רבי ישראל יצחק מרדושיץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מרדושיץ
רבי ישראל יצחק בארון
לידה ה'תק"ע
רדושיץ
פטירה ב' בכסלו תרי"ח (בגיל 47 בערך)
ורשה
מקום קבורה בית הקברות היהודי בוורשה
אב רבי ישכר בער מרדושיץ
אדמו"ר מרדושיץ ה־השני
י"ח בסיוון תר"גב' בכסלו תרי"ח
(14 שנים)
בנו רבי יעקב דוד בארון,
אחיינו רבי הלל מרדושיץ ←

רבי ישראל יצחק בארון (תק"ע - ב' בכסלו תרי"ח) היה האדמו"ר השני מרדושיץ.

קורות חייו

נולד ברדושיץ לרבי ישכר בער מרדושיץ ולמרים, נשא את צירל בת רבי יהודה לייביש הלוי הורוביץ[1] בנו של רבי ראובן מזרנובצא בעל "דודאים בשדה", ולאחר פטירתה נשא את דבורה בת רבי ישעיה הכהן זינגר מקינצק[2].

היה יד ימינו ונאמן ביתו של אביו, ולפרנסתו עסק במסחר. לאחר פטירת אביו בי"ח בסיוון תר"ג סירב להתמנות לאדמו"ר, ורוב החסידים נסעו לרבי שלמה מרדומסק גדול תלמידיו של רבי ישכר בער, רבי ישראל יצחק בעצמו נסע לרבי יחזקאל מקוזמיר, רבי ישראל מרוז'ין, רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא, רבי אליעזר מדז'יקוב, ולרבי מאיר מפרמישלאן, שכיבדו אותו מאד. בשנים אלו סירב לקבל קהל.

אחרי כמה שנים ציוו אותו רבותיו מקוזמיר ומרוז'ין להתחיל להנהיג עדה ומאז התחיל לקבל את החסידים, כאביו נודע לבעל מופת ורוח הקודש.

בסוף הקיץ שנת תרי"ז חלה ברגליו ונסע לרופאים בורשה, שקבעו שצריך לכרות את רגלו, אך הוא התנגד, בהסתמכו על הוראה דומה של אביו. הוא שהה כמה חודשים בבית החולים בורשה, וכמעט בכל יום הגיעו לבקרו החידושי הרי"ם ורבי ישעיה מושקט ורבי מרדכי מנחם מנדל מוורקא, האדמו"ר הרופא רבי חיים דוד ברנהרד שטיפל בו אמר עליו ”שמעודו לא ראה בעל ייסורים גדול כרבי ישראל יצחק, ולא רמז שום דבר רק קיבל הכל באהבה”.

נפטר בב' בכסלו תרי"ח ונקבר בבית הקברות היהודי בוורשה[3], לאחר כעשר שנים נקבר לידו רבי מרדכי מנחם מנדל מוורקא.

דברי תורתו על התורה ומועדים, נדפסו בספר "דברות חיים" חלק ב, ירושלים תש"נ.

מצאצאיו

מאשתו הראשונה:

מאשתו השניה:

  • רבי בעריש שמואל חתן רבי עובדיה משה מראדום.
  • חתנו רבי פנחס לרר מחלם
  • ביילא פערל, אשת רבי אברהם יהושע העשיל שפירא בנו של "השרף ממוגלניצא"

לקריאה נוספת

  • ראובן חיים צ'רניחה, נפלאות הסבא קדישא, פיוטרקוב תרפ"ט-תרצ"ז. מהדורה חדשה עם הוספות, ירושלים תשע"ח.
  • ישכר בעריש ווייס, עלים לתרופה גליון א'רפ"ט, פרשת תולדות תשפ"ב.

קישורים חיצוניים

  • ייחוסו באתר "תולדות ושורשים - עצי משפחה".

הערות שוליים

  1. ^ אשתו הייתה אחותו של החוזה מלובלין.
  2. ^ על ייחוסו של רבי ישעיה ראה כאן.
  3. ^ תמונת המציבה.