעקב יוקל הירש מניימרקט.

לעוד תלמידים ראו: קטגוריה:תלמידי רבי חיים מצאנז.

משפחתו

רבי חיים נישא כאמור ארבע פעמים, נשותיו היו הרבניות: רחל פייגא, אחותה של רחל פייגא, רעכיל דבורה ורבקה.
חמשת בניו הגדולים ושלוש בנותיו הגדולות היו מזיווג ראשון. השאר מזיווג שלישי.

בניו

מזיווג ראשון:

• בנו הגדול, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. משושלתו יצאה חסידות סטרופקוב.
• בנו השני, רבי דוד הלברשטאם, מייסד חסידות קשאנוב.
• בנו השלישי, רבי מאיר נתן הלברשטאם נפטר על פני אביו, (אביו של רבי שלמה הלברשטאם מייסד חסידות באבוב).
• בנו הרביעי, רבי אהרן הלברשטאם, ממלא מקומו ברבנות צאנז. משושלתו יצאה חסידות גריבוב.
• בנו החמישי, רבי ברוך הלברשטאם, מייסד חסידות גורליץ, משושלתו התפצלו בין היתר: חסידות ז'מיגרד, חסידות טשאקאווא וחסידות צאנז-קלויזנבורג.

מזיווג שלישי:

• בנו האחד עשר, רבי שלום אליעזר הלברשטאם, מייסד חסידות ראצפערט נרצח על ידי הנאצים בשואה.
• בנו השנים עשר, רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב, נרצח על ידי הנאצים בשואה.
• בניו: אריה לייביש, יוסף אליעזר, אלישע, מרדכי שמשון ונפתלי, נפטרו בילדותם.

חתניו

מזיווג ראשון:

• בתו השישית, מרים, נישאה לרבי משה אונגר מדומברובה, עלה לארץ ישראל ונפטר בצפת. חתניו היו: רבי יהודה צבי מדולינה (תרי"ח-י"ב באייר תרס"ט) ורבי נפתלי חיים הורוביץ מדז'יקוב-ירושלים
• בתו השביעית, יוטא, נישאה לרבי אליעזר ירוחם בארון מקראקא. בנו של רבי ישראל יצחק מרדושיץ.
• בתו השמינית, רייצא, נישאה לרבי מרדכי דב טברסקי מייסד חסידות הורניסטייפול.

מזיווג שלישי:

• בתו התשיעית, נחמה, נישאה לרבי יצחק טוביה רובין מגלגוב
• בתו העשירית, טילא, נישאה לרבי אהרן הורוויץ מבייטש, בן האמרי נועם.
• בתו השלש עשרה, גיטשא, נישאה לרבי בצלאל יהושע מושקוביץ מגלינא.
• בתו הארבע עשרה, פראדיל, נישאה לרבי אלעזר רוזנפלד מאושפיצין, בנו של רבי יהושע מקמינקא

ספריו

ערך מורחב – דברי חיים

ספריו של רבי חיים נקראו בשם "דברי חיים" הנושאים עליהם כתב:

• שו"ת
• פירוש על התורה.
• מאמרים על המועדים.
• הלכות מקוואות.
• פירוש על בבא מציעא.
• בירורים בשמות גיטין.

ראו גם

• חסידות צאנז

לקריאה נוספת

• דרכי חיים - מנהגים והליכות של הרה"ק מצאנז, יצא לאור ע"י המשב"ק רבי רפאל צימעטבוים.
• תפארת חיים - תולדות והנהגות וסיפורי נפלאות, גרוסוורדיין תש"א.
• מקור חיים מאת הרב אברהם חיים שמחה בונים מיכלסון.
• זכרנו לחיים יצא לאור בשנת תרצ"ח ונדפס מחדש בשנת תשמ"ה.
• תהילת חיים, ליקוט אמרות ואגרות לבית צאנז, בעריכת הרב צבי בריננער, בני ברק תשנ"ג
• ספר תהלים-תהלת חיים, אוסף דברי-תורה על ספר תהלים, בעריכת הרב צבי בריננער, בני ברק תשנ"ג.
• קונטרס מעיין החיים, פסקים ומנהגים מה"דברי חיים" מצאנז ומה"חתם סופר", בעריכת הרב צבי בריננער, בני ברק תשנ"ד.
• ספרי אורות חיים ודברי חיים על חנוכה, בעריכת הרב צבי בריננער, בני ברק תשנ"ו.
• אוצר החיים י"ל על ידי יוסף דוד ויסברג
• משנת הדברי חיים על התורה, י"ל ע"י הרב יעקב מאיר שמחה היילפרין.
• פרחי חיים י"ל ע"י רבי שלום גרשון אונגר.
• הגדה של פסח בתוספת קונטרס עקבי חיים י"ל ע"י רבי חיים יעקב רובין מציעשינוב
• סדר הקפות דברי חיים בתוספת קונטרס פעמי חיים י"ל ע"י רבי אלטר אלעזר מנחם הלברשטאם.
• רבינו הקדוש מצאנז - תולדות הרה"ק מצאנז וצאצאיו ב' חלקים, י"ל ע"י הרב יוסף דוד ויסברג.
• כל הכתוב לחיים
• ביטאוני חסידות צאנז המביאים מדי חודש סיפורים ועובדות מחייו.
• אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות, ספר א', ירושלים תש"ט.
• י"י אפל, משנתו ודמותו של ר’ חיים האלבערשטאם, המעין יג, ד (תשל"ג) 60-71; יד, א 35–43
• מאיר וונדר, כמה שנים חי רבי חיים מצאנז?, המעין יד, ג (תשל"ד) 41-44.
• יצחק רפאל, דברי הספד של הגאון רבי שמואל מוהליבר על האדמו"ר רבי חיים מסאנדז, סיני פ,ה/ו (תשל"ז) 193-200.
• יחזקאל סלומון, השפעת מרן ה"דברי חיים" מצאנז על התפשטות החסידות בהונגריה, היכל הבעש"ט א,א (תשס"ג) צ-קג; א,ג: קיח-קכח.
• איריס בראון, ר’ חיים מצאנז: דרכי פסיקתו על רקע עולמו הרעיוני ואתגרי זמנו, רמת גן תשס"ד (דיסרטציה, אוניברסיטת בר-אילן).
• יוסף וייסברג, רבנו הקדוש מצאנז, סדרת ספרים בהוצאת מפעל "קסת שלמה" ירושלים תשל"ו.
• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' קמב-קסה.
• דוד אסף, הציץ ונפגע: אנטומיה של מחלוקת חסידית, ידיעות ספרים, תשע"ב.
• צבי בריננער, רבינו הקדוש מראצפערט, מכון "זיכרון משה", בני ברק תשס"ח, ראה שם בפרק א' ובפרק ד', ועוד במקומות שונים בספר.
• צבי בריננער, רבינו הקדוש מטשחויב, מכון "זיכרון משה", בני ברק תשנ"ט, ראה שם בפרק א', וכל פרק ה' ובמקומות שונים בספר.

קישורים חיצוניים

• רבי חיים הלברשטאם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• איריס בראון, "'ביטולה של תורה זה קיומה': פסיקה אולטרה-אורתודוקסית בניגוד להלכה למען תקנת החוטאים – דרכו ההלכתית של ר' חיים מצאנז כמקרה מבחן", תרביץ עח, חוברת ד', עמ' 555–591.
• אדמו"ר רבי חיים (ליבוש) הלברשטאם מצאנז, באתר MyTzadik

הערות שוליים

תקופת חייו של רבי חיים הלברשטאם על ציר הזמן
ציר הזמן

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0