רבי חיים יוסף גוטליב
 | |||||
| לידה |
ה'תק"נ טרצל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 במרץ 1867 (בגיל 77 בערך) ד' באדר ב' ה'תרכ"ז סטרופקוב | ||||
| מקום קבורה | כפר טיסינק (סמוך לסטרופקוב) | ||||
| מדינה | הונגריה, סלובקיה | ||||
| למד ב | ישיבת פרשבורג | ||||
| מקום מגורים | טרצל, סטרופקוב | ||||
| מקום פעילות | טרצל, סטרופקוב | ||||
| השתייכות | תנועת החסידות | ||||
| תחומי עיסוק | רב אב"ד ראש ישיבה | ||||
| רבותיו | החתם סופר, רבי יחזקאל פנט, רבי יצחק אייזיק טויב, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי חיים מצאנז | ||||
| חיבוריו | טיב גיטין וקידושין | ||||
| אב | יהודה אריה | ||||
| |||||
| |||||
רבי חיים יוסף גוטליב (ה'תק"נ - ד' באדר ב' ה'תרכ"ז, 11 במרץ 1867) היה רב וצדיק חסידי הונגרי, שימש כרבן של סטרופקוב וטרצל, מחבר ספר טיב גיטין וקידושין.
נוסח מצבתו
|
|---|
|
פ"נ חכם מופלג בענוה ובקדושה, ימיו בילה בטהרה ובפרישה, ישראל הורה תורה מצוה וחוקה, מ"ב שנים שפטם במשפט ובצדקה, יפה במשפט את כל דרכיו כלכל, ועד זקנה ועד שיבה הכל עשה בהשכל, סיפורי תהלותיו לדור ודור יביעו, פעלי צדקותיו עלי תבל יודיעו, הרב המאוה"ג בו"ק חו"פ נודע בחכמה ובענוה כקש"ת מו"ה חיים יוסף במו"ה ארי' ז"ל נפטר זקן ושבע ימים ביום ד' לחדש אדר ב' תזכ"ר לפ"ק, תנצב"ה
|
ביוגרפיה
נולד בטרצל לרבי יהודה אריה ומרים. לאחר שהוריו עברו לקראלי למד בילדותו בבית הספר בקראלי וניכר בכישרונותיו, באחד הימים בעת שרכב על סוס החל לדהור ונקלע לסכנה, אז נדר כי אם ינצל יקדיש את חייו לתורה, הוא קיים את נדרו, עזב את הגימנסיה ונכנס לישיבה בטרצל. לאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת פרשבורג אצל החתם סופר והיה לתלמידו המובהק.
בשנת ה'תקע"ג נישא לבריינדל בת הגביר רבי מאיר ליכטשיין מטרצל. לאחר נישואיו התגורר בטרצל סמוך לחותנו שתמך בו כלכלית. בימים ההם שימש ברבנות טרצל רבי יחזקאל פנט, שעמד גם בראשות ישיבה, רבי יוסף חיים למד בישיבתו והרביץ תורה בעצמו בישיבה. רבי יחזקאל העריכו וכינוהו "מיין יונגעראמן" (האברך 'שלי') ואף מינה אותו ללמוד תורה עם בניו. בהשפעתו הפך לימים לחסידו של רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבו של רבי יחזקאל[1].
בשנים אלו כתב חידושי תורה רבים, בנגלה ובנסתר, אך מרביתם נאבדו ונשאר רק החיבור "טיב גיטין וקידושין".
תחילה התנגד לתנועת החסידות, אך לאחר הפצרות חותנו נסע לקאליב, והתקרב לרבי יצחק אייזיק טויב, והפך לתלמידו הגדול, אף לאחר פטירתו נהג להשתטח על קברו. לאחר פטירתו נהיה לתלמידם של רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, ורבי חיים מצאנז.
רבנות
בשנת תרפ"ו, כשרבי יחזקאל פנט עזב את טרצל מונה לממלא מקומו כרב ואב"ד העיר וראש הישיבה המקומית. הוא שימש ברבנות טרצל במשך 25 שנה.
בשנת תר"א, לאחר שרבי יקותיאל יהודה טייטלבוים ששימש כרבה של סטרופקוב עזב את העיר לטובת רבנותו באוהעל, למלאות מקום אביו הישמח משה, בעצת רבי חיים מצאנז התמנה רבי חיים יוסף למלאות מקומו ברבנות העיר סטרופקוב וכן בראשות הישיבה בעיר. עם עלותו לכס הרבנות תיקן תקנות בעיר והתפרסם כבעל מופת.
בימי רבנותו של המהר"ם שיק בחוסט הוצע לו לכהן כראש בתי הדין בחוסט, אך הוא סירב.
לאחר פטירת זוגתו הראשונה בריינדל, נישא אשה שיש המזהים אותה לפרל בת רבי חיים יוסף ברוקשטיין מפריסטין ויש המזהים אותה לויטל אחות אשתו הראשונה ובתו של רבי מאיר ליכטשיין מטרצל[2].
נפטר בד' באדר ב' שנת תרכ"ז ונקבר בבית הקברות בכפר טיסינק (הסמוך לסטרופקוב, בשעתו שימש כבית הקברות של יהודי סטרופקוב), על קברו נבנה אוהל. הוא הבטיח כי בעת צרה יפעל ישועה לבאים להשתטח על קברו.
על שמו הקים נכדו רבי שלמה גוטליב את ישיבת "רבנו חיים יוסף" בברוקלין[3], ומאוחר יותר בירושלים[4].
דמותו
היה בעל תפילה וניחן בקול, רבי חיים מצאנז נהנה לשמוע את תפילותיו והוא אף היה אחד מבין שלושת תלמידיו (הוא, רבי שלמה שפירא ממונקאטש ורבי אברהם יהודה שוורץ) ששימשו כשליחי ציבור בימים הנוראים בבית מדרשו[5].
במשך 22 שנים צם משבת לשבת. זכה לגילוי אליהו[6]. ישב ספון בחדרו עטור בטלית ותפילין עד לאחר חצות היום. היה לו תחביב לספרי קודש עתיקים וברשותו היה אוצר ספרים גדול[7].
ספרו
על ספרו הסכימו רבי חיים מצאנז, רבי צבי הירש מליסקא ומהר"ם א"ש.
- רבי חיים יוסף גוטליב, טיב גיטין וקידושין, תרכ"ט, באתר אוצר החכמה.
משפחתו
- גיסו רבי מרדכי צימנט מטרצל מראשי חבורת אשוואר.
מזוגתו בריינדל היה לו חמש בנים ובת אחת, על פי צוואתו לא המשיכו בניו אחריו ברבנות.
- בנו רבי מנשה חתן רבי שרגא פייבל בנו של רבי חיים יעקב מדוקלה. עלה לישראל בשנת תרמ"ה והתגורר בירושלים. נפטר בי"א באייר תרנ"ו ונקבר בהר הזיתים.
- בנו רבי אפרים, (מכונה 'רבי אפרים מסטראפקוב ירושלים') בשנת ה'תרנ"ב עלה עם משפחתו לישראל, התגורר בירושלים ושימש כגזבר 'כולל זיבנברגן', היה מראשי שכונת ימין משה ומעמודי התווך של הישוב החרדי בירושלים. סביבו התאגדו חסידים שעלו לביתו בסעודה שלישית ואמר דברי תורה, הוא סירב להתמנות לאדמו"ר, למרות הפצרות אנשיו. נפטר בו' באדר ב' ה'תרס"ה ונקבר בהר הזיתים.
- בנו רבי נפתלי, נשאר לגור בסטרופקוב והתפרסם כצדיק.
- בתו גיטל, אשת רבי שלמה זאלקא רוזנווסר, דומ"ץ נאסויד.
מבין צאצאיו:
מנחם מנדל גרליץ, רבי שלמה גוטליב - מייסד ונשיא ישיבת רבנו יוסף חיים.
קישורים חיצוניים
- רבי חיים יוסף גוטליב מסטרופקוב.
- 150 לפטירתו של רבי חיים יוסף גוטליב אב״ד סטרופקוב, באתר קברי צדיקים.
- רבי חיים יוסף גאטליעב מסטראפקוב זצ"ל - ד’ אדר ב’ תרכ”ז, באתר אייוועלט (ביידיש).
- ספר טיב גיטין וקידושין מהאדמו"ר רבי חיים יוסף גוטליב מסטרופקוב – מהדורה ראשונה – אונגוואר, תרכ"ח – עותק מיוחס, באתר קדם.
לקריאה נוספת
- נכדו רבי אברהם מאיר איזראעל, תולדות איש ח"י, ברוקלין, תשכ"ב.
- נפתלי אהרן וקשטיין, "תולדות איש ח"י" בתוך "ויתילדו - 78 משפחת רבי חיים יוסף גוטליב מסטראפקוב", תולדות משפחת גוטליב.
- ישיבת רבינו חיים יוסף, "ראשי פרקים מקורות חיי" בתוך בית הוראה (קובץ חידושי תורה), עמוד קי"א, ירושלים, תשמ"ד.
- יואל פאמפ, "בני היכלא דמלכא", פרק טז, בתוך באר יצחק, תולדות רבי יצחק אייזיק מקאלוב, עמוד תכ"ג, ירושלים, תש"פ.
- מכון בני שלשים - קוסון, "כתר רבנות", פרק שישי, בתוך מרכבת יחזקאל, תולדות רבי יחזקאל פנט, עמוד קל"ז, בני ברק.
הערות שוליים
- ^ יהודי הונגריה, תש"מ, עמ' 76, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ להרחבה, ראו: נפתלי אהרן וועקשטיין, "תולדות איש ח"י" בתוך "ויתילדו - 78 משפחת רבי חיים יוסף גוטליב מסטראפקוב".
- ^ המאור שנה ד חוברת י <לו>, עמ' 48, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ בית הוראה, ירושלים: ישיבת רבינו יוסף חיים, תשמ"ד, באתר אוצר החכמה.
- ^ בחצרות החיים, נתניה: בטאון ארגון החבורות דחסידי צאנז, תשס"ג, עמ' קג, גליון לה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ אלף כתב אות רנו הובא בגליון בחצר הקודש (סקווירא), באתר אוצר החכמה.
- ^ פרנקל, יחזקאל שרגא בן יוסף שמואל, רבינו הקדוש משינאווא, תשס"ב, עמ' יג, תולדות רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, חלק א', באתר אוצר החכמה.