רבי דוד זגורי
 | |
| שער הספר 'לדוד להזכיר' | |
| לידה |
1803 ה'תקס"ג מוגאדור |
|---|---|
| פטירה |
2 במרץ 1898 (בגיל 95 בערך) ח' אדר ה'תרנ"ח |
| חיבוריו | לדוד להזכיר |
רבי דוד זגורי (ה'תקס"ג, 1803 - ח' אדר ה'תרנ"ח, 2 במרץ 1898) היה פייטן, דרשן, ראש ישיבה במרקש ורבאט, פוסק הלכה ורבה של פונטה דלגדה שבאי סאו מיגל בקרבת פורטוגל. מחבר הספר 'לדוד להזכיר'.
קורות חייו
נולד במוגאדור לאביו רבי מסעוד. למד תורה אצל חכמי עירו, הרב חיים פינטו, הרב דוד לחזאן, והרב אברהם קורייאט.[1] בהמשך, נדד למרקש, שם הקים ישיבה ועמד בראשה, ולאחר מכן נדד לרבאט וגם שם הקים ישיבה ועמד בראשה. בשתי הישיבות לימד גמרא ופוסקים. לאחר מכן, ככל הנראה עבר בנדודיו בג'יברלטאר שם התיידד עם רבי ישועה הלוי.[2] בשנת תרי"ז נדד לאי סאו מיגל בקרבת פורטוגל, ושם כיהן כרב הקהילה היהודית בעיר[3] והקים שם ישיבה.[1] התיידד עם רבי דוד בן שמעון.[4] בשנת תרל"ז עבר לליסבון, ושם שימש בתפקידים דתיים בקהילה עד לפטירתו בשנת תרנ"ח (1898).[3]
בניו: מסעוד, מרדכי, יצחק חיים יוסף. ביתו מזל פורטונה נישאה לרבי יצחק אזעפרני.
חיבורו
ספרו לדוד להזכיר נדפס לראשונה בווינה[5] בשנת תרנ"א.
הספר מורכב משלשה חלקים:
חלק א - לקוטים שהעתיק בהלכות שחיטה וטריפות.
חלק ב - חידושי תורה, דרשות ושו"ת מהמחבר.
חלק ג - 'לדוד מזמור' הכוללים עשרה פיוטים מהמחבר ופיוטים נוספים.
לקריאה נוספת
- אליהו רפאל מרצייאנו, ספר 'בני האומה קהילות פוטוגל והאיים' עמ' 46–47.
- הרב יוסף פרץ, הקדמה לספר 'לדוד להזכיר', פנמה תשע"ה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הקדמת המחבר לספרו 'לדוד להזכיר'. על רבי אברהם קורייאט כותב "מורי ורבי", נראה שאצלו למד יותר. בספרו מביא חידושים מרבותיו.
- ^ ראו 'אוצר חיים' סוטה יא, א.
- ^ 3.0 3.1 ראו: בני האומה קהילות פורטוגל והאיים, עמ' 46-47.
- ^ ראו לדוד להזכיר, פנמה תשע"ה, עמ' קמב.
- ^ ראו הקדמה לס' לדוד להזכיר מהד' פנמה תשע"ה, שהוכיח שהספר נדפס בווינה ולא בלונדון.
| תקופת חייו של רבי דוד זגורי על ציר הזמן |
|---|
 |
37411164דוד זגורי