גרגרנית
 גרגרנית
| |
|---|---|
עלים של חילבה
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קיטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| תת־משפחה: | פרפרניים |
| סוג: | גרגרנית |
| שם מדעי | |
 Trigonella
| |
גַּרְגְּרָנִית (שם מדעי: Trigonella) הוא סוג בתת-משפחת הפרפרניים, המכיל את המין גרגרנית יוונית המשמש להכנת חילבה. 19 מינים מסוג זה מיוצגים בצמחיית הבר של ארץ ישראל.
תיאור הסוג
תחת סוג זה נכללים 130-70 מיני עשבוניים חד או רב-שנתיים. תפוצתם העיקרית היא במזרח אגן הים התיכון ויבשת אסיה, ומינים מועטים מופיעים גם באירופה, אפריקה ואוסטרליה.
בית הגידול האופייני לסוג זה הוא יובשני למחצה, כדוגמת בתות ומדבריות. בישראל מיוצג הסוג על ידי 19 מינים, כאשר שלושה מינים ששויכו בעבר לסוג זה הועברו לסוג הקרוב אספסת. רוב מיני הגרגרנית אופייניים לחבל הצומח הים-תיכוני, וחלקם לחבלי הצומח המדברי.
מקור השם הלטיני של הסוג, הוא "שילוש", על שום המבנה התלתני של עלה הגרגרנית. יש הטוענים שהשם העברי מוזכר בתלמוד הירושלמי כ"גדגדנית". התלתן המוזכר בתלמוד מזוהה, על-פי חוקרים מודרניים, עם הגרגרנית.
תיאור מורפולוגי
כאמור, מיני סוג זה הם עשבוניים חד או רב-שנתיים, לרוב נמוכי קומה ואף שרועים על הקרקע. העלה מורכב משלושה עלעלים. כלומר, הוא מטיפוס עלה תלתני. עלי-לוואי קיימים, בעלי צורות שונות, ולרוב צמודים לפטוטרת כך שהם אינם ניכרים במראה הכללי של הצמח.
פרח הגרגרנית אופייני למשפחה, צבע הכותרת לרוב צהוב ולעיתים לבן. הפרחים ערוכים בתפרחת חיקית. כלומר, יוצאת מחיק העלים וקרובה אליהם. תכונה זו היא סימן שדה טוב לאבחנה של הסוג מקרובים אחרים.
הפרי של מינים מסוג זה הוא מטיפוס תרמיל.
שימוש האדם
מבחינת שימוש האדם בצמחים מסוג זה, לצד שימושים נפוצים בצמחי תת-משפחת הפרפרניים כדוגמת מספוא וקיבוע חנקן, נעשה שימוש במינים מסוימים לתיבול, למשל בגבינת שַאבְּצִיגֶר (Schabziger) שמקורה בקנטון גלרוס, שווייץ[1]. לצורך תיבולה המיוחד משתמשים בייצור בגרגרנית יוונית, המכונה חילבה, זאת בצד עשבי תיבול פחות מודגשים. מדובר בסוג היחיד במשפחה המשמש למטרה זו בשל תכולת תרכובת הקוּמָרִין בצמח.
ברפואה העממית מיוחסים סגולות של צמח מרפא לגרגרנית, כדוגמת השמנה, אפרודיזיאק, הקלת שיעול וכאבי בטן. יהודי תימן האמינו שהגרגרנית מקלה על מחלת הסוכרת, אמונה שקיבלה משנה תוקף ברפואה המודרנית.
מיני הסוג בארץ ישראל
מובאים בסדר סיסטמטי:
- גרגרנית מדברית (Trigonella schlumbergeri)
- גרגרנית קצרת-פרי (Trigonella brachycarpa)
- גרגרנית ערבית (Trigonella arabica)
- גרגרנית יוונית (Trigonella foenum-graecum)
- גרגרנית בירותית (Trigonella berythea)
- גרגרנית לילכית (Trigonella lilacina)
- גרגרנית סורית (Trigonella caelesyriaca)
- גרגרנית משובלת (Trigonella spicata)
- גרגרנית נימית (Trigonella filipes)
- גרגרנית יהודה (Trigonella sibthorpii)
- גרגרנית גלילנית (Trigonella cylindracea)
- גרגרנית ספרונר (Trigonella spruneriana)
- גרגרנית החוף (Trigonella maritima)
- גרגרנית מואבית (Trigonella glabra)
- גרגרנית ירושלים (Trigonella kotschyi)
- גרגרנית מאונקלת (Trigonella hamosa)
- גרגרנית מקרינה (Trigonella corniculata)
- גרגרנית הטבעת (Trigonella spinosa)
- גרגרנית כוכבנית (Trigonella stellata)
מינים ששויכו בעבר לסוג זה וכיום מסווגים תחת אספסת
- גרגרנית מאוצבעת (Medicago astroites)
- גרגרנית חד-פרחית (Medicago monantha)
- גרגרנית מצויה (Medicago monospeliaca)
לקריאה נוספת
- נעמי פינברון-דותן ואבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, ירושלים: הוצאת כנה, 1991, עמודים 344-339.
- דוד הלר, החי והצומח של ארץ ישראל, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1983, כרך 10, עמודים 172-173.
- נסים קריספיל, ילקוט הצמחים, ירושלים: הוצאת כנה, 1983, עמודים 110-113.
קישורים חיצוניים
- גרגרנית בפלורה של פקיסטן (באנגלית)
הערות שוליים
24177778גרגרנית