רבי יעקב יוקל הירש
 | |
| שער ספר "ברכת יעקב" מהדורה ראשונה (למברג ה'תרל"ט) | |
| לידה |
ה'תק"ס למברג |
|---|---|
| פטירה | ה'תרמ"ד (בגיל 84 בערך) |
| מקום קבורה | ניימרקט |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | רב המחוז של גורליץ ורבה של ניימרקט |
| רבותיו | רבי נפתלי הירץ סוחסטוב; רבי יעקב משולם אורנשטיין; רבי מרדכי זאב אורנשטיין; הדברי חיים מצאנז |
| בת זוג | בזיווג שני - אסתר |
| אב | רבי מרדכי זאב וולף הירש |
| אם | לאה מלכה |
| חותן | בזיווג שני - רבי יצחק ווייס |
רבי יעקב יוקל הירש (ה'תק"ס - ה'תרמ"ד) היה רב המחוז של גורליץ ורבה של ניימרקט (נובי טארג).
קורות חייו
נולד בלמברג לרבי מרדכי זאב וולף הירש, וללאה מלכה בת רבי יואל משה לנדא אב"ד גולוגורי[1].
בצעירותו למד בישיבתו של רבי נפתלי הירץ סוכסטובר ראב"ד למברג, אליו היה מקורב[2]. כן למד אצל רבי יעקב משולם אורנשטיין (הישועות יעקב) ואצל בנו רבי מרדכי זאב[3]. בגיל 17 הסמיכו רבו ה'ישועות יעקב' לרבנות[4]. היה מתלמידי הדברי חיים מצאנז[5].
נשא אשה מברודי ולאחר נישואיו התגורר שם. בברודי התקרב לרב העיר רבי אלעזר לנדא[6]. אחרי פטירת אשתו נשא בשנית את אסתר[7] בת רבי יצחק ווייס מגורליץ[8][3].
תחילה עסק במסחר וסירב לכהן ברבנות, אך לאחר שהפסיד את הונו הסכים לכהן כרב המחוז של גורליץ. בה'תרכ"ח מונה לרבה של ניימרקט[3].
התכתב בהלכה עם גדולי רבנים דורו, ביניהם עם רבו הדברי חיים[9], החת"ם סופר[10] ורבי יוסף שאול נתנזון[11].
נפטר באדר ה'תרמ"ד, ונקבר בבית הקברות בניימרקט. במהלך מלחמת העולם השניה נהרסה מצבת קברו על ידי הנאצים שהחריבו את בית הקברות, בשנת ה'תשס"ו הוקמה מצבה חדשה על ידי נכדיו[12].
ספרו
בהוראת רבו הדברי חיים מצאנז החל לכתוב את חידושי תורתו ובשנת ה'תרל"ט הוציא לאור את ספרו ברכת יעקב המכיל שו"ת בהלכה וחידושים על הש"ס.
הספר קיבל הסכמות מהדברי חיים מצאנז, מרבי צבי הירש אורנשטיין, מרבי שמעון סופר ומרבי ישראל הכהן רפפורט.
קישורים חיצוניים
- ברכת יעקב, תש"ף, תולדות הגאון רבי יעקב יוקל הירש זצ"ל אבד"ק ניימרק, באתר אוצר החכמה.
- רבי יעקב יוקל הירש באתר MyTzadik.
הערות שוליים
- ^ אביו של רבי מרדכי זיסקינד מסטריא.
- ^ בהקדמתו לספרו ברכת יעקב הוא כותב ”... והרבה קבלתי ממנו ומאד הייתי יקר בעיניו וכמה פעמים אמר שבטוח הוא כי אנכי אהיה לאילן גדול ומנועם תורתו וחריפתו השביעני והרוני יותר מכל חברי אשר למדנו אז אצלו וכאב את בנו אהבני ...”.
- ^ 3.0 3.1 3.2 בהקדמתו לספרו ברכת יעקב.
- ^ רבי יצחק וייס אלף כתב אות ג'.
- ^ כמבואר בהקדמתו לספרו ברכת יעקב. וראו: רבי רפאל צימטבוים, כל הכתוב לחיים - דרכי חיים, תשכ"ב, עמ' רכ"ה.
- ^ כך כותב בספרו ברכת יעקב, חלק חושן משפט, סימן כ'.
- ^ לא ידוע מתי נישא בשנית אולם כבר בשנת התר"י היה חתנו של ר' יצחק ווייס מגורליץ כמו שנראה מתשובת גיסו בשו"ת כתב סופר - חלק חושן משפט, סימן כ"ז
- ^ חמיו של בעל "הכתב סופר".
- ^ לדוגמא ב: דברי חיים - חלק ב, תשס"ב, עמ' של"ח, חלק אבן העזר, סימן ל"ב.
- ^ כך כותב רבי יעקב יוקל בספרו ברכת יעקב, חלק אבן העזר, סימן ו'.
- ^ לדוגמא ב: שואל ומשיב - קמא א, תרכ"ח, עמ' סט ב, סימן קפ"ז.
- ^ ברכת יעקב, תש"ף, תולדות הגאון רבי יעקב יוקל הירש זצ"ל אבד"ק ניימרק.